משבר הקורונה חשף את מערכת החינוך במערומיה – בלי מוכנות ללמידה מרחוק, בלי אמצעי קצה ומורים שהוכשרו בהתאם, ועם מחסור בכוח אדם ובמבנים. אבל מעל הכל הסוגיה המרכזית שליוותה את המערכת בתקופת הקורונה היא חוסר הוודאות.
תהליך קבלת ההחלטות בנוגע למוסדות החינוך היה מבלבל, לא מסודר, ולא פעם החלטות התקבלו ברגע האחרון. התחרות בין משרדי הבריאות והחינוך לא סייעה למצב, ונראה היה שהדיונים בקבינט הקורונה מתנהלים מבלי התייחסות למצב בשטח.
כך חזרו ללימודים ברחבי העולם
(צילום: ירון ברנר)
שבועיים אחרי שהתגלה הישראלי הראשון שאובחן בארץ כחולה קורונה, החליטה הממשלה לסגור את בתי הספר. יומיים אחר כך נסגרו גם גני הילדים והמוסדות לחינוך מיוחד. מאותו הרגע החלה סאגה של חוסר ודאות והחלטיות, מסרים סותרים ומאבקי כוח ויוקרה בין משרדי החינוך הבריאות והאוצר, שלא השכילו להגיע פעם אחת עם מתווה מתואם.
מערכת החינוך לא הייתה מוכנה להוראה מרחוק, לא מבחינה פדגוגית ולא מבחינה לוגיסטית. למרות שמערכת החינוך מתרגלת בכל שנה למידה מרחוק, במסגרת התרגיל הארצי לשעת חירום, היה ברור לכולם שאין באמת מענה רציני למצב שבו לא ניתן ללמוד בבתי הספר.
במקביל התברר שהיא אינה מוכנה לכך גם מבחינת הסכמי העבודה עם המורים. בזמן שהמורים וההורים ניסו לתמרן את כל השיעורים בזום, ניטש ויכוח מר בין משרד האוצר למורים בנוגע לתנאי העסקתם.
הוויכוח המרכזי היה כמה ימים המורים צריכים "להשלים" בעקבות המעבר ללמידה מרחוק. המורים אמרו שהם מוכנים לתת תשעה ימים, ואילו באוצר דרשו שילמדו ימים נוספים על חשבון החופש הגדול.
ככל שהזמן עבר, והסגר הראשון הסתיים, מערכת החינוך חזרה לפעול. ב-21 באפריל נפתחו המוסדות של החינוך המיוחד ללימודים בשיטת קפסולות. שבוע וחצי לאחר מכן התחילו להחזיר באופן הדרגתי את מערכת החינוך.
בהתחלה חזרו תלמידי כיתות א'-ג' ללמידה בקפסולות, שבוע לאחר מכן נפתחו מחדש גני הילדים וב-12 במאי חזרו גם תלמידי כיתות י'-י"ב, שהתכוננו לבגרויות במתכונת קורונה. חמישה ימים אחר כך נפתחו מחדש מוסדות החינוך ובוטלה שיטת הקפסולות.
במסגרת ההסכמים עם המורים, הוחלט להקדים את תוכנית "בית הספר של החופש הגדול" לתחילת יולי, כשברקע דיונים בקבינט על האפשרות להפסיק את הלימודים בשל העלייה בתחלואה.
במהלך החופש הגדול הוצגו כמה גרסאות שונות של מתווה הלימודים החדש. מתווה אחד יצא ממשרד הבריאות, משרד החינוך הציג מתווה אחר, ומשרד האוצר לא התחייב מה אפשר ליישם.
שר החינוך יואב גלנט הציג ביולי מתווה להפעלת כל מערכת החינוך בקפסולות, בעלות כוללת של עשרה מיליארד שקלים. המתווה אושר בממשלה, אבל היה ברור שלא מדובר בתוכנית פעולה מעשית.
בסופו של דבר, פחות מחודש לפני תחילת שנת הלימודים פורסם המתווה לפעילות מערכת החינוך. לפי המתווה, כיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולות בבית הספר, ומכיתות ה' ומעלה הלימודים יתקיימו באמצעות למידה מרחוק.
שנת הלימודים נפתחה ב-1 בספטמבר, ורשויות מקומיות רבות מצאו פתרונות יצירתיים כיצד לאפשר לתלמידי כיתות ה'-ו' ללמוד יותר מיומיים בבית הספר. בחורשה, מתנ"סים, במרינה – כיתות לימוד נפתחו בכל מקום שבו ניתן היה לקיים שיעורים.
פחות מחודש החזיקה שנת הלימודים עד שמדינת ישראל נכנסה לסגר השני – ושנת הלימודים עברה לזום. רק לפני שלושה ימים החלה חזרה הדרגתית של מערכת החינוך לפעילות מחוץ לזום. הילדים חזרו לגנים בכיתות מלאות וללא קפסולות.
בימים האחרונים התקבלה הסכמה בין משרדי החינוך האוצר והבריאות כי ברגע שיוחלט על החזרת תלמידי הכיתות הנמוכות לבתי הספר, החזרה תתבצע בהתאם למתכונת הקודמת, שלפיה ילדי כיתות א'-ב' ילמדו בכיתה אחת ללא פיצול, ובכיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולות.
אבל בפגישה מקדימה שנערכה אתמול בין אנשי אגף התקציבים באוצר, מנכ"ל משרד החינוך עמית אדרי ומנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי, הפתיע האחרון ואמר שיש להחזיר גם את תלמידי א'-ב' ללמידה בקפסולות.
