מהפכת הרכב החשמלי היא עובדה בשטח, וזו רק ההתחלה. יותר ויותר חברות מפתחות מכוניות המונעות בחשמל, ומנגד מספר כלי הרכב עם מנועי בעירה הולך ומצטמצם. גרמניה, הולנד ואחרות הכריזו על איסור מכירת מכוניות עם מנועי בעירה החל מ־2030, ואיסור מוחלט של שימוש בהן מ־2050. גם בישראל קצב החדירה יגבר, כך שעד 2025 צפויים לעלות על הכביש כ־80 אלף כלי רכב חשמליים ועד 2030 - 180 אלף.
נכון להיום ההערכות נמוכות מהצפי. אולם מרגע שתונח התשתית הנדרשת, הכמות תזנק ל־350-500 אלף מדי שנה, כשעד 2038 מעל 90% מכלי הרכב הפרטיים בארץ יהיו חשמליים. הדבר יחייב תוספת שנתית של כ־300-350 אלף עמדות טעינה ביתיות, כ־30 אלף ציבוריות וכאלף בינעירוניות.
מיכל אבגנים, מנהלת אגף בכיר אסדרת עיסוקים במשרד העבודה והרווחה, מסבירה: "לישראל ישנם יתרונות רבים בשימוש ברכב חשמלי ביחס למדינות ב־OECD. העלויות החיצוניות של שימוש בכלי רכב רגילים גבוהות מאשר במרבית המדינות בשל צפיפות האוכלוסייה. לישראל גם מקורות עצמיים גדולים של גז טבעי, מה שמוזיל את עלויות ייצור החשמל ומשפר את כדאיות השימוש ברכב חשמלי מול התלות בהמשך בנפט מיובא".
1 צפייה בגלריה
מיכל אבגנים, מנהלת אגף בכיר אסדרת עיסוקים במשרד העבודה והרווחה
(צילום: חורחה נובומינסקי)
על רקע זה התקיים בארץ אחד הניסיונות הראשונים של החדרת מכוניות חשמליות, במסגרת מיזם "בטר פלייס". במקביל ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שיצרו תקינה ותשתית רגולטורית בתחום. אולם חרף המאמצים, קצב החדירה עדיין נמוך מאוד ביחס לממוצע ה־OECD.
הסיבות העיקריות לכך הן כשל שוק ביצירת מודל עסקי לתשתית טעינה ציבורית וחצי ציבורית, קושי בהקמת עמדות טעינה בבתים משותפים בשל תקנות חוק זכויות המקרקעין, וכן הצורך במדידה נפרדת של חשמל לרכב, לפי מודל שיאפשר החזר השקעה על הטעינה ובהמשך יאפשר למדינה לגבות על כך מס.
לאור החסמים הללו, הממשלה הקימה צוות בין־משרדי לקידום הרכב החשמלי, בהשתתפות נציגי הרשות לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה ומשרדי האנרגיה, התחבורה והאוצר. המדינה הקצתה 30 מיליון שקל להקמת עמדות טעינה במרחב הציבורי, קודמו שינויים רגולטוריים לצד פרויקטים לעידוד שימוש ברכב חשמלי, שיגדילו ביקושים וייצרו תשתית, והנושא אף מוטמע בשיקולי התכנון בכל הרמות.
ההיערכות לכניסה משמעותית של מכוניות חשמליות לישראל דורשת התייחסות למסוכנות, שכרוכה בהטענה ובטיפול ברכב בהיבטים של עיסוק בעבודות חשמל. בהקשר זה, ערך האגף הבכיר לאסדרת עיסוקים בזרוע העבודה שבמשרד העבודה והרווחה מחקר, שהתמקד בשני היבטים מרכזיים:
עמדות טעינה - המחייבות עבודות תשתית חשמל מורשות. האגף בדק האם מערך הרישוי וההכשרה הנוכחי של בעלי הרישיונות בחשמל מספק לביצוע העבודות ביחס למסוכנות הייחודית של התקנת ואחזקת עמדות טעינה, וכן האם נדרש לחוקק לכך מדרג רישוי ייחודי.
