הנתונים מאחורי תאונות הדרכים חושפים תמונה מדאיגה על ההגנות שמוצבות לטובת הולכי הרגל. מעברי חצייה רבים דהויים ושחוקים, מהירות הנסיעה בערים גבוהה ביחס לערי העולם המערבי, והנפגעים העיקריים הם בעיקר ילדים וקשישים, שלעתים נדרסים ממש על מעבר החצייה. כך כשלה המדינה בהגנה על הולכי הרגל.
דיון באולפן: הכשלים בהגנה על הולכי רגל
(צילום: אלי סגל)
כרבע מההרוגים בתאונות דרכים בשנה האחרונה היו הולכי רגל, כך לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה. 78.5% מהנפגעים (פצועים והרוגים) בעת חציית כביש נפגעו במעבר החצייה, 15% מהם נפגעו במעבר חצייה מרומזר. בנוסף, שליש מהולכי הרגל שנהרגו בעת שחצו כביש עברו במעבר חצייה. והנתונים האלה לא נקודתיים.
בעשור שבין 2008 ל-2018 חלה אמנם ירידה במניין הולכי הרגל שנהרגו בתאונות, אך לפי נתוני הרלב"ד, שיעורם מכלל ההרוגים בתאונות דרכים נותר דומה ועמד על כשליש. לפי הנתונים, שני שליש מהולכי הרגל שנהרגו באותו עשור נפגעו בתוך הערים ברחבי המדינה.
גם בהשוואה לעולם מצבנו לא טוב. סקירה שנערכה ב-2017 בקרב 28 מדינות החברות ב-OECD מיקמה את ישראל במקום ה-25 במניין הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים, פי 1.5 מהממוצע. "ההבדל הזה נובע מפגיעה רבה יותר בהולכי רגל קשישים וילדים בישראל", הסבירו ברלב"ד. במהלך העשור שנבדק על ידי הרלב"ד נהרגו בממוצע בכל שנה 67 ילדים בני 5-9. גם בקרב האוכלוסייה המבוגרת נרשמה בעשור האחרון עלייה משמעותית בסיכון לפגיעה בתאונת דרכים כהולכי רגל.
אבל הנתונים החמורים הללו הם לא גזירת גורל. ישראל סובלת מהזנחה רבת שנים של תשתיות הולכי הרגל, ובפרט במעברי החצייה. בדצמבר 2019 ערכו מתנדבי עמותת אור ירוק וחברי "קבוצות הנוער לכבודו של שניאור חשין" תצפית על מעברי החצייה ב-40 רשויות מקומיות, שבמסגרתה נדגמו 215 מעברי חצייה.
ב-59% ממעברי החצייה לא היו פסי האטה וב-52% לא היה שילוט שמתריע על הימצאות הולכי רגל. 38% ממעברי החצייה שנבדקו היו דהויים או מחוקים, 23% היו ללא תאורה או פנסי רחוב, וב-18% מהם לא הייתה הנמכת מדרגה, שחיונית לאנשים שמתניידים בכיסאות גלגלים.
"מדינת ישראל היא אחת המדינות שהכי מסוכן ללכת בהן ברגל, וכדי לצמצם את מספר הנפגעים וההרוגים הגבוה חייבים לשפר את התשתיות במעברי החצייה ולהפוך אותם לבטוחים", אמר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "מעברי החצייה חייבים להיות צבועים לאורך כל ימות השנה, ויש להתקין פסי האטה מול מעברי החצייה האדומים והמסוכנים. מדובר בהשקעה כלכלית זניחה וקטנה, שיכולה להציל חיים".
"אנחנו תקועים בשנות השישים או השבעים"
אחת הסיבות למצב הקיים במעברי החצייה נעוצה בתכנון העירוני שנעשה בארץ. "אנחנו ממשיכים לעצב את המרחב העירוני שלנו במטרה להעביר כמה שיותר מכוניות כמה שיותר מהר, במקום לתכנן מקומות בטוחים להליכה במעבר", הסביר באולפן ynet ליאור שטיינברג, מתכנן עירוני ומייסד חברת Humankind.
8 צפייה בגלריה
מעבר חצייה מחוק בבית שמש. "מתכננים את המרחב העירוני כדי להעביר את המכוניות מהר במקום לתכנן מקומות בטוחים למעבר"
כדוגמה למקום שחושב אחרת, הביא שטיינברג את אוסלו "בשנה שעברה הצליחו להגיע שם לאפס הולכי רגל ורוכבי אופניים הרוגים. פשוט צמצמו את הצמתים והנתיבים, הגביהו את מעברי החצייה ושינו את הסדרי התנועה. אנחנו תקועים בשנות השישים, אולי השבעים, ואנחנו ממשיכים ללמד את מהנדסי התנועה באוניברסיטאות את אותם הדברים שלימדנו לפני עשרות שנים".
