בשיתוף מי עדן
איך נוכל לצלוח את תקופת הקורונה ולצאת ממנה מחוזקים? זוהי השאלה הגדולה המרחפת בימים אלו מעל צעירים ומבוגרים, ילדים והורים, רווקים ובעלי משפחות. נראה כי השאלה הזו מייחדת את הסגר הנוכחי יותר מהסגר הראשון. רוב אזרחי ישראל נמצאים בתקופה זו עם הרבה פחות רזרבות מכל הבחינות: כלכלית, רגשית וחברתית. חלקנו אף נושאים עדיין את זיכרון העבר מתקופת טרום הקורונה, וממשיכים להשוות בין עבר להווה.
יותר מזה, אם בסגר הראשון עוד חשבנו שמדובר באירוע חד פעמי, יוצא מן הכלל, ורבים ראו בו הזדמנות לעשות דברים שבחיי השגרה אין להם זמן, הרי שעכשיו ברור לכל כי מדובר באירוע מתמשך, שהיציאה ממנו תהיה למציאות שונה מזו שהכרנו ותתאפיין בקצב איטי והדרגתי. אז אם כך איך בכל זאת מפיקים לקחים? איך מוציאים מהתקופה הקשה את המיטב ואיך משפרים את עצמנו במקום לנבול בבית? ד"ר שרון רמר ביאל, ראשת המסלול לייעוץ פרטני למשפחות בתואר השני ללימודי משפחה באקדמית תל אביב יפו עם כמה טיפים שיעשו לכולנו סדר.
מפתחים חוסן דרך מסגרת יומית
"אם ניקח את אספקט החינוך למשל הרי שהצרכים של ילדינו השתנו וכבר חצי שנה שהם ללא מסגרות מובנות. לא פלא הוא שהורים רבים מאוד מודאגים מכך שהם מפספסים חומר לימודי אותו יתקשו להשלים", מציינת ד"ר שרון רמר ביאל, ראשת המסלול לייעוץ פרטני למשפחות בתואר השני ללימודי משפחה באקדמית תל אביב יפו.
עוד בנושא
"יחד עם זאת התמונה לא קודרת עד כדי כך. אם מתבוננים על כל נושא הלמידה בצורה רחבה יותר ניתן לראות כי המצב הנתון מהווה מסגרת לימודים לכל דבר. הילדים לומדים להכיר את עצמם ואת צורות ההתמודדות שלהם ושל בני משפחתם עם מצבים של אי וודאות, שמצריכים גמישות גבוהה ויצירתיות רבה. גם העובדה שההורים עובדים מהבית ואינם זמינים בכל רגע נתון, תורמת לכך שילדים מתרגלים דרכים למציאת עניין מתוך ניסוי וטעייה, ומפתחים תוך כדי כך את הסקרנות והדמיון שתורמים לפיתוח חוסן".
כיצד ההורים מצידם יכולים לסייע לילדים לצלוח את התקופה?
"בעיקר בכך שהם יעודדו את ילדיהם למעורבות גבוהה יותר ביצירת שגרה שמתאימה להם ולקיחת אחריות. ילדים שיוצרים סדר יום בעצמם אינם זקוקים לחיזוקים חיצוניים אלא למבט מתפעל בלבד. הדבר המשמעותי ביותר שיכולים הורים לעשות אם כך, הוא לא להפריע לילדיהם להתמודד בדרכם עם המצב, ולהיות להם לעזר בפעולות שהם עצמם חשים שאין להם מספיק ידע וניסיון להוציאם לפועל לבד".
4 צפייה בגלריה
ד"ר שרון רמר ביאל, ראשת המסלול לייעוץ פרטני למשפחות בתכנית לתואר שני בלימודי משפחה המכללה האקדמית תל-אביב יפו.
(צילום: רוברט רמר)
"בדיוק כפי שבמערכת החינוך חווים הילדים סדר יום קבוע ומובנה, כך יש להגדיר עימם סדר יום מובנה גם בימי הסגר. סדר זה צריך לכלול מלבד האספקט הפדגוגי גם אורח חיים בריא – הקפדה על 3 ארוחות מדי יום, שתיית מים רציפה, מיעוט בשתייה מתוקה ומזיקה וכמובן אימון כושר יומי המשפיע לטובה לא רק על הגוף, אלא גם על נפשם הצעירה של הילדים".
כך תשמרו על לכידות משפחתית
אנשים שונים מסתגלים למשבר המתמשך בדרכים שונות. איך עושים את זה במסגרת התא המשפחתי הצפוף?
"במשקי בית בהם ישנם מספר בני משפחה, הורים וילדים, ניתן להבחין בהבדלים בקצב ההסתגלות וכן באופני ההתמודדות עם משבר הקורונה", אומרת רמר ביאל. לדבריה, יש כאלו שהתעדכנות בלתי פוסקת בחדשות מאפשרת להם להרגיש שהם מבינים את המצב ולהגדיל את הסיכוי להגן על עצמם ועל בני משפחתם.