תחזוקת רכב חשמלי - האגף בחן האם מערך הרישוי וההכשרה של עובדי מוסכים (מכונאי רכב, חשמלאי רכב, אוטוטק לרכב קל/כבד) נותן מענה למסוכנות בביצוע עבודות אחזקה ברכב חשמלי, או שמא נדרשת מיומנות בחשמל? וכפועל יוצא, מה יעלה בגורל מקצועות הרכב המסורתיים?
מהמחקר עולה כי, תחזוקת הרכב החשמלי מחייבת התייחסות לאפשרות של התחשמלות או יצירת "קשת חשמלית" כתוצאה מטיפול שגוי או רשלני. כיום התחזוקה בישראל מבוצעת במוסכי היבואן בלבד על ידי עובדים מקצועיים, שעברו הכשרה בקורסים ייעודיים בפיקוח משרד התחבורה. במקרה של תקלת סוללה, המוסכים אינם מוסמכים לטפל בתקלה, והטיפול מתבצע בהתייעצות עם מהנדס מטעם היצרן בחו"ל.
עוד עולה כי, ענף תחזוקת הרכב מעסיק כ־30 אלף עובדים בכ־5,240 מוסכים. כ־66% מהעובדים הם מקצועיים והשאר הם עובדי מינהלה. 45% מהעובדים המקצועיים הם בני יותר מ־40, אינם מכירים את החידושים שחלו בענף ואינם מוכשרים לדיאגנוסטיקה ממוחשבת של כלי הרכב ולטיפול במערכות מתקדמות. לצד זאת מספר הבוגרים המוכשרים בתחום נמוך.
לדברי אבגנים: "המעבר לרכב חשמלי צפוי לשנות מהותית את מרכיבי העיסוק של מכונאי הרכב המסורתי. התוצאה היא סגירת מוסכים קטנים, היעלמות הדרגתית של מוסכים מתמחים וגידול במוסכי יבואן. אלה ישפיעו על היקף העובדים בתחום תחזוקת הרכב ועל אופי ההכשרה הנדרשת לנוער, מבוגרים ולהנדסאי רכב. הדבר מחייב מתן פתרונות בדמות הכשרת עובדים שתפקידם התייתר, לתפקיד אחר בארגון (Re-Skilling) או לסייע לעובדים להתפתח ולסגור פערים כדי לעבור לתפקיד נדרש (Up-Skilling).
השינויים הטכנולוגיים ישפיעו גם על ההכשרה של העוסקים ברישוי ובשמאות רכב, שירותי דרך וחירום ועוד".
תום עידן מקצוע מכונאי הרכב?
לפי הערכות באגף לאסדרת עיסוקים, כ־4,500 עובדים ייפלטו בהדרגה בעשור הקרוב (כ־2,500 מהם מקצועיים), ובחמש השנים העוקבות צפויים להיפלט כ־6,500 עובדים (כ־5,500 מקצועיים), רובם עובדים ותיקים. בהינתן זאת, מבהירה אבגנים:
"בפני הענף עומדים שני אתגרים עיקריים בעשור הקרוב: לגרום להסבה של כלל העובדים הקיימים וכן לנתק את התלות ביצרן הרכב בכל הנוגע לטיפול בסוללות הרכב החשמלי".
כדי להכין תשתית, ממליצים באגף להתחיל בתהליך של פיתוח תוכנית לימודים להכשרת הנדסאים ייעודיים לאחזקת סוללות הרכב (מסלול המשלב הנדסאות רכב וחשמל) כדי לייצר ידע בישראל.
מדי שנה מוזרמים למשק 1,443 בעלי רישיון חשמלאי מוסמך ו־51 בעלי רישיון חשמלאי בודק. ההערכה היא כי משנת 2030 יידרשו לענף תוספות ייעודיות של בעלי רישיונות אלו בהיקף של כ־540 חשמלאים מוסמכים וכ־310 חשמלאים בודקים.
כניסת הרכב החשמלי צפויה לחולל שינויים גם בענף תשתית החשמל, ולה השלכות גם על מספר תחנות הדלק והמתדלקים.
למידע מפורט, חפשו בגוגל: "האגף לאסדרת עיסוקים"