"במעבר החצייה יש לכאורה זכות קדימה להולכי רגל, אבל הוא נמצא על הכביש, אז זכות הקדימה החוקית לא רלוונטית אם אין לזה תמיכה תשתיתית", הוסיף. "בהרבה מקומות בעולם, ובעיקר באירופה, מתכננים מעברי חצייה מוגבהים שמדמים חלק מהמשך המדרכה ולא יריקה לכביש, הם גם עשויים מאבנים שונות והוויזואליה משפיעה על הנהגים במכוניות".
כך התמודדו עם הבעיה במדינות שונות בעולם:
"הזנחת הולכי הרגל זה בומרנג"
אחת הדרכים היעילות ביותר, לדברי שטיינברג, להגנת הולכי הרגל היא הורדת מהירות הנסיעה המרבית בתוך הערים. גם הפעיל הסביבתי דרור רשף תומך בפתרון: "מהירות הנסיעה המותרת בערי גוש דן היא לפחות 50 קמ"ש, אבל בפועל המהירות הממוצעת היא 17 קמ"ש. ההסבר לכך זה הפקקים הרבים והרמזורים שגורמים לנסיעה של 'גז-ברקס', נסיעה מסוכנת ביותר".
"בערים שבהן יש מיתון תנועה מהירות הנסיעה דווקא עלתה לכ-25-30 קמ"ש ונשארה קבועה יחסית. הגבלת המהירות שומרת על הולכי הרגל ורוכבי האופניים, כשהעיקרון המוביל במדיניות כזו הוא שהחזק שומר על החלש בדרכים".
רשף הסביר כי למרות שהרלב"ד ומשרד התחבורה מבינים שזה הכיוון, למשרד אין מדיניות הולמת של הגנה על הולכי רגל, ואין לו בכלל מדיניות לעידוד הליכה, התוצאה היא שהולכי הרגל נהרגים והגודש בכבישי הערים מחריף.
"התכנון דוחף אותנו למכוניות, ואם מיליון משפחות מתנהגות כך מקבלים הרבה מאוד פקקים ותאונות", הוסיף. "הזנחת הולכי הרגל, שמהווים שליש מההרוגים, זה בומרנג. בתור הורים אנחנו מוכנים לעשות הכל למען הילדים שלנו, ובינתיים עשרות ילדים מתים בכל שנה בתאונות דרכים. ילדינו והורינו מתים על הרחובות, והצעדים למנוע את זה פשוטים".
מנכ"לית הרלב"ד, רחלי טבת-ויזל, אמרה ש"כ-45% מהולכי הרגל שנהרגו מתחילת השנה נהרגו במעברי החצייה, ועדיין, זה מקום החצייה הבטוח ביותר מול הסכנה להיפגע שלא במעברי חצייה. הרלב"ד מקדמת בשיתוף משרד התחבורה והרשויות פתרונות להורדת מהירות הנסיעה לפני המעבר, שיפור נראות המעברים והגנה על החוצים".
טבת-ויזל הוסיפה כי "יש לפעול גם להגברת אכיפה משטרתית ועירונית וכן להפחית את התחבורה הפרטית במרכזי הערים, תוך מתן יתרון לאוכלוסייה הפגיעה של הולכי הרגל. שילוב של מעבר עתידי לערים חכמות ובטוחות יותר, יחד עם חידוד מסרי הסברה לחצייה ולנהיגה נכונה, תביא לשיפור משמעותי במספר הולכי הרגל שנפגעים".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד הציב את המלחמה בתאונות הדרכים כיעד ראשון במעלה. דגש מיוחד ניתן לצמצום התאונות בקרב הולכי הרגל, שהם משתמשי הדרך הפגיעים ביותר בתאונות הדרכים. במסגרת זאת, המשרד מתקצב את הרשויות המקומיות מדי שנה במאות מיליוני שקלים לצורך שיפור תשתיות באזורים עירוניים שסובלים מבעיות בטיחותיות".
"בנוסף לכך, המשרד פרסם הנחיות לרשויות המקומיות שמאפשרות לתכנן כמה תצורות של מעברי חצייה, בהן מעברי חצייה מוגבהים שמשמשים הן להאטת מהירות הנסיעה של הנהגים והן לשיפור הנראות של הולכי הרגל. המשרד קרא באופן ברור לרשויות המקומיות לקדם בתחומן אזורי מיתון תנועה, שבהם הולכי הרגל יוכלו ללכת בבטחה. המשרד קורא ליישם את ההנחיות ולקדם אזורים אלו, במיוