מערכות החינוך לא צריכות להתמקד רק בהשלכות קצרות הטווח של סגירת בתי הספר בתקופת מגפת הקורונה - אלא גם בדרכים למיגור ההשלכות ארוכות הטווח העלולות להעמיק פערים בחינוך ולמנוע נשירה. כך ממליץ ארגון ה-OECD במסמך רשמי בנושא חינוך בימי קורונה, תוך התמקדות על ההשפעות הממושכות של סגירת בתי הספר.
ההשלכות שהארגון מתאר קשורות לשלושה היבטים מרכזיים – פגיעה בהספק החומר הנלמד, עלייה באחוז הנשירה, וחוויית למידה שלילית העלולה להוביל לירידה בתחושת המסוגלות וכן לפגיעה בעתיד הבוגרים. אלה ועוד מתוארים במסמך המתייחס למערכות חינוך בעולם, שהופץ על ידי לשכת המדען הראשי במשרד החינוך בקרב בעלי תפקידים במשרד ואנשי חינוך בכלל.
ראשית ממליצים בארגון לאסוף מידע מקיף על התפקוד הלימודי של תלמידים בזמן הקורונה, ולפתח מענים רלוונטיים שיצמצמו את ההשלכות הצפויות, כמו ניטור קרוב של מעורבות תלמידים בתהליכי הלמידה, סיוע במתן משאבים לתלמידים בהם מחשבים וציוד טכנולוגי, ותמיכה אישית.
כותבי המסמך מציינים כי משבר הקורונה כפה את סגירתם של בתי ספר ב-188 מדינות, וגרם לשיבושים משמעותיים בתהליכי למידה של יותר מ-1.7 מיליארד ילדים, צעירים ומשפחותיהם.
עוד צוין כי הפתרונות ללמידה מרחוק כמו כיתות מקוונות, שידורי טלוויזיה ורדיו, ולמידה מבוססת מחשב, הוטמעו כדי לגשר על הפער בין בתי הספר לבין הלומדים, אבל האפקט הכולל על הלמידה עדיין אינו וודאי.
מהמסמך עולה כי דו"חות בינלאומיים כבר מדגישים את הקושי שבתי הספר חווים בהטמעת טכנולוגיות של מידע ותקשורת בכיתה.
פוטנציאל אובדן הלמידה מוערך על ידי שני גורמים, בהם כמה חומר תלמידים לומדים במהלך הסגר וכמה תלמידים המשיכו ללמוד בתקופת הסגר.
עימות בוועדת החינוך על נתוני הדבקה בקרב ילדים, סוף ספטמבר
(צילום: ערוץ כנסת)
לפי משרד החינוך הצרפתי, 5-10% מהתלמידים בצרפת לא היו זמינים כלל למורים כבר בשבועיים שלאחר הסגר. בלוס אנג'לס, המחוז השני בגודלו בארצות הברית, 13% מתלמידי התיכונים ניתקו קשר עם צוות המורים גם שלושה שבועות לאחר הסגר.
"אתגרי נוכחות אלו, אשר עדיין מדווחים באופן נרחב, הגבירו את הסיכון לאי-מעורבות או נשירה של תלמידים, בעיקר בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי מאתגר או בעיות משפחתיות", התריעו כותבי המסמך, "סיכונים אלו אשר מוכרים בכל העולם, מגבירים את הסיכוי להשפעה ארוכת טווח של משבר הקורונה, מכיוון שחלק מהתלמידים לא השתתפו בפתרונות החלופיים ללמידה".
הסיבות לכך קשורות בין היתר לקושי שחלק מהתלמידים חווים לעמוד בקצב הלמידה בבית בעקבות חוסר משאבים, שחיקה של מיומנויות אקדמיות בסיסיות עקב חוסר תרגול, ירידה במוטיבציה לאחר שילדים צברו פערים והנמכת שאיפות לימודיות עקב חוסר וודאות.
יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי, העריך כי המציאות המתוארת במסמך דומה לנעשה בישראל, ואולי אף חריפה יותר.
"המסמך שם את האצבע על נושא ההשלכות לטווח ארוך של סגירת בתי ספר ומצביע על נשירה של יותר מ-10% מהתלמידים, וכן על תהליך הגדלת פערים בהישגים בין תלמידים מתקשים מחתך סוציו-אקונומי נמוך לבין חבריהם", הוא אמר, "אני מעריך שגם בארץ המציאות המתוארת דומה ואולי אף חריפה יותר, משום שישראל מאופיינת כמדינה עם הפערים הגדולים ביותר ב-OECD בנושא הישגי תלמידים".
ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי, וראש מו"פ חינוך במכון שמיר למחקר, ד"ר עירית ששון, הסבירה כי מגפת הקורונה יצרה שיבושים משמעותיים במערכות החינוך בעולם עקב סגירת בתי הספר ומעבר ללמידה מרחוק, המציפה אתגרים מורכבים ללומדים ולמלמדים.
לדבריה, למידה מרחוק דורשת מהלומדים רמות גבוהות יותר של אסטרטגיות ויסות עצמי בהשוואה לסביבות למידה פנים מול פנים. לומדים בעלי יכולת ויסות עצמית גבוהה מודעים לחוזקות ולחולשות שלהם, והם מסוגלים לנהל באופן יעיל זמן, מאמץ נפשי ומשאבים נוספים כדי לקדם מטרות לימודיות.
"בהיעדר יכולות כאלה קשה מאוד לנהל למידה מרחוק ולעמוד במשימות הלימודיות הנדרשות", ציינה ד"ר ששון, "למידה מרחוק יוצרת פחות תחושה של מחוברות ושייכות כיתתית בהשוואה למודל פנים מול פנים, ולכן יש סכנה לפגיעה באקלים הכיתתי. בימי הקורונה במיוחד, ללמידה מרחוק יש גם השפעה שלילית על הגדלת הפערים בחינוך וחוסר שוויון בהזדמנויות חינוכיות, היות שזמינות מחשבים ללמידה ואיכות תשתיות אינטרנט - משפיעות מאוד על איכות הלמידה מרחוק".
עוד אמרה ד"ר ששון כי "המלצות הארגון חשובות - אך המפתח להתמודדות עם המשבר החינוכי העולמי טמון בתהליך פיתוח מקצועי מהיר בקרב המורים אשר נדרשו ברגע אחד לעבור לסביבת עבודה חדשה ולא מוכרת.
"על המורים לאמץ כלים טכנולוגיים חדשים ומגוונים כדי לתת מענה פדגוגי מיטב, בשביל להתמודד עם האתגרים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שמגפת הקורונה מייצרת עבורנו, צריך למקד מאמצים ולסייע למורים לעצב מחדש את עולמם הפדגוגי. המשימה אינה פשוטה כי המורים, שחלקם הגדול הם הורים לילדים הנמצאים בבית בימים אלה, צריכים לשלב תהליכי למידה אינטנסיביים במקביל להתמודדות עם הוראה מרחוק", הוסיפה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מתאים עצמו כל העת למציאות המשתנה ומנהיג מדיניות ברורה של גמישות ניהולית ופדגוגית, גמישות בשעות הלימוד ובמודל הלמידה. המדיניות מעניקה לבתי הספר סמכות להתאים את הלמידה לצורכי התלמידים המשתנים. בתוך כך, בתי הספר מקיימים את הלמידה במודלים שונים ובכלל זה בקבוצות קטנות ובאופן פרטני. המשרד גם ערך מיקוד של חומרי הלימוד בכל שכבות הגיל וימשיך לעשות את ההתאמות.
"לצד אלה, המשרד הודיע עוד טרם פתיחת שנת הלימודים כי הוא יאכוף את חוק חינוך חובה כדי להבטיח שהתלמידים ייקחו חלק בתוך תהליך הלמידה, ולכן הנוכחות בשיעורי הלמידה מרחוק כמו השיעורים בכיתה הם חובה לכל דבר. בתי הספר עורכים בדיקת נוכחות שוטפת אחר השתתפותם של התלמידים בשיעורים.
"כדי לתת מענה לאוכלוסיות חלשות המשרד החריג את פעילות מוסדות החינוך של ילדים ונוער בסיכון. הלימודים במוסדות אלה מתקיימים כרגיל, בהתאם להנחיות הבריאות הנדרשות. במקביל, פועל המשרד לנטר נוער נושר ולגבש לו מענים פרטניים. כדי לצמצם את הפערים בתשתיות המחשבים, המשרד רוכש כ- 150,000 מחשבים ניידים ועוד כ- 64,000 טלפונים ניידים (לתלמידי המגזר החרדי) שיחולקו לתלמידים שידם אינה משגת. לצד זה כדי לקיים רצף למידה הועברו אל תלמידים אלה ערכות למידה וחוברות למידה שמלוות על ידי בית הספר".