"יש כאלו שדווקא השטף הבלתי פוסק של חדשות הקורונה גורם להם לחרדה ודרך ההתמודדות שלהם היא על ידי בריחה לסרטי מדע בדיוני, משחקי מחשב וכיו"ב. מנגד יש כאלו שפעילות גופנית ספורטיבית מתאימה להם יותר, בעוד אחרים ימצאו את עצמם עוסקים שעות רבות ביצירה דוגמת ריקוד, נגינה, ציור וכן בישול ואפייה".
רמר ביאל מדגישה שכדי לעבור את התקופה בקלות יותר, על בני המשפחה להכיל אחד את השני ולהבין שכל אחד מתמודד עם המצב בצורה אחרת. במקביל חשוב מאוד לשמר את הלכידות המשפחתית, הן על ידי מציאת פעילויות שניתן לעשות יחד והן על ידי התעניינות אחד בעולמו של האחר".
"האחריות היא עלינו"
במסגרת פרויקט "האחריות היא עלינו" המשותף ל-ynet ומי עדן, מקדמים שני הגופים המובילים את רעיון האחריות האישית המוטל על כל אחד ואחת מאיתנו. כעת כאשר משבר הקורונה בשיאו אנו נמצאים בשעת מבחן אמיתית לאחריות האישית החיונית הזו, הנוגעת לכל תחומי חיינו. אם כולנו, צעירים כמבוגרים, דתיים וחילוניים, נחזק בקרבנו את האחריות האישית נוכל כמדינה וכחברה לצאת מחוזקים ומאוחדים מהמשבר הנוכחי אל עבר עתיד טוב יותר, כלכלית וחברתית כאחד.
לדאוג לבריאות המבוגרים
אחת הרעות החולות אותן מביא הסגר המתמשך היא גידול במספר מקרי האלימות במשפחה, כאשר הנפגעות העיקריות מכך הן הנשים. לא פלא הוא שבמהלך הסגר הראשון וביתר שאת, הסגר הנוכחי, מספר הבקשות של נשים לפתיחת תיקי גירושין צמח בצורה דרמטית.
"באופן כללי נראה כי נשים מושפעות לרעה הרבה יותר מהשלכות הקורונה על חיי היומיום", מסבירה ד"ר רמר ביאל. "חלוקת הנטל בין נשים וגברים עוד קודם לכך לא הייתה שווה במרבית משקי הבית בישראל, ובקורונה הדבר בולט במיוחד. אחוז הנשים שאיבדו את מקור פרנסתן גדול מזה של גברים, בין אם בפיטורין או בהוצאה לחל"ת".
לדבריה, אלו שעובדות נדרשות לתמרן בין מילוי התפקיד שלהן בעבודה לצרכים של ילדיהן אשר לומדים מהבית. מקורות העזרה. הסבתות והסבים אינם יכולים להושיט יד בשל הגדרתם חלק מאוכלוסייה בסיכון אשר יש להגן עליה על שמירת מרחק. "במצב זה, הורים מבוגרים הופכים לעוד בני משפחה שיש לדאוג להם, וזאת מבלי לבוא איתם במגע פנים אל פנים".
איך הופכים את המשימה למיוחדת וכיפית עם הקטנטנים מעבר לטיפול ולדאגה היומיומית? התאגדות של כל הנכדים לעשיית ציורים, קישוטים לסוכה, יצירת אמנות שמשותפת לכל המשפחה המורחבת יחד (כגון ציור לב עשוי מטביעות ידיהם של כל הנכדים) - ואז משלוח לביתם של הסבים והסבתות. דמעות השמחה שלהם ירגשו אתכם וירוממו את כל בני המשפחה.
מה לקחת איתנו הלאה מהקורונה כדי לשפר את חיינו?
"הסגר הנוכחי הוא זמן טוב עבורנו לדמיין איך אנו רוצים שהעתיד שלנו יראה בעוד שלוש שנים מהיום, בהנחה שעד אז הקורונה תהיה נחלת העבר. בין אם מדובר על ילדים או נערים הצפויים לעבור משוכות כמו מעבר לכיתה א', מעבר לתיכון או גיוס לצבא ובין אם מדובר על הורים הצריכים לבחון כיצד ינהגו במקרה של קידום בעבודה, רילוקשיין או פרישה לגמלאות, וכן במקרה של יצירת זוגיות חדשה עקב גירושין או בחירה להרחיב את המשפחה".
רמר ביאל מדגישה שכל המחשבות העתידיות האלו לא רק שמסייעות לנו ליצור תחושת שליטה על החיים ולזהות את סדרי העדיפויות שלנו, אלא גם מרחיקות אותנו מ"הכאן והעכשיו". "הן מאפשרות לנו לדמיין תמונת עתיד מיטבית שכדי לממש אותה, יש לעשות צעדים ממוקדים כבר עכשיו. במובן מסוים משבר הקורונה הביא לנו הזדמנות חד פעמית בה אנו יכולים ממש לעצור את מרוץ החיים ולתכנן את חיינו קדימה בצורה אופטימלית".
בשיתוף מי עדן
פורסם לראשונה: 12:36, 07.10.20
