הנתונים הדרמטיים שפורסמו אתמול (יום א') על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מציגים תמונה מדאיגה ומעידים על כניסה למיתון - שאותו מרגישות משפחות רבות בישראל כבר עכשיו. משפחת נעים מבאר שבע, משפחת שמעון מנתניה, גאיה מראש העין. הכירו את האנשים מאחורי הנתונים הכלכליים.
"אפילו בסופר צריך לחשוב פעמיים"
משפחת נעים | באר שבע
מאז פרוץ הקורונה אנטוניו ולימור נעים מבאר שבע, הורים לשני ילדים, מנסים להשאיר את הראש מעל המים. אנטוניו, שנכנס לעסקי השתלות השיער בטורקיה לפני כשנה וחצי, ידע עסק משגשג, אבל אז הכל נעצר.
"נשארנו אופטימיים עם המון תקווה בלב לחזור לעשות את ההשתלות", סיפר אנטוניו, "והנה, אתמול מכריזים על מיתון בפתח. זו עוד מכה. כל המשק יסבול, זה מפחיד. רק המחשבות על מה יהיה עם עתיד המשפחה גורמות לי להתכווץ ולהחסיר שעות שינה בלילה. אנחנו חושבים פעמיים על כל הוצאה עתידית, החל מהוצאות שוטפות ועד מסעדות. אין ברירה. אפילו בסופר צריך לחשוב פעמיים. בסופו של דבר, מיתון זה הדבר האחרון שחסר לנו אחרי מכת הקורונה".
"מסעדות? כבר לא בא בחשבון"
אביבית הדר | רמת גן
אביבית הדר היא יועצת תקשורת לעמותות ומנהלת מדיה חברתית. מתחילת משבר הקורונה צללו הכנסותיה ביותר מ־60% ומאז היא רק חושבת כיצד היא יכולה להצטמצם.
"לא עבדתי שלושה חודשים, ממש אפס הכנסות", היא מספרת, "הבנתי שאני חייבת להתפרנס ומצאתי עבודה במכירות במרכז הישראלי לאוריגמי במשרה חלקית. מסעדות כבר לא בא בחשבון, קונה פחות אוכל, לא כל יום בשר למשל. בגדים אני בקושי רוכשת, רק אם יש מבצעים. אין ספק שמרגישים את המיתון, לחשב כל שקל זה לא פשוט. ברור שהיה קשה גם לפני כן, אבל עכשיו הרבה יותר. אני רגילה למותרות ולבילויים וכרגע פשוט צריך לוותר, חוסר הוודאות קשה".
השר ישראל כץ מציג תוכנית כלכלית לפני חודש. מצב מדאיג
(צילום: לע"מ )
"לא נרכוש יותר ממחשב אחד לשלושת הילדים"
משפחת אהרון | רמת גן
חמית (40) וירון (50) אהרון מרמת גן הם הורים לשלושה ילדים: דולב (16), שגיא (11) ואביה (9). חמית מטפלת בגבייה של ביטוחי רכב עבור מבוטחים, כך שהמשבר הכלכלי החריף שהנחיתה הקורונה לא פגע בעבודתה, אבל ירון איבד את עבודתו ונאלץ לעשות הסבת מקצוע לנהג אוטובוס.
"נוכח המעבר הצפוי של הילדים ללמידה מהבית חשבנו כיצד נצליח לרכוש מחשבים", מספרת חמית. "בגל הראשון לא היה לנו מחשב בכלל, הילדים למדו מקוון מהפלאפונים. רק לאחרונה רכשנו מחשב אחד לשלושת הילדים לאחר שהעירייה יצאה במבצע של מחשב ב־2,000 שקל לתושבי העיר. אין סיכוי שנרכוש יותר ממחשב אחד לשלושת הילדים. אנחנו חייבים להיות זהירים עם ההוצאות שלנו".
חמית אומרת כי בכוונתם לצמצם בהוצאות השוטפות כדי לדאוג לעתידם: "נוריד בקניות, נלך יותר לים ופחות למקומות שהכניסה אליהם עולה כסף, נאכל יותר בבית ופחות בחוץ. אין לנו ברירה אחרת".
"נישאר לגור אצל אמא שלי"
משפחת שמעון | נתניה
מיקו שמעון (42), הוא מתקין מצלמות ומערכות תקשורת מנתניה. מיקו נשוי לניקול, והשניים הורים לדניאל (9.5), שהוא ילד עם צרכים מיוחדים ולנועם (3.5).
