גמזו מציג את התוכנית. יעבור את שלב היישום?
(צילום: לע"מ )
התוכנית שהציג הערב (יום ג) פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, שמונה חמישה חודשים אחרי המקרה הראשון של הנגיף בישראל, היא תוכנית מבטיחה שמנסה לתת מענה לכמה מהבעיות הקריטיות ביותר שהביאו את ישראל למצבה הרעוע במיוחד בכל הנוגע למאבק בנגיף. עם זאת, יישומה עלול להיתקל בקשיים ובסיבוכים לא מעטים. לצד ההופעה הבטוחה של גמזו, סביב תכניתו ישנם גם לא מעט סימני שאלה. אלו הם עיקריה, לצד הבעיות והחסרונות.
שקיפות: משרד הבריאות ניהל את המשבר לאורך הדרך בחוסר שקיפות, תוך הסתרת נתונים והדיפת ביקורת. השיקולים מאחורי קבלת ההחלטות לא הוסברו וההגבלות לא נומקו. כשלא מסבירים לציבור למה הוא צריך לנהוג כפי שהונחה או למה מגבלות מסוימות מוחלות – מתחילה התרופפות. "האמון התערער", אמר גמזו הערב. "לא יהיו עוד הגבלות בלי היגיון".
איך הוא מתכוון לעשות את זה? "שקיפות זה אומר שאני פותח את הדברים לשיח ציבורי", אמר לאחר מסיבת העיתונאים. "אם אני מסיים ישיבות מטה בעשר בבוקר, עד השעה חמש בערב כל יום תוכן הישיבות יפורסם לכלי התקשורת. בכל ההחלטות והשיקולים – נהיה שקופים". בנוסף, צפויים להתקיים תדריכי עיתונאים לפחות פעמיים בשבוע.
זה לא הולך להיות פשוט. גמזו יוביל את המערכה הזו בסביבה פוליטית ומלאה באנשים שאינם סומכים זה על זה, ובעיקר במערכת שאין לה DNA של שקיפות. בנוסף, במאמצים לקדם שקיפות הוא צפוי להתמודד, בין היתר, עם מאבקי קרדיטים. בנוסף, המשמעות של "שיח ציבורי" בעיני לא מעט מקבלי החלטות היא עיכוב הוצאתן לפועל. זה עלול לעייף אותם הרבה יותר מוקדם משלגמזו נראה.
בדיקות: על פי התכנית של גמזו, באחד בנובמבר יבוצעו בישראל כ-60 אלף בדיקות ביום. למעשה, מדובר על יותר מפי שניים ממספר הבדיקות היומי המבוצע כאן בשבועות האחרונים. אם הכל יילך כמתוכנן, השבוע ייערך מכרז לכניסת שתי מעבדות גדולות נוספות שיביאו לאותה הגדלה בכמות הבדיקות.
"הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו צריכים בעצמנו לבצע קטיעה יותר אפקטיבית של שרשרת ההדבקה", אמר. "אני מצטער אבל היום זה לא קורה. סליחה מערכת הבריאות ומשרד הבריאות - זה לא שלנו. זו לא רפואה, זו אופרציה וזו הנדסה, ואני שמח שצה"ל לקח את זה. יש לו את היכולות הטכנולוגיות והכלים. זה אומר הרבה יותר בדיקות אבל קיצור הזמנים של הכל".
גמזו מאמין בבדיקות, אבל הוא גם יודע שזו אופרציה מורכבת ומסובכת מאוד. מדובר על אחד הצעדים הקריטיים לקטיעת שרשראות ההדבקה, שכן אבחון מוקדם יותר מכניס לבידוד במהירות רבה יותר את האנשים שבאו במגע עם החולה המאומת.
בתפיסת עולמו של גמזו, המצב הקשה אליו נקלעה המדינה ברקע המשבר נובע מבעיות תפעוליות וארגוניות, ולכן גם מערך הבדיקות אמור לעבור לידי מערכת הביטחון. אלא שכאן הוא עלול להיתקל בבעיה, וזאת משום שמערך הבדיקות הוא רפואי בעיקרו והעברתו לידיים אחרות מחייבת התארגנות קפדנית. באיזה אופן יפקח הצבא על המעבדות, והאם הן יהיו מוכנות לעבוד תחת ניהול הצבא? השאלה הזו נותרה פתוחה לעת עתה.
