שאלת כשירותו ו/או נבצרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הנוגע לניהול ענייני המדינה ומשפטו במקביל תעלה ותרד בחודשים הקרובים אל סדר היום הציבורי ותעסיק רבות את המערכת המשפטית.
כפי שפורסם ב-ynet כבר לפני שבועיים, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אינו סבור שראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לצאת לנבצרות בגלל פתיחת משפטו הפלילי, אולם הוא מקפיד שלא לסגור לגמרי את הדלת בפני אופציה שכזו.
עקרונית, ישנן שתי אופציות שבהן ניתן להתערב בסוגיה, ושתיהן נראות כרגע קלושות. האחת היא קביעה שלראש הממשלה "נבצרות תפקודית", כלומר אינו יכול לתפקד כראש ממשלה ולהפעיל סמכויותיו כיון שהוא טרוד בניהול משפטו שלושה ימים בשבוע. מדובר בשאלה סבוכה ביותר, שכן ההחלטה אם ראש הממשלה מתפקד היטב או לא היא סובייקטיבית לגמרי. זוהי, אם תיווצר, אותה תשתית שעליה מדברים היועץ ואנשיו.
האפשרות השנייה היא התערבות של היועץ מכוח פעולה דרסטית וקיצונית שראש הממשלה ינקוט בה כדי לחבל במשפטו - ועל כן תיחשב לשימוש לרעה בכוחו.
נתניהו תוקף את מערכת המשפט בישיבת הסיעה
למרות הכל, ההערכה היא שמנדלבליט לא ינקוט צעד דרסטי של הכרזה על נתניהו כנבצר. לא רק בגלל היעדר ההיתכנות המשפטית, אלא אולי בעיקר בגלל היעדר היתכנות ציבורית. אביחי מנדלבליט לא יכול להסיר את נתניהו מכס השלטון באמצעות הוראה משפטית, מאחר שרק שני גורמים בלבד מסוגלים לעשות זאת: בית המשפט העליון בפסק דין חלוט, או הבוחר – בקלפי.
בתגובה לדיווח ב"הארץ" על "התייעצויות" שמתנהלות בצמרת במשרד המשפטים על הוצאת נתניהו לנבצרות בשל מה שהוגדר "שימוש לרעה במעמדו", פרסם הערב היועץ הודעה שבה הבהיר כי עמדתו המשפטית בסוגיות הנבצרות עומדת בעינה. אין עילה לנבצרות, בשלב זה. העמדה הזו נמסרה לבג"ץ שדן בעבר בשאלת כשירותו של נתניהו לתפקיד תחת כתב אישום. היא גם נאמרה מפיו של היועץ עצמו לפני שבוע, בנאום לרגל פתיחת שנת המשפט.
גורמים משפטיים בכירים רואים בדאגה רבה את ההשתלחויות של נתניהו במערכת אכיפת החוק. הם צופים שאלו יתגברו לקראת משפטו ואולי אף קודם לכן, אם אכן יחליט בחודש נובמבר להקדים את הבחירות לכנסת.
עוזרו הבכיר של היועץ, גיל לימון, שיגר בשבוע שעבר מכתב במענה לפניית התנועה למען איכות השלטון, שבו חזר ואמר שבעת הזו אין עילה להכריז על נבצרות ראש הממשלה. עם זאת, לימון הוסיף כי "המועד הנכון לבחינת הדברים הוא בעת התגבשות תשתית עובדתית רלוונטית".
במקביל, ולגמרי לא במקרה, הזכירו במשרד המשפטים שמנדלבליט דחק בנתניהו להזדרז ולחתום על הסכם ניגוד העניינים שלו, כדי שלא יערב בין ענייניו המשפטיים לבין שימוש בסמכויותיו הישירות והעקיפות כראש ממשלה.
אין תרחיש שבו היועץ המשפטי לממשלה משתמש בכוחו כדי להחליט שראש ממשלה מכהן אינו יכול להמשיך בתפקידו רק בגלל ביקורת - גם אם בזויה ושקרית – נגד מערכת אכיפת החוק. ראש הממשלה מחזיק בזכות יסוד להביע את דעתו במדינה דמוקרטית. כל עוד אינו בוחר בהסתה שיכולה להגיע עד כדי אלימות ממשית, הזירה היחידה שיכולה לבקר אותו היא הזירה הציבורית.
התערבות של יועץ משפטי לממשלה בהמשך כהונתו של ראש ממשלה היא צעד מרחיק לכת הגובל בהתערבות שלטונית, ועל כן מנדלבליט לא יעשה זאת. ואם העניין יונח שוב לפתחו של בג"ץ במסגרת עתירה - קרוב לוודאי שגם הוא לא יתערב.
