בראיון לערוץ 13 בינואר 2019 אמר ישראל כץ ש"התפקיד הבא שלי הוא ראש ממשלה". אשתו רונית, שהשתתפה בריאיון, סייגה: "ברגע שנתניהו יחליט שהוא לא, אז ישראל יהיה אחריו". המראיין הקשה: "ויש את גדעון סער". רונית לא עפעפה: "ויש גם את החתולה בחוץ". מין הומור שכזה. בני הזוג כץ לא לקחו בחשבון שהבעל ימונה לשר אוצר, תפקיד שבדיעבד עלול למנוע את אפשרות מועמדותו לראשות הממשלה.
ב-2003 הציע ראש הממשלה אריאל שרון את תפקיד שר האוצר לבנימין נתניהו, שהפסיד לו בפריימריז לראשות הליכוד. זה התלבט ואמר לעוזריו: "התפקיד הזה הוא נשיקת מוות למי שרוצה לחזור ולהיות ראש ממשלה". ואכן, כשהתמודד על התפקיד ב-2006 הוא הובס בבחירות והליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד. רבים העריכו שכהונתו במשרד האוצר, בין השאר בשל קיצוץ קצבאות הילדים, הייתה גורם מרכזי לכך.
מאז נתניהו מינה שרי אוצר שבמקרה או שלא התפקיד חיסל אותם פוליטית. ב-2013 היה זה יאיר לפיד, שקיבל 19 מנדטים והתרסק בבחירות לאחר מכן ל-11. ב-2015 הוא מינה את משה כחלון לשר האוצר שקיבל 10 מנדטים והתרסק לארבעה מנדטים בבחירות לאחר מכן.
האם זהו הגורל הממתין לכץ? להבדיל מקודמיו, שבאו ממפלגות אחרות, הוא יתמודד במסגרת רשימת הליכוד. בפריימריז על ראשות המפלגה ("ברגע שנתניהו יחליט שהוא לא") יצטרכו המתפקדים להחליט אם האיש הזה מסוגל להוביל אותם לניצחון בבחירות הכלליות, ובמקרה דנן לא בטוח שתפקידו הנוכחי יסייע לו.
אחד המרכיבים החשובים בבניית דימויים פוליטיים הוא המיצוב, שמיועד להציג את הזהות והיתרון היחסי של פוליטיקאי בעיני הציבור. למשל, הוא מומחה לביטחון, כלכלה, חברה וכו'. הבוחרים מעריכים שהם זקוקים לאדם כזה שייצג אותם בכנסת או בממשלה.
מהו המיצוב של כץ? הוא לא נחשב למומחה בשום דבר - לא ביטחון, לא כלכלה ולא חברה. במשך שנים הוא ניסה לטפח דימוי של בולדוזר. כלומר, לא משנה באיזה תפקיד יכהן, הוא יזיז הרים וגבעות. המיצוב הזה נשען על שני אדנים. הראשון, ההקרנה הפיזית הכוחנית שלו. הוא נראה כדמות חזקה ומאיימת, פרופיל שנתניהו התווה כמתאים למנהיג הליכוד ("מנהיג חזק לעם חזק"). כבר כשהיה סטודנט כץ כלא את רקטור האוניברסיטה העברית בחדרו במחאה על "ההתעלמות מן האלימות הערבית בקמפוס". והיו עוד תקריות.
השני הוא כהונתו כשר התחבורה. כץ היה בתפקיד כעשור ושיווק את עצמו כמי שיודע להקים מחלפי ענק ולרשת את המדינה במסילות רכבת. הוא פרסם שלטי חוצות על פתיחתם המיועדת של מחלפים חדשים והיה מתייצב עם נתניהו כדי לחנוך אותם מול התקשורת.
מבקר המדינה התלהב פחות. בדו"ח מ-2019 נכתב: "בשנים האחרונות קודמו נושאים שונים ובוצעו פרויקטים חשובים בתחום התחבורה, אך עדיין הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר. מצב זה רובץ לפתחו של משרד התחבורה, שבראשו עומד השר ישראל כץ, המכהן בתפקיד ממרץ 2009".
חברי מרכז הליכוד, הסולדים מהדיפ סטייט של יועצים משפטיים ומבקרים, בחרו בו למקום השלישי ברשימה לכנסת, אחרי נתניהו ויולי אדלשטיין. זהו מקום שממנו ניתן לראות ביום בהיר את המעון בבלפור. בסקר של "דיירקט פולס" שנערך במאי השנה, נשאלו בוחרי הליכוד, את מי הם מעדיפים כיורשו של נתניהו: ניר ברקת קיבל 29.9%, סער 19.6% וכץ 14%. ה"בולדוזר הצטייר כפלאח", הסביר אחד מחברי המרכז.
זוהי המשוכה הגדולה שכץ צריך לחלוף על פניה בדרך לראשות הממשלה: הדימוי המסורבל והעילג שלו ש"ארץ נהדרת" אימצה. בראיון עם רינה מצליח הוא אמר פעם: "תני לי קודם לענות על השאלה". מצליח תהתה: "אבל לא שאלתי שאלה". יועץ תקשורת כנראה הנחה אותו להיצמד למסר בלי קשר למה שיישאל. הוא אכן נצמד למסר גם בלי שנשאל.
משום כך הוא תלוי כל כולו בהצלחתו בתפקיד שר האוצר, וכאן כאמור אורב לו נתניהו, שתמיד יופיע כמוריד הגשם (צ'ק לכל משפחה), בעוד כץ יהיה מי שיואשם כמביא הסערה (של צונאמי כלכלי).
זוהי שיטת נתניהו לגבי כל מי שרואה עצמו כיורש העצר. עיינו ערך: דן מרידור, בני בגין, סילבן שלום, גדעון סער, גלעד ארדן וניר ברקת. שלושת האחרונים הוגלו מן הממשלה וכץ הוגלה למשרד האוצר. זהו התפקיד שמהווה נשיקת מוות למי שרוצה להיות ראש ממשלה. נתניהו עצמו אמר את זה.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
