עימותים בעקבות אכיפת הסגר. שוטרים ותושבים חרדים התעמתו באשדוד בעקבות פעילות אכיפה נגד ישיבת גרודנא שפעלה ברובע ג' בניגוד להנחיות. השוטרים הוזעקו על-ידי פקחי העירייה שהיו במקום, ובהמשך הגיעו גם פרשים.
(צילום: אבי רוקח)
המשטרה עצרה עשרה מפרי סדר, שלדבריה התפרעו, חסמו כבישים והתעמתו. מעיריית אשדוד נמסר כי המתפרעים "תקפו את הביטחון העירוני באבנים ובמקלות". אך לא רק באשדוד. במשטרה ציינו כמה אירועים חריגים ביממה החולפת: בלילה שבין שבת לראשון שוטרים הוזעקו לדירה במרכז ירושלים וגילו מסיבה עם עשרות משתתפים. במקרה אחר, במחסום שהוצב בערערה שבוואדי ערה, אותר תושב המקום בן 29 שהיה מחויב בידוד. הוא קיבל דו"ח של 5,000 שקלים ונדרש לשוב לביתו.
בפעילות דומה באום אל פחם הבחינו שוטרים שהיו במחסום בנהג שישב ברכב עם נוסעת נוספת, בזמן שביצע עבירת תנועה. גם הוא התברר כמפר בידוד וקיבל דו"ח בסך 5,000 שקלים. ויש גם פתח לאופטימיות. ד"ר אורלי גרינפלד, המנהלת הרפואית ב"מגן ישראל", קיימה אחר הצהריים תדרוך לעיתונאים ואמרה כי "אנחנו רואים ירידה בתנועתיות ובמגעים" וכן "מיתון קל בקצב ההדבקה".
שנת שפל כלכלי. 2020 הסתיימה בגירעון תקציבי גבוה - 160.3 מיליארד, שהם 11.7% מהתוצר. כך הודיע החשב הכללי באוצר. כדי להבין את משמעות המספר: ב-2019 הגירעון עמד על 52.2 מיליארד שקל שהם 3.7% מהתוצר. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז משבר האינפלציה ב-1985. הסיבה ברורה. שנת הקורונה גרמה להוצאות עצומות מצד המדינה לצד הכנסות נמוכות יחסית ממיסים. בשלב זה לא מדברים באוצר או בממשלה על העלאת מיסים או קיצוצים, אך גם אלה יגיעו ללא ספק. אגב, יעד הגירעון ל-2020 היה 2.9%.
יש לציין כי הירידה בתוצר הייתה בשיעור נמוך יחסית לרוב מדינות העולם, של 3.3% בלבד, והיצוא כמעט שלא התכווץ בשנת 2020. הסיוע למשק מתוך תקציב המדינה הסתכם ב-84.4 מיליארד שקל. עם זאת, לא כל הכספים שהוקצו לסיוע אכן הוצאו. שיעור הגירעון צפוי להשפיע על החלטות חברות דירוג האשראי בעתיד ביחס לדירוג ישראל, שלא הופחת עד כה.
מהו בעצם גירעון? ההכנסות פחות ההוצאות ותשלום החובות יוצרים את הגירעון בקופת המדינה. אם נשווה זאת למצבה הכלכלי של משפחה - הכנסות המשפחה נמוכות מהוצאותיה, הרי שחשבון הבנק שלה נכנס לאוברדראפט.
לקריאה נוספת
כל העולם טועה? כנראה שלא. בדקנו את הסרט של אורלי וילנאי וגיא מרוז, "ומה אם כל העולם טועה" - סרט שמנסה להטיל ספק בהתנהלות השלטון ומערכת הבריאות סביב נגיף הקורונה. רק שמסתבר שבדרך הוא זורה אי-דיוקים רבים, ועובדות לא נכונות. מדור חדש ב-ynet בודק את העובדות ומטיל ספק.
פרופ' רן בליצר נגד הסרט של אורלי וגיא: דמגוגי ומטעה את הציבור
(צילום: משי בן עמי)
והיכן מצאנו אי דיוקים? הצפי לתמותה מהנגיף - מה אמרו במציאות ומה נאמר בסרט שחזו שיקרה, כמה חולים קשה יש בישראל והאם אכן מדובר בשינוי הגדרת "חולה קשה", האם בתי החולים היו על סף קריסה? יעילות הסגר והאם בישראל יכל לעבוד המודל השבדי.
ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון, אמרה בהקשר של הסרט: "מה שמטריד בסרט מהסוג הזה הוא שמציגים דברים מניפולטיביים בלי ראיות תומכות ומוציאים דברים מהקשרם כולל חלק מהמרואיינים שהתנערו מהנאמר בו ובסופו של דבר זה מדגיש את החשיבות המשמעותית שיש לכלים המדעיים שאנו מנסים להנגיש לציבור הרחב - תבחנו את הסרט לאור נתונים ממקורות מהימנים. אנחנו לא עדר אלא אנשים חושבים והצורך בימים אלו בחינוך מדעי הוא קריטי".
לקריאה נוספת
החל ממחר יחלו לחסן את צוותי ההוראה בישראל.
מחר ימשיכו מידות החום לעלות עוד ויגיעו לסביבות 26 מעלות בחוף ובשפלה. ביום רביעי יהיה חם אבל השמיים יתכסו בעננים גבוהים. לקראת ערב יתחיל השינוי, הרוח תתחזק ובלילה יירד גשם בצפון שיתפשט למרכז.
תאוריות קונספירציה מלוות את המגפה מתחילתה. ישנן כאלה שלא שרדו זמן רב, כמו "זה לא וירוס" או "המחלה יותר קלה משפעת". אחרות עדיין ממלאות את הרשתות החברתיות ומהוות נושא שיחה ופולמוס לוהטים. ישנם אנשים שמאמינים בתאוריות אלה ברמה של אמונה של ממש. בהחלט קיימים אנשים עם נטייה פסיכולוגית להפיץ שמועות וגם כאלה שנוטים להאמין בהן. אנו מכירים "אמונות" היסטוריות "ביד מכוונת", ברצון של קבוצה קטנה או אנשים בולטים, עשירים וידועים, להשתלט על העולם באמצעות הפצת מחלות, חיסונים ושליחים.
הפעם, הטכנולוגיות החדשות מעצימות שמועות כאלה ומגדילות את החשיפה למספר גדול יותר של אנשים. פתאומיות הופעת המגפה, קצב מהיר של התפשטותה, אי הוודאות לגבי עתידה, כל אלה גורמים לאנשים תחושה של איבוד שליטה, כאוס ודחק אל מול האיום, אותו לא ניתן לחוש ולהבין עד הסוף. ישנו צורך טבעי בכל בנאדם להסביר באופן רציונלי סיבות וקשרים בין אירועים דרמטיים שמתרחשים מול העיניים. לצערנו, תאוריות קונספירציה כוזבות נותנות הסברים פשוטים לכאורה, שהופכים אותן ל"מקובלות" באמצעות חזרות אין-סופיות. לדאבוננו, "אמונות" כאלה קובעות התנהגות של אנשים, הן לגבי חיסונים, והן לגבי ההתנהגות הנדרשת. ישנה תרומה בכך שהתקשורת, על כל סוגיה, מחפשת נושאים סנסציוניים, שמטבעם, לא משקפים את הרגיל והשכיח. ואם אנשי תקשורת רוצים להחזיר את הפרופורציות לעולם, הם לעתים נמצאים מול דילמה: אם הם מתייחסים לתאוריית קונספירציה – הם נותנים לה במה, אם לא מתייחסים – הם לא יכולים להפריך אותה.
איזה המלצה ניתן לתת להתמודדות עם כל התאוריות הכוזבות שצצות כפטריות אחר הגשם? תשאלו רופא בו אתם מאמינים, כמו רופא משפחה או אחר. אני שמח במיוחד לתת המלצה זו ביום הרופא הישראלי, אותו מציינים בכל שנה ב-11/1.
בשבוע האחרון שיעור החיוביים בחברה החרדית עמד על 17.5%, לעומת 7.5% בממוצע הארצי. כך עולה מנתונים שפרסם דסק מגזר חרדי במשרד הבריאות. על פי הנתונים בביתר עילית שיעור החיוביים הוא 27.84% ומקדם ההדבקה עומד על 1.75. באלעד שיעור החיוביים הוא 18.81% ומקדם ההדבק 2.21. במודיעין עילית שיעור החיוביים הוא 19.54% ומקדם ההדבקה עומד על 1.92. בבני ברק שיעור החיוביים הוא 15.63 ומקדם ההדבקה עומד על 1.57. בקריית יערים ובעמנואל המצב טוב יותר ומקדם ההדבקה מתחת ל-1.
לגבי המתחסנים, ברכסים 61.9% מהתושבים בני 60 ומעלה כבר התחסנו, במודיעין עילית 56.8%, באלעד 44.2%, בבני ברק 44.1% ובביתר עילית 39.4%. למעשה 5% מכלל החברה החרדית כבר התחסנה ובקרב בני ה-60 ומעלה שיעור המתחסנים עומד על 46%, נמוך בהרבה מהממוצע הכללי .
נידה. למה? בגלל הריאיון של הדוגמנית בת ה-18 טיילור מלכוב ל"לאשה", בו סיפרה על שמירת הנידה והאתגרים בכך עם בן זוגה לירן דנינו. לפי ההלכה, נידה היא אישה שנטמאה בגלל שקיבלה וסת. אחד האיסורים העיקריים במהלך הזמן שהאישה בנידה הוא קיום יחסי מין. חז"ל קבעו איסורים נוספים בהם איסור מגע בין הגבר לאישה, איסור לישון באותה מיטה – ואיסור לאכול מאותם כלים.
חזרות
(באדיבות כאן 11)
ו-וואטסאפ דורשת מכל המשתמשים לאשר שיתוף מידע עם פייסבוק - אז כדאי לחשוב טוב לפני שאתם אומרים כן. איך להתנתק מוואטסאפ ולהישאר בחיים?
ולטובת המעריצים - עשרה פרקים חדשים, שיעקבו אחר גיבורות "סקס והעיר הגדולה" בשנות ה-50 שלהן, יעלו בשירות הסטרימינג HBO מקס. ומי לא תהיה חלק מהאיחוד?
