למרות ההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון לסגור את מרכזי הקניות בסופי השבוע, חלק מבעלי החנויות החליטו לפתוח בכל זאת - אך הירידה המשמעותית בתנועת הלקוחות מורגשת היטב.
מרכז הקניות ביל"ו סנטר שליד רחובות, למשל, רגיל לימי שבת עמוסים במבלים, וחלק גדול מבעלי העסקים במתחם מעידים שכ-40% מההכנסות החודשיות שלהם מגיעות מסוף השבוע.
"המתחם הזה מפרה אחד את השני", אמר היום (שבת) ל-ynet צחי ויינר, בעלי חנות "זו קלאב" למוצרים עבור בעלי חיים. "עצם זה שאני יכול לדבר עכשיו, זה אומר שאין לי עבודה. אין לי לקוחות והנזק קשה מאוד. אני מעסיק הרבה אנשים בשבת, ואם אני לא עובד בשבתות אני לא יכול להחזיק את העובדים שלי. זו החלטה פוליטית ואנחנו רק נפגעים מזה".
גם משה וסרבליק, בעל רשת חנויות הנעליים "יחפים" אומר כי השבתות במתחם הן צורך קיומי עבורו. "קשה לנו בלי העבודה בשבתות, לא נוכל להתקיים פה", אמר. "הצורך הקיומי לשרוד חזק יותר מהחוק". וסרבליק סבור כי ההחלטה לסגור את מרכזי הקניות היא פוליטית. "ההחלטה לסגור היא הזויה, כמו הרבה החלטות שהתקבלו פה. אנחנו אנשי מסחר שבאים לעבוד מהבוקר עד הערב, אנחנו לא פוליטיקאים. אם אסגור בשבת אצטרך לסגור את החנות. ההכנסות בשבת הן 40% מהפדיון החודשי".
אך גם בעלי העסקים שמותר להם לפתוח, כמו מסעדות ובתי קפה, מרגישים את הירידה בעבודה. "כל ההכנסות ירדו פה בלפחות 50%", העריך רון אג'ואלוס, בעל מסעדת גריל במתחם. "יש מעט מאוד לקוחות במתחם ואין עבודה כרגע. החלטתי יחד עם השותף שלי לעבוד כדי שלפחות נוכל להוציא משהו מהיומית שלנו", אמר. "הפגיעה בנו חמורה מאוד, צריך לראות איך אפשר לפעול בנושא".
הלקוחות מאוכזבים: "זה כמו אוויר בשבילנו"
גם הלקוחות המעטים במתחם הביעו דאגה מהמצב. "חשוב שהמקומות האלה יישארו פתוחים בשבת", אמרה זיוה אלימלך, שהעידה על עצמה כלקוחה קבועה במתחם. "מסכנים, כמעט ואין לקוחות היום. המדינה הזאת נהרסת בגלל הקורונה, צריך לפתוח, לתת לאנשים לצאת מהבית כי עכשיו זה שחור בעיניים".
אלימלך הוסיפה כי "בגלל הגיל שלנו אנחנו לא יוצאים, לבוא לעשות סיבוב בצומת ביל"ו, לראות חנות או שתיים, זה הבילוי שלנו. אני רואה את כל החנויות הסגורות האלה וכואב לי הלב".
ענת סמוכי הגיעה עם ילדיה למתחם, והחליטה לחזור הביתה בגלל המצב. "אני לא מבינה למה הכל סגור אם כל השבוע פתוח. זה כמו אוויר בשבילנו. כל השבוע אנחנו עובדים וזה חסר לנו. אנחנו חוזרים הביתה כי אין מה לעשות פה, כמעט הכל סגור".
יעל, לקוחה נוספת שהגיעה לבלות את השבת במתחם, הוסיפה כי "כמובן שחשוב לשים מסכות, לשמור על מרחק ולהגביל את כמות האנשים, אבל בעלי העסקים ממש אומללים. הרבה עסקים קרסו".
במרכז הקניות חוצות שפיים, מהבודדים בשרון שפתוחים בשבת, קשה מאוד למצוא חניה בסוף השבוע - אולם היום זו כבר לא הייתה בעיה. עופר יגר, שהגיע מהוד השרון יחד עם אשתו, שיבח את החנויות. "היינו עכשיו בקניון בהרצליה והכל היה סגור. פשוט אווירת נכאים", אמר. "המקומות האלה צריכים להיות פתוחים גם בשביל הפרנסה אך גם שאנשים יוכלו להתאוור במהלך סוף השבוע".
יגר אמר כי הוא לא חושש מההתקהלויות במתחם. "במשך כל השבוע יש התקהלויות. אנחנו שומרים, מסתובבים עם מסכה ואמצעי מיגון, אבל זה לא משנה. במהלך השבוע לא הולכים לעבודה? לא מתקהלים? אז לפחות שבסוף השבוע תהיה לנו קצת הרגשה טובה".