מודל הרמזור: את הרציונל של מודל הרמזור קל להסביר. ההגבלות צריכות להיות דיפרנציאליות ובהתאם לשיעורי התחלואה המקומיים. כלומר, עיר שתיחשב "ירוקה", בה שיעור התחלואה הוא נמוך תהיה פתוחה יותר באופן משמעותי לעומת עיר "אדומה" בה שיעור התחלואה הוא גבוה. על פי תכנית גמזו, ייקבעו קריטריונים קבועים שעל פיהם יוחלט באיזה צבע ייצבעו כל יישוב ועיר. בעוד שעיר מסוימת עלולה להיות פתוחה, אחרות צפויות להתמודד עם שיתוק של המסחר, התחבורה הציבורית ואירועי התרבות.
אלא שבניגוד למדינות אחרות בעולם שניסו לקבוע מגבלות באופן דיפרנציאלי, לא בטוח שישראל תתאים למודל הזה. הערים אינן רחוקות כל כך זו מזו והפיזור בין האנשים אינו הרמטי. במציאות בה אזרחים רבים עובדים במרכזי הערים הגדולות במהלך היום וחוזרים לבתיהם ביישובים מרוחקים יותר או במהלך סופי שבוע במהלכם מטיילים תושבים רבים באזורים מרוחקים מבתי מגוריהם – המודל הזה עלול להיכשל ולא להוכיח את עצמו ככזה שמונע הדבקות.
ההקלות שבדרך: גמזו סבור שגינות משחקים בפארקים, שסגורות כרגע לפי ההגבלות, צריכות להיות פתוחות. "זה חסר היגיון ולכן אפעל לשנות את ההנחיה הזו", אמר. המסעדות צפויות להמשיך להיות פתוחות במתכונת הקיימת ובנוסף, הוא מתנגד לסגירת עסקים ומסחר בסופי שבוע, וסבור שחדרי הכושר צריכים להיות פתוחים, כמו גם בריכות השחייה.
הבעיה של גמזו היא שלמרות הגיבוי שנראה שיש לו – הוא לא לבד בסיפור הזה. ביטול הגבלות או החלת הגבלות חדשות הוא תלוי בהחלטת ממשלה. שם עלול גמזו להיתקל בשיקולים פוליטיים ושונים משלו, עם צרור של שאלות על הרציונל אשר עומד מאחורי כל החלטה והגבלה חדשה. על רקע מאבק הכוחות בין בכירי משרד הבריאות שהובילו קו נוקשה ומנגד שרי הממשלה שרצו לרצות את הציבור ולפתוח עד כמה שאפשר את המשק – גמזו יצטרך לנווט ובעיקר להשתמש בלא מעט כישורים פוליטיים משל עצמו.
צה"ל: זו אולי השורה התחתונה של תכנית גמזו. צה"ל הולך להיות מעורב הרבה יותר בנעשה בכל אחד מהצמתים העיקריים של המשבר. מעבר לבדיקות, מערך החקירות האפידמיולוגיות יעבור תוך חודש מידיו של משרד הבריאות למשרד הביטחון. האם זהו המקום של צה"ל? האם לצבא ולגופי הביטחון צריך להיות מקום בביצוע חקירות שבמהותן מעקב אחרי תנועת אזרחים, וזאת במקביל לאיכון הסלולרי של השב"כ?
השאלות הללו נותרו פתוחות, אך אם זה היה תלוי בגמזו, צה"ל צריך להיות מעורב באופן מקסימלי בניהול המשבר הזה. לדעתו, זה פשוט גדול על משרד הבריאות. מנגד, המחיר הוא חדירה לפרטיות מצד גופי ביטחון וטשטוש של ההפרדה בין חברה אזרחית לצבאית, בחסות המשבר הבריאותי הגדול שידעה מדינת ישראל.
פורסם לראשונה: 23:46, 28.07.20
