עוד שיא נשבר: 2,093 ישראלים אובחנו אתמול (יום ג') כנשאי קורונה. כך עולה מנתונים שפרסם משרד הבריאות. מדובר במספר המאובחנים הגבוה ביותר ליום מאז הגיע הנגיף לישראל בחודש פברואר. עוד עולה מהנתונים כי 8.4% מהבדיקות היו חיוביות, כלומר אחד מכל 12 נבדקים קיבל תשובה חיובית.
- נגיף הקורונה - כל העדכונים, ההנחיות והנתונים ב-ynet
בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 753 חולי קורונה. 322 מהם במצב קשה ו-168 במצב בינוני. 98 מהחולים מחוברים למכונות הנשמה. בסך הכול יש בישראל 33,618 חולים פעילים, רובם המוחלט במצב קל. 490 בני אדם נפטרו עד כה.
העיר שבה יש הכי הרבה חולי קורונה פעילים היא ירושלים (5,114) ואחריה בני ברק (2,557), תל אביב יפו (1,780), פתח תקווה (1,007), בית שמש (990), ביתר עילית (977), אשדוד (939), באר שבע (697), חולון (680), לוד (677), מודיעין עילית (651), ראשון לציון (587), חיפה (573), אלעד (534) ונתניה (504).
ירושלים נמצאת במקום הראשון במספר המאובחנים שהתגלו מאז יום חמישי בשבוע שעבר. בפרק זמן זה אובחנו בירושלים 1,753 חולים חדשים, בבני ברק אובחנו בשבעת הימים האחרונים 922 חולים חדשים, בבית שמש 386, בתל אביב יפו 315, בפתח תקווה 299, באשדוד 274, במודיעין עילית 266, בבאר שבע 256, באלעד 241, בקלנסווה 233, בחולון 222, בביתר עילית 221, בחיפה 183, בנתניה 173, באשקלון 172, בטייבה 149, בראשון לציון 149, ברמלה 145, ברחובות 142, בלוד 138, בבת ים 133, בנצרת 120 וברמת גן אובחנו בשבעת הימים האחרונים 110 חולים חדשים.
ויש כמה יישובים בודדים שבהם אין חולים פעילים בכלל – בהם: אבו סנאן, אבטין, יקיר, קצרין, עלי, נוקדים, מג'דל שמס ועיילבון.
בכמה יישובים נרשם אחוז גבוה מהממוצע של תוצאות חיוביות לבדיקות. באלעד 23% מהבדיקות שנעשו לתושבי העיר בשבעת הימים האחרונים היו חיוביות, בבני ברק 21%, במודיעין עילית 21%, בביתר עילית 21%, בבית שמש 19%, בטייבה 19%, בכפר מנדא 17%, בקלנסווה 16% ובירושלים 12%. כל אותן ערים מוגדרות כאדומות על פי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה.
אתמול, נזכיר, פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו הציג את תוכניתו למיגור הקורונה במדינת ישראל - שהעקרונות המרכזיים שלה הן שקיפות למען החזרת אמון הציבור, הגדלת מספר הבדיקות, הטלת הגבלות חמורות יותר בערים "אדומות", הסרת הגבלות "חסרות היגיון" ומעורבות גדולה יותר של צה"ל בניהול המשבר.
התוכנית של פרופ' גמזו מהווה שינוי משמעותי לעומת מדיניות הממשלה עד כה בכמה מוקדים, ובעיקר בהחלטה להעביר יותר סמכויות לצבא - צעד שראש הממשלה סירב לו הן בתקופה שנפתלי בנט כיהן כשר ביטחון והן לאחר שבני גנץ נכנס לתפקיד.