ד"ר אלרעי-פרייס: "יש הרבה יותר מ-5.5% חולי קורונה"
(צילום: שמוליק דודפור )

"אנחנו נמצאים הרבה מעל 5.5% שראינו בסקר היום, אך בהערכה גסה אנחנו בטוח לא מעל 20%". כך השיבה היום (חמישי) ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, לשאלת ynet כשהתייחסה לאפשרות שנתוני הסקר הסרולוגי שפורסמו מוקדם יותר היום אינם רלוונטיים. את הדברים אמרה בתדרוך שערכה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי.
הסקר המדובר, נציין, מתייחס לבדיקות לגילוי נוגדנים שבוצעו בקרב כ-55 אלף נבדקים מארבע קופות החולים ברחבי הארץ בין סוף יוני לאמצע ספטמבר - ובכך אישרה ד"ר אלרעי-פרייס את הביקורת שהושמעה היום לאחר פרסום הנתונים, שלפיה הם משקפים למעשה את תמונת התחלואה בישראל בסוף הגל הראשון של התפרצות נגיף הקורונה, וכי שיעור התחלואה באוכלוסייה גבוה הרבה יותר מהנתון שפורסם הבוקר – 5.5% בלבד.
על-פי הסקר, שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם עומד על 3.8% (5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית). בקרב גברים עמד שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). בילדים, בקבוצת הגיל 10-18, שיעור הימצאות הנוגדנים היה הגבוה ביותר (8.1%).
כמו כן, שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר (9.5%) - בהפרש גדול מאוד ממחוזות אחרים. במחוז מרכז שיעור הימצאות הנוגדנים היה 2.9%, במחוז תל אביב 2.2%, במחוז צפון 1.9% ובמחוז חיפה - 1.1%. ביישובים גדולים (מעל 50,000 תושבים) היה שיעור ההימצאות 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%).

מנכ"ל משרד הבריאות: "ירידה בתחלואה ביישובים האדומים"
(צילום: שמוליק דודפור )

ביישובים לא יהודיים היה שיעור הימצאות הנוגדנים על 2.1%, ביישובים יהודיים 3.6% וביישובים עם אוכלוסייה מעורבת - 5.5%. בנוסף, שיעור ההימצאות בישובים חרדים היה גבוה פי 5 לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים.
בדבריהם, הן פרופ' לוי והן ד"ר אלרעי-פרייס הדגישו כי היציאה מהסגר תהיה הדרגתית בהרבה הפעם. ד"ר אלרעי-פרייס אמרה: "אני מקווה שכולנו - גם הציבור וגם הפוליטיקאים - למדנו מחודש ספטמבר שאנחנו חייבים להשתמש בכלי של אזור מוגבל בתבונה, אחרת לא נוכל להוריד את שיעורי התחלואה באופן רציני".
לדברי ראש שירותי בריאות הציבור, "עשרה ימים אחרי הסגר - אנחנו יכולים לראות את ההשפעות שלו. יש ירידה הדרגתית בנתוני התחלואה ביישובים האדומים. זאת אומרת שההגבלות עוזרות, אבל עדיין 40% מהמדינה אדומה".
כמו כן, הודיעה ד"ר אלרעי-פרייס כי תוכנית הרמזור לא תופעל עם היציאה מהסגר. "היציאה תתבסס על שמונה שלבים", אמרה, "ולפחות בשלושת הראשונים לא יופעל הרמזור". ראש שירותי בריאות הציבור טענה כי אין אפשרות לצאת לתוכנית הרמזור לפני שתירשם ירידה בשיעורי התחלואה: "נתייחס לכל המדינה כמו אזור אדום בשלבים הראשונים".

מנכ"ל משרד הבריאות: "ירידה הדרגתית בתחלואה ביישובים האדומים"

קודם לכן אמר פרופ' לוי כי "הסקר, שבוצע על 55 אלף נבדקים, העלה כי בקרב 3.8% מהאוכלוסייה שנדבקה קיימים נוגדנים נגד הווירוס". ד"ר אלרעי-פרייס אמרה: "עשרה ימים אחרי הסגר - אנחנו יכולים לראות את ההשפעות שלו. יש ירידה הדרגתית בנתוני התחלואה ביישובים האדומים. זאת אומרת שההגבלות עוזרות, אבל עדיין 40% מהמדינה אדומה".
"אנחנו נמצאים בצומת", הוסיף פרופ' לוי. "זה לא סוד שהתחלואה בישראל הלכה וגאתה. הגענו לממדים של 7,000 מאומתים ביום עם 15% חיוביים. בבדיקות במגזרים מסוימים נתוני התחלואה היו אף גבוהים יותר. המצב הזה הביא לעומס רב על מערכת האשפוז והקהילה. בבתי החולים אנו עומדים על מעל ל-1,600 מאושפזים מדי יום ועוד חולים רבים במערך הגריאטרי - מתוכם חולים קשים ומונשמים רבים - כל זה כשאנחנו בפתחו של החורף, שיכול להביא גם לתחלואה כפולה ומחלות של דרכי נשימה ושפעת שאינן קורונה - אך דורשות טיפול לא פחות מורכב".
פרופ' לוי אמר עוד: "היה צורך לעשות מעשה ולנסות לבלום את התחלואה הזו. ניסינו בדרכים רבות לעשות זאת עם תחילת הגל הנוכחי והבאנו גם את שיטת הרמזור - אך הדבר לא צלח ולכן הוטלו המגבלות. זה לא קל. אנחנו מודעים גם למשמעות הכלכלית והנפשית, אך עם זאת, אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להעלות את נתוני התחלואה ולקוות שנצליח לטפל באופן אופטימלי בכולם - כי גם שיעור התמותה יעלה".
לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, "הנוגדנים נמצאים בריכוז הרבה יותר גבוה בקרב אנשים שאנו יודעים שחלו בקורונה בעבר לעומת מי שלא חלה". הוא ציין כי הנוגדנים מצויים יותר בקרב האוכלוסייה הצעירה - ובעיקר במגזר החרדי. בהקשר זה תקף פרופ' לוי את מנכ"ל בית החולים "מעייני הישועה", פרופ' מוטי רביד, שהתפטר מוקדם יותר היום: "הציבור החרדי הוא בשר מבשרנו".