מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הקדיש פרק מיוחד בדו"ח שהוציא היום (ב') לבחינת המאמצים להקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ולמעון ראש הממשלה. אחרי 25 שנה של תכנונים, והכפלת תקציב הפרויקט, הוא הוקפא בשל התנגדות השב"כ, עלות ההקפאה – כ-75 מיליון שקלים. המבקר בחן גם את תוכניות הבינוי של המוסד, כולל היבטי כוח אדם בארגון, ומתח ביקורת על כך שהפיקוח על המוסד לוקה בחסר.
דו"ח מבקר המדינה:
• המבקר: 28% מהתושבים לא מוגנים מפני טילים
• הליקויים בבחירת התותח החדש של צה"ל
• מערכות מחשוב מלפני 30 שנה בביטוח הלאומי
• לקריאת עיקרי דו"ח המבקר - לחצו כאן
• לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
ההחלטה הראשונה שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו באפריל 2009 הייתה להקפיא את "פרויקט אלמוג" – מיזם להקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה, כשלצידו מעון רשמי לראש הממשלה. זמן קצר לאחר מכן הפרויקט חודש והפך לבור ללא תחתית. העלות המוערכת המקורית של הפרויקט, שאושר על ידי ממשלת אולמרט בשנת 2009, הייתה 650 מיליון שקלים. תשע שנים אחרי, בשנת 2018, העלות התנפחה לסכום של 1.2 מיליארד שקלים.
אבל בכך לא נגמרו הבעיות בפרויקט. באוקטובר 2018 הוקפא שוב קידום הפרויקט, בשל התנגדות השב"כ, וכעת נשקלת הקמתו במיקום חלופי. המשמעות – דחייה של חמש שנים בביצוע העבודות, וככל הנראה גם הגדלה של העלויות.
מבקר המדינה חשף בדו"ח כי בעקבות העיכוב בהקמת הפרויקט, מתוכנן בתקופה הקרובה מיגון זמני של מבנה מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בעלות של כ-50 מיליון שקלים. כמו כן, המשרד הכין תוכנית ביניים למיגון המבנה הקיים של משרד ראש הממשלה בכ-25 מיליון שקלים, אך טרם התקבל לכך אישור תקציבי.
מטרתו המרכזית של הפרויקט היא לספק לראש הממשלה, לצוות לשכתו ויועציו, לשרי הממשלה ולחברי הקבינט, מיגון ביטחוני ותשתית תפקודית שיבטיחו את שרידותם ואת רציפות תפקודם בזמני שגרה וחירום. לפי התוכנית, המבנה החדש ישמש אתר ייצוגי ומכובד שהולם את מעמדו של ראש הממשלה ומתאים לקיום טקסים ממלכתיים ולאירוח רשמי של גורמים בינלאומיים בכירים. האיחוד בין המבנים השונים אמור גם לחסוך חלק ניכר מהוצאות האבטחה של ראש הממשלה.
בדצמבר 2015 אישרה הממשלה את בניית מעון ראש הממשלה החדש והשלמתו עד יוני 2018. במקביל, הוחלט שהמתווה להקמת המשרד יוצג "בתקופה הקרובה". עם זאת, המבקר גילה כי תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם הוחל בבנייתו והיתכנות ההקמה מוטלת בספק. המשמעות היא שנשקפת סכנה לאינטרסים לאומיים מרכזיים.
המבקר מצא כי מדצמבר 2015 ועד לסוף שנת 2018 השב"כ גיבש את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני שנכון לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים כמו תוכנית הכניסה לעיר, שכוללת בנייה של 12 רבי קומות סמוך לפרויקט, והעברת קו רכבת קלה בסמוך.
רק בסוף 2018 נודע לשב"כ על השינויים בתוכניות והתברר כי הם גורמים קושי ביטחוני. כפי שפורסם ב-ynet, בתחילת 2019 הודו במשרד ראש הממשלה כי הכירו את סמיכות הרכבת הקלה למתחם המתוכנן "רק לאחרונה". בעקבות כך, הפרויקט הוקפא וכעת נשקלת הקמתו במקום חלופי, למרות התנגדות החשב הכללי במשרד האוצר, שתהה מדוע השב"כ הציג את התנגדותו למיקום הפרויקט בשלב כה מאוחר.
השיהוי בבדיקת המידע התכנוני העדכני גרם לבזבוז זמן יקר במסגרת תכנון הפרויקט והקמתו, והוריד לטמיון משאבים רבים. כך למשל, כ-6.5 מיליון שקלים שהושקעו בתכנון הפרויקט ובהליכים הסטטוטוריים משנת 2009 ירדו לטמיון אם אכן יוחלט לבנות את הפרויקט במקום אחר. מבקר המדינה המליץ לשב"כ להקים מנגנון שיבטיח בדיקה סדורה של כל ההיבטים התכנוניים שנוגעים לאבטחת המתקנים שבאחריותו.