להערכת משרד האוצר, עלות החזרת התלמידים בקפסולות היא חמישה מיליארד שקלים ומשרד החינוך העריך שייקח לפחות חמישה שבועות להיערך למתווה קפסולות בכיתות הנמוכות. ההצעה שהועלתה הייתה שמחצית הכיתה תחזור לשבוע למידה ושבוע לאחר מכן תגיע לכיתה המחצית השנייה.
לא הופקו לקחים
בשבעת החודשים שחלפו מאז הסגירה הראשונית של מערכת החינוך נראה שהממשלה לא הפיקה לקחים והליך קבלת ההחלטות נעשה מבלבל יותר. ההכרעות מתקבלות ברגע האחרון, בימי חמישי בלילה או בשישי אחר הצהריים, ומותירות את ההורים, המנהלים, המורים והתלמידים במתח וללא יכולת להיערך בזמן.
שר החינוך מציג את המתווה לפתיחת השנה
היעדר התיאום בין משרדי הממשלה השונים ופרסום מסרים סותרים ומטעים רק הגבירו את תחושת התסכול וחוסר הוודאות בקרב ההורים, המורים, המנהלים והתלמידים. ומעל הכל ריחפה המחלוקת המרכזית בנוגע לתקציב מתווה החזרה ללימודים.
המצדדים בהחזרת המערכת במתווה של קפסולות טוענים ששיעורי תחלואה בגילים אלה נמוכה, והמתנגדים טוענים שהם מהווים "מדגרה" של קורונה. כולם תמימי דעים שזה המתווה האופטימלי, אבל המחסום האמיתי נובע משיקולי תקציב, מחסור בכוח אדם ומחסור במבנים.
במשך שנים התריעו מנהלי בתי הספר ובמחלקות החינוך בשלטון המקומי על מחסור בכוח הוראה – מורים, גננות וסייעות, אך אלה נתקלו באופן קבוע בהכחשה, או במקרה הטוב בטענה שמדובר במחסור נקודתי.
המאבקים הקבועים בין ארגוני המורים ומשרדי החינוך והאוצר יצרו שכבות של חשדנות וחוסר אמון, שבאו לידי ביטוי מתחילת המשבר ועד כה. לטענת ארגוני המורים, משרד החינוך לא משתף את נציגיהם ואת המנהלים והמורים שבשטח בתהליך קבלת ההחלטות ובניית המתווים. זאת למרות הודעת המשרד שההחלטות מתקבלות בהתייעצות עמם.
חשש לנשירה של תלמידים
השהייה הממושכת בבתים והלמידה מרחוק כבר נותנים אותותיהם בדיווחים של הורים על דיכאונות, ייאוש, קושי ללמוד שעות ארוכות בזום, וקשיים בריכוז ובהתמודדות עם גורמים מסיחים בבתים.
בנוסף דווחו לא מעט מקרים של נשירה מלימודים בזום, אמנם מדובר בינתיים רק על נשירה מלמידה מרחוק, אבל מקרים כאלה מגבירים את הסיכון לנשירה פיזית מבית הספר בהמשך, והמורים כבר מזהים פערים גדולים בהבנת חומר הלימוד בין התלמידים השונים.
תלמידי התיכונים עומדים חסרי אונים מול מועד החורף של בחינות הבגרות, ומוטרדים מכך שלא יצליחו להגיע מוכנים לבחינות וייכשלו.
רק בימים האחרונים קיבלו התלמידים את ציוני מועד הקיץ של בחינות הבגרות, ונדהמו לגלות שמשרד החינוך הפחית לאלפים מהם את הציונים כדי לשמור על ממוצע רב שנתי. רבים מהם חוששים שבשל כך הם יסיימו את הלימודים במערכת החינוך ללא תעודת בגרות.
במאי הודיע המשרד שכדי להתחשב בתלמידים בשגרת הקורונה והלמידה מרחוק, חומר הלימוד יצומצם ב-30% והתלמידים יוכלו לגשת רק לחמש בחינות בגרות חיצוניות. בשאר מקצועות החובה הם יקבלו ציון פנימי מטעם בית הספר, שייכלל בתעודת הבגרות.
אבל לטענת מורים ותלמידים החומר לא קוצץ ומשרד החינוך הפחית את הציונים. כעת, לקראת מועד החורף, התלמידים בלחץ ובחרדה ואינם מקבלים מענה, במיוחד שלבחינות הקרובות הם ניגשים אחרי שלמדו את רוב החומר מהבית לבד.
הכשלים וחוסר הוודאות בתהליך קבלת ההחלטות בכל הנוגע למערכת החינוך העלו את זעמם של מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות.
במסמך שהוציאו הם סקרו את הזיגזג בנושא: "המתווים הוצאו במועדים מאתגרים כמו ימי חמישי אחרי הצהריים. המשרד (משרד החינוך – תט"ח) פרסם מתווים תוך יצירת תקווה אצל הציבור בנושא החזרה לשגרה מיום חמישי אחר הצהריים ליום ראשון. המשרד חשף לא פעם את ציבור ההורים, התלמידים, עובדי ההוראה וראשי הרשויות למצב שבו לא ניתן לגשר בין ההנחיות לתקווה לפתיחה מידית של מערכת החינוך".
הם סיכמו: "יש מקום שמשרד החינוך יכתוב נוהל התייעצות עם גורמי השדה, כגון מנהלי בתי ספר מנהלי חינוך, בנושאים שונים שעומדים על סדר היום ורצו בהקדם".
