מגדל העמק מייצגת את השילוב המושלם בין יתרונותיה כעיר ובין הירוק של העמק שלצידו היא שוכנת.
אוכלוסיית העיר, שנוסדה בשנת 1953, מונה כיום 30,000 תושבים. הודות להסכם הגג שנחתם עם המדינה בשנת 2017 שמאפשר לה לבנות עוד 6,000 יחידות דיור, היא צפויה להגדיל את אוכלוסייתה בתוך עשר שנים הקרובות לכ־50,000 תושבים. שכונה אחת - מצפה העמק - כבר נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים מאוד, ובשכונות האחרות החלו עבודות הפיתוח.
העיר, הממוקמת למרגלות הרי נצרת וסמוך לשדות עמק יזרעאל, קרובה לכביש 6 ובמרחק חצי שעת נסיעה מחיפה ושעה מתל אביב. כמו כן תחנת מגדל העמק-כפר ברוך הנמצאת בסמוך ליציאה מהעיר, מנגישה עבור תושביה את חיפה ומרכז הארץ.
מלבד הטבע המרהיב הסובב אותה, יש במגדל העמק שלושה פארקים ירוקים, לרווחת התושבים והאורחים הפוקדים אותה: פארק רבין, פארק ראשונים ויער בלפור, ששוקם ושופץ והפך לאחת התצפיות היפות על העמק.
החינוך: בראש סדר העדיפויות
אם תשאלו את ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה איזה תחום הוא מציב בראש סדר העדיפויות שלו בניהול העיר, ללא ספק התשובה תהיה תחום החינוך. עובדה, הוא גם מחזיק בתיק החינוך. מגדל העמק משקיעה משאבים רבים ותקציב מוגדל בחינוך תושביה הצעירים, מתוך מטרה לעצב אותם כ"בוגרים איכותיים", שישרתו שירות משמעותי בצה"ל, יתקבלו לפקולטות יוקרתיות באקדמיה, ישתלבו בתעשיות ההייטק המפותחות בעיר וישתקעו ביישוב.
חזון החינוך בעיר משלב בין ערכים אוניברסליים לערכים יהודיים, המבוססים על מורשת ישראל וזיקה לארץ. ואכן המאמץ המיוחד נושא פירות, כשהעיר זכתה בפרס החינוך היישובי הארצי בשנת 2009 ובפרס חינוך המחוזי בשנת 2020. בשנים 2019-2020 זכו בתי הספר יערת העמק ומח"ט אורט פסגות שביישוב בפרסי חינוך מחוזיים לצד פרסי חינוך לצוותים חינוכיים ולמנהלי בתי ספר, וזאת לצד פרסי חינוך נוספים לאורך השנים.
חזון המרכז המתחדש קורם עור וגידים
הרשות שמה כמטרה עליונה לקדם התחדשות עירונית והחלה במהלך השנה לקדם תוכנית להתחדשות באזורים הוותיקים שבמרכז העיר וזאת במקביל להתפתחות השכונות החדשות.
למרכז העיר פוטנציאל אדיר, שכן הוא ממוקם על שני רחובותיה הראשיים של מגדל העמק, מהם נפרשים נופי העמק והגליל, ומשופע בשטחים ובמבנים ציבוריים ומסחריים. לאורך השנים נשמר המרחב הציבורי בעיר ובוצעו עבודות פיתוח ונוף, לרבות הקמת האמפיתאטרון, הפארקים ופיתוח הכיכרות.
חזון תוכנית ההתחדשות הוא לממש את הפוטנציאל הטמון במרכז העיר בד בבד שמירה על הצביון הקהילתי הקיים בה, והיא כוללת את הרחובות: שדרות צבי אלדרוטי (דרך העמק לשעבר), האלה, דרך העצמאות, רמת יזרעאל, נשיאים, חטיבת גולני, משעול הדקלים, משעול ההדרים, משעול הכרמים, קרן היסוד ותדהר. התוכנית תאפשר התחדשות במתחמי תכנון קטנים יחסית על מנת לאפשר את מימושה תוך פיתוח רחוב שדרות צבי אלדרוטי כציר ראשי בעיר, בדגש על הולכי רגל ושדרוג הכיכרות והמסחר לאורכו.