בעיות נוספות איתר מבקר המדינה בתכנון הפרויקט עצמו. לפי המבקר, למרות שעבודת המטה של צוות הפרויקט לעדכון דרישות התכנון של הפרויקט החלה בינואר 2016, רק שנה אחר כך יזם השב"כ בחינה עדכנית של דרישות התכנון בתחום המיגון, ורק ביולי 2017 הנחה סגן ראש המל"ל את השב"כ להגיש את דרישותיו.
רק כשנה וחצי לאחר שהחלה עבודת המטה הגיש השב"כ את מרבית דרישותיו, בהיקף כספי של 270 מיליון שקלים. המשמעות – במשך כשנה וחצי בוצעה עבודת מטה שהתבססה על דרישות מיגון לא עדכניות, ובמשך שמונת החודשים לאחר ההגשה נעשו עבודות להתאים את הדרישות המעודכנות למסגרת התקציב.
בנוסף, מנהלי הפרויקט, סגן ראש המל"ל דאז ומנהל חטיבת הנכסים באגף החשב הכללי במשרד האוצר, לא וידאו שנמסר לאדריכלים כל המידע העדכני שדרוש להם לתכנון הפרויקט. כמו כן, נותרו סוגיות תכנוניות בלתי פתורות, בין היתר בנוגע לדרישות הביטחון. כל אלה גרמו לעיכוב בתכנון הפרויקט.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לדו"ח: "בעקבות חוות הדעת הביטחונית אודות מיקום הפרויקט והאיומים הנשקפים בעקבותיו, שהובאו לצוות המקצועי במשרד רק בשלבים מאוחרים בעבודת המטה, הוחלט באופן מידי על השהיית הפרויקט במירום שנקבע - החלטה שחסכה מיליונים רבים. ביוזמת הנהלת המשרד, עוד טרם דו"ח המבקר ובשיתוף עם שב"כ, החלה ומושלמת בימים אלה בדיקה של חלופה יעילה לפרויקט, תוך מתן דגש על צמצום עלויות, התייעלות מקסימלית והשפעה מעטה ככל הניתן של המבנה על הגרים בסביבתו. בשל העיכוב ביישום הפרויקט, הנחו גורמי הביטחון לבצע עבודות מיגון זמניות של המבנים הקיימים, שטרם יצאו אל הפועל".
אלפי דירות מסביב למטה המוסד בתמורה לאישור תוכנית הבנייה
מבקר המדינה פרסם גם פרק מיוחד שעסק בהתנהלות המוסד למודיעין ולמבצעים מיוחדים, אך חלקים רבים ממנו נותרו חסויים. הדו"ח עסק בתוכנית האב לבינוי המוסד – התוכנית לבניין הכוח של הארגון שכוללת גם מיזמי בינוי אך גם תוספת של כוח אדם.
לפי נתוני המוסד, בשנת 2011 נדרשו משרדים עבור אלפי עובדים במתקן המרכזי של מטה הארגון – אי שם במרכז הארץ. בשנת 2016 הוצג לראש המוסד כי קיים פער בין השטח הקיים לשטח שיידרש מהארגון ב-2020 וכי בשנת 2030 יידרש שטח גדול עוד יותר. הגדלת כוח האדם של המוסד והצורך בהגדלת המבנים קשורה קשר ישיר לריבוי המשימות שהממשלה מטילה על הארגון, מסביר המבקר.
עד פברואר 2013 נבחנה העתקת המטה של המוסד ל-17 אתרים חלופיים, אך ראש הממשלה החליט "להשאיר את מטה המוסד במקומו ולא להעתיקו למיקום אחר", כלומר המוסד קיבל אישור לבנות מבנים נוספים ולהוסיף בנייה לגובה. תוכנית האב שגיבש המוסד לבינוי עמדה על 1.5 מיליארד שקלים, אלא שדרישות נוספות שהציב הארגון הוסיפו יותר ממיליארד שקלים לעלות התוכנית ואם הן ימומשו במלואן העלות תסתכם בכ-2.5 מיליארד שקלים.
בדו"ח המבקר נחשף כי מימוש תוכנית האב התאפשר בין השאר לאחר שהמוסד הסכים להסיר מגבלות בנייה שהטיל בעבר מסביב למטה הארגון במרכז הארץ, ושיאפשר להקים כ-13,500 יחידות דיור בשווי כלכלי של כ-5 מיליארד שקלים. מדובר באדמות שנשמרו בעבר כעתודה להרחבת שטח המטה המרכזי של הארגון, והמוסד הסכים לשחרר חלק מהאדמות בתמורה לאישור תוכנית האב. המשמעות היא שבעתיד עשרות אלפי ישראלים יגורו בשכנות למטה המוסד.