ריבה מיטל, שהגיעה מראש העין עם אמה ובתה, הוסיפה כי "מי שלא רוצה - שלא יגיע. אנשים צריכים להתפרנס בכבוד". מיטל ציינה כי ניצלה את השבת לקניות לקראת שנת הלימודים ולשדרוג החצר כיוון שבמהלך השבוע לא הצליחו לפנות זמן לכך. "מאוד מעריכה את החנויות שפתחו. מי ידאג להם? מי יפרנס אותם, הממשלה? הממשלה לא תדאג להם".
בינתיים, בצד השני של המדינה, רק כ-30% מהחנויות במרכז המסחרי ביג שבכרמיאל היו פתוחות היום. חלקם הוחרגו מראש, כמו מרכולים, מסעדות, בתי מרקחת וחנויות אופטיקה, ואחרים שהחליטו למרוד למרות האיסור הממשלתי. עד הצהריים לא נראו שוטרים או פקחים באזור.
הקונים הגיעו לאזור, אם כי לא הציפו את המתחם כבשבת רגילה. רוב העובדים במתחם מגיעים מהיישובים הערביים והדרוזיים מסביב לכרמיאל, וחלקם לא הבינו את הדחיפות לפתוח את החנויות דווקא היום, לאחר שבשבתות האחרונות החנויות היו סגורות. זאת במיוחד כאשר גם הם, אמורים לחגוג את עיד אל-אדחא עם בני משפחותיהם. מנהלי הרשתות, עם זאת, אסרו עליהם להתראיין.
הקונים שיתפו כי לתחושתם הגיע הזמן שמגבלות הקורונה הרגילות יחולו בשבת כפי שהן חלות בשאר ימי השבוע, ולא יוגברו. "הקורונה פה והיא לא הולכת לשום מקום", אמרה לורן נחלה מהיישוב הסמוך ראמה. "יש מסכות, מחטאים את הידיים ושומרים על מרחק. כל הדברים האלה נועדו לשמור עלינו, המגפה הזו, כך נראה, הגיעה כדי ללמד אותנו כללים בסיסיים של ניקיון. אם שומרים על הדברים האלה, אני לא רואה שום סיבה להמשיך למוטט את הכלכלה. יש עסקים, גדולים וקטנים, שקורסים. אי אפשר יותר לחזור לסגר".
ישראל ביננפלד מרעננה, שמתארח בסוף השבוע במלון בראש פינה ויצא לטיול עם משפחתו בכפרים ובכרמיאל, התאכזב מהביקור. "אם היינו יודעים מלכתחילה שהעסקים אמורים להיות סגורים בשבת אולי לא היינו באים לפה", אמר. "אני לא יודע להגיד אם זה טוב שפותחים או לא, אבל אנשים חייבים להתפרנס. אין מה לעשות".
יגאל קרלינסקי, שהגיע מחיפה לבקר את ההורים בכרמיאל, אמר כי הוא מבין את הצורך בלפתוח את העסקים. "באופן אישי לא נפגעתי מהמשבר, אבל אני בטוח שאם הייתי אחד מהנפגעים הייתי מדבר אחרת ותומך במרד".
"הקורונה לא מדביקה רק בשבת"
שלומי בוגרט, בעלי רשת בוגרט, אמר כי סגירת החנויות בסופי השבוע מאלצת אותו להחזיר לפחות 30% מהעובדים שוב לחל"ת. "לסגור בשבת זה נזק בלתי הפיך לחנויות", אמר בוגרט.
"הקורונה לא מדבקת רק בשבת, היא מדביקה גם ביום חול, ושיעור ההדבקה בחנויות עומד על 1.2%, אז אין שום היגיון פה", הוסיף. "זה לא בסדר שכל המדינה פתוחה ורק אנחנו סגורים. אנחנו עובדים לפי התו הסגול, מכניסים לפי הכמות המותרת, נשמעים להנחיות, ובסוף אנחנו אלה שצריכים לשלם את המחיר בלי שום הצדקה הגיונית. שהממשלה תיקח החלטות בצורה הגיונית".
יעקב פרץ, מנכ"ל קבוצת אינטר-ג'ינס, העריך שהנזק שהחברה תספוג עומד על כמה מאות אלפי שקלים בכל שבת. "מלאי שלא נמכר זה כסף שלא נכנס לקופה ועובדים שלא מקבלים משכורות", אמר פרץ שהחליט לפתוח בכל מקרה את 14 החנויות שלו שעובדות בשבת כדי לא לחזור לקיצוצים בכוח האדם.
"ברגע שהבנו שאלו לא החלטות שקשורות לקורונה, ושמדובר בהחלטות פוליטיות, אז אני מעמיד קודם כל את הדאגה ל-550 העובדים שלי", הוסיף פרץ. "כל עוד היו שיקולים בריאותיים הבנתי אותם, אבל מכיוון שמדובר בשיקולים פוליטיים שלא קשורים לבריאות הציבור, אז אנחנו שמים בשורה ראשונה את החברה ואת העובדים. עשיתי מאמצים עילאיים לא לפטר עובדים, שייתנו לנו ולהם להתפרנס בכבוד".