התוכנית המקודמת תביא לשדרוג המרחב הציבורי, חיזוק המסחר והתעסוקה והתחדשות של מבני המגורים הקיימים והתשתיות, בין היתר, ביצירת מקום מפגש נעים לתושבים ובמתן אפשרות להתבססותם של שירותים ממשלתיים במקום. באגף ההנדסה בעירייה ערכו שיתוף ציבור, במגבלות הקורונה, במגוון נושאים כדי ליידע, לשמוע רעיונות מהציבור ולרתום את התושבים להיות חלק מהתהליך.
עלות התכנון עומדת על כ-3 מיליון שקל, והיא תושלם במהלך השנתיים-שלוש הקרובות בשל מורכבותה ותהליכי הרישוי בוועדת המחוזית לתכון ובנייה.
מוקד תעסוקה אזורי מבוקש
מגדל העמק נחשבת לאחת מהערים המובילות בתחום ההייטק וכמרכז תעסוקה אזורי, המאכלס למעלה מ-70 מפעלים בשלושה אזורי תעשייה שונים - רמת גבריאל, מעלה מיכאל ושגיא 2000. אלה מספקים תעסוקה לאלפי עובדים, כשהעיר רושמת נתוני אבטלה מהנמוכים בארץ.
שיפור התשתיות, בהן חיבור לכביש 6 ותחנת הרכבת, ומיקומם של מפעלים גדולים כמו ק.ל.א, טאוור, נילית ופלקסטרוניקס, מביא לביקושים בקרב חברות הייטק גדולות, המעוניינות להשתקע בעיר ובכך לייצר מקומות עבודה והכנסה נוספים.
התמודדות יצירתית עם המגפה
מגדל העמק הייתה בין הערים שבגל הראשון של המגפה התמודדה עם כמות לא מבוטלת של נדבקים. חוסר הוודאות נרשם גם בקרב התושבים, שלא היה בידם מידע מספק. זאת ועוד - החקירה האפידמיולוגית לא פורסמה בזמן, וכמו שכבר ידוע, זמן הוא מרכיב קריטי בהתמודדות עם הנגיף, לכן ראש העיר יצא במהלך מבריק - את שמות החולים הוא קיבל בתחילת כל יום ובסופו, והוא יצר קשר אישי עם החולה, שאל לשלומו וביקש את אישורו לפרסום שמו, כדי שהציבור יידע ויימנע מהדבקה נוספת. נוסף על כך, הקפיד ראש העיר לעדכן את התושבים כמעט מדי יום בשידורי חי על המצב בעיר.
בגל השני קיבלה הרשות החלטה לפרסם בכל סוף יום את המקומות שבהם התמקדו הפקחים והשיטור העירוני ואת מספר הדוחות שנרשמו לתושבים בגין הפרת ההנחיות. אגף המתנדבים בעיר הקים סיירת קורונה עם מתנדבים בני 55-18 (כדי לא לסכן קבוצות סיכון), שטיפלו במשימות שהגיעו מהמוקד העירוני, ביניהן חלוקת מזון, תרופות, קניות, ריקון אשפה לחולים מאומתים וכו'.
לאורך כל ההתמודדות עם נגיף ה"קורונה" הדגיש ראש העיר כי הרשות תוצאתית לנתוני ההדבקה וכל הקרדיט מגיע לתושבים על גילוי אחריות אישית וערבות הדדית.
לצד זאת ראש העיר ביקש מכלל עובדי העירייה לבצע בדיקות קורונה אחת לשבוע, כדי לזהות מאומתים א-סימפטומטיים, לקטוע את שרשרת ההדבקה וגם לשמש דוגמה לכלל תושבי העיר, שהתבקשו להיבדק פעם בשבוע.