בגל הקורונה הראשון ניקול נשארה בבית עם הילדים, ומאז לא חזרה לעבוד. "הזיגזג של מערכת החינוך הקשתה עלינו לייצר שגרה. דניאל שלנו לומד בחינוך המיוחד ובהיעדר מסגרת מתאימה לא נותרה לנו ברירה אחרת אלא להשאר איתו בבית", מספר מיקו.
"נועם הולך לגן פרטי שעולה 2,600 שקל בחודש וגם בשנה הבאה אנחנו צפויים להמשיך בגן הזה, כך שההוצאות לא קטנות לצד הפסדים כלכליים אדירים שאני צובר כעצמאי מאז פרוץ הקורונה. להורים כמונו יש הוצאות שוטפות כבדות על טיפול בילד עם צרכים מיוחדים. גם ככה אנחנו חיים בצמצום, אבל אוכל, חינוך וחוגים לא אחסוך מילדיי, אז אנחנו נשאר לגור אצל אמא שלי. איפה שנוכל נוריד בקניות".
"לסיים את הלימודים נראה כמו חלום"
גאיה גל | ראש העין
עד שפרצה הקורונה, גאיה גל (25) - סטודנטית לתקשורת חזותית בבצלאל נתמכה כלכלית בהוריה. אלא שהם, שני עצמאים, נפגעו מאוד כבר בגל הראשון.
"יצאתי מיד מהדירה השכורה שלי ומצאתי מחליף במקומי. מאז אני מסתובבת בין חברים ומסבלטת במחירים זולים איפה שאני יכולה למצוא", מספרת גאיה.
"אני משתדלת לקחת כמה שפחות כסף מההורים שלי ועובדת איפה שיש עבודה. זה מצב ביניים שלא נעים להיות בו אבל אני לא יודעת איך לצאת ממנו. אני לא קונה בגדים בכלל, רק חומרי לימוד. אני נלחמת על מה שאוכל מחר בבוקר וטרודה איפה אתקלח, אז להצליח לסיים את הלימודים נראה לי חלום", הוסיפה.
תחושת חוסר הוודאות לגבי העתיד הביאה את גאיה להשתתף במחאות, "לפני משבר הקורונה הייתי מעורבת באופן חלקי במה שקורה במדינה, אבל לפני חודשיים הרגשתי שאני פשוט חייבת לקחת חלק בהפגנות בבלפור".
"החלטנו לצמצם בילויים בחופש הגדול"
משפחת מיכלזון | קיבוץ הסוללים
ענבל ורועי מיכלזון, הורים לשלושה מקיבוץ הסוללים שבעמק יזרעאל, הם שכירים שלכאורה לא נפגעו ממשבר הקורונה. למרות זאת, בחרו לצמצם באופן משמעותי את סל ההוצאות שלהם לאור חוסר הוודאות שבתקופה הנוכחית.
"אני גננת ובעלי רועי עובד בבטיחות אש במכון התקנים", סיפרה ענבל (38), "שנינו לא נפגענו כלכלית מהמצב, אבל סדרי העדיפויות ותרבות הצריכה שלנו השתנו. השנה החלטנו לצמצם את הבילויים בחופש הגדול. כך, במקום לצאת לחו"ל יצאנו לקמפינג ובמקום ללון במלון שכרנו דירה בירושלים. קיצצנו משמעותית בנופש. מסעדות הורדנו לחלוטין, גם בגלל המצב וגם בגלל שחששנו מקורונה. לא קנינו בגדים כי זה הרגיש לנו פחות חשוב ולא ממש לחוץ".
לדבריה של ענבל הם התמקדו בעיקר ברכישת מזון ומוצרים הכרחיים. "לא היה מצב רוח לקניות בתקופה הזו", סיכמה.
"החיים לא יחזרו למה שהם היו"
תום שטוקפיש | תל אביב
עד הקורונה תום שטוקפיש (35) עמד בראש חברת "Evolve" להפקת אירועים עסקיים לחברות היי-טק בחו"ל. אבל אז הכל התהפך ומקום העבודה נסגר.
"במרץ נאלצנו לפטר את כל העובדים שלנו. כל האירועים, שלוקח לתכנן אותם כמעט חצי שנה, פשוט בוטלו", סיפר שטוקפיש בצער. "אחרי הגל הראשון הייתה לנו פנטזיה שזה ייגמר ואפשר לתכנן קדימה, אבל התבדינו. אני משלם מזונות כמו ששילמתי לפני הקורונה למרות שהמצב הכלכלי שלי השתנה מקצה לקצה, אין לזה משמעות משפטית. אני מאמין בעצמי, אני יזם תרבות מגיל 15, זה כל החיים שלי, אבל בחודשים האחרונים מחלחל לי הפחד שהחיים לא יחזרו למה שהם היו".