מבנה המשרדים החדש של המוסד כולל חדרי משרד, אודיטוריום, פונקציות רווחה, ומתחתיו חניון תת-קרקעי. בניית המבנה הזה כבר החלה. בנוסף נבנה מבנה לוגיסטי שכולל מטבח מרכזי וחדרי אוכל, מתחם אירוח, חדר כושר, בית כנסת וחדרי משרד. כמו כן, נבנים במקום טרמינל כניסה צפוני לעובדים ולספקים, מבנה מעבדות ומיזמי תשתיות.
מבקר המדינה מצא ליקויים בתכנון כוח האדם של הארגון. כך למשל, המוסד ביסס את תחזיותיו בנוגע לגידול הצפוי בכוח האדם על בסיס הגידול בפועל של השנים שעברו ולא בחן את צרכי הגידול אל מול המשימות שהוא אמור לבצע. לפי המבקר, לא נבחן עומס העבודה שמוטל על המועסקים במגוון התפקידים ולא נעשה ניתוח משימות שממנו אמור להיגזר מספר בעלי התפקידים הייעודיים שדרוש לביצוע המשימות.
הדו"ח מציין כי בכירים במוסד מתחו ביקורת על הגדלת כוח האדם בארגון. בדיון שנערך בפברואר 2016 בנושא תוכנית האב אמר ראש אגף הלוגיסטיקה במוסד דאז: "יש הנחת עבודה שאנחנו כל הזמן גדלים. אני סבור שהגענו לשלב סופי של גדילה, וייתכן שצריך להסתכל על הקטנת כוח האדם. בסוף יכול להיות שהמוסד נהיה כבד – היחידות המבצעיות לא גדלות, מה שגדל זה האגפים התומכים".
בדיון אחר, ביוני 2017, סיכם ראש המוסד יוסי כהן כי הוא "מתלבט בסוגיית הצורך לעשות יותר ובנוגע לפתיחות של המדינה לאפשר את הגדילה (בכוח האדם – א"א)... אנחנו הולכים הפוך ובניגוד לטרנד העולמי שבו יצטרכו פחות ידיים עובדות – במוסד זה הפוך".
המבקר מתח ביקורת על המטה לביטחון לאומי שהיה אמור להיות עין בוחנת על תוכנית האב ומשום כך היה אמור להיות ציר מרכזי בהליך קבלת ההחלטות. במילים אחרות, טוען המבקר, המל"ל לא פיקח על התוכנית של המוסד, כפי שנדרש ממנו. עוד עלה כי עד למועד סיום הביקורת המוסד לא סיכם עם משרד האוצר את מלוא תקציב הפרויקט, למרות שהעלות המשוערת עלתה בכמיליארד שקלים.
משב"כ נמסר בתגובה: "שירות הביטחון הכללי פעל באופן מקצועי לאפיון דרישות הביטחון נגד שלל האיומים המצויים במסגרת ייעודו ואחריותו בפרויקט הקמת מעון ומשרד ראש הממשלה, וגיבש עמדתו למתן מענה לאיומים אלו. הטענה המועלית בדו"ח בדבר עיכובים במימוש הפרויקט בשל התמשכות טיפולי השב"כ, הינה משוללת כל יסוד. כלל הפעולות המקצועיות, הענייניות והמהירות שביצע שב"כ במסגרת אחריותו פורטו במענה שהועבר למשרד מבקר המדינה, ולצערנו לא באו לידי ביטוי בחלקים שפורסמו לציבור".
דו"ח מבקר המדינה מצא כי המידע התכנוני הרלוונטי הנוגע לתכנית הפיתוח של האזור שבו צפוי להיות מוקם מעון ומשרד ראש הממשלה לא הובא על ידי המנהלת שהייתה מופקדת על כך, באופן סדור, עקבי ומלא לידיעת שב"כ. נדגיש כי מדובר בפרויקט המנוהל בידי מנהלת מקצועית בראשות המל"ל. שב"כ לא נדרש, ואין זה באחריותו, לבצע בחינה של הבינוי העתידי בסביבה המקיפה של הפרויקט. ידע זה מצוי כולו במנהלת הפרויקט, ואחריות שב"כ היא להצביע על המענים הביטחוניים והאבטחתיים בלבד אל מול האיומים המוגדרים לפרויקט".
פורסם לראשונה: 13:55, 03.08.20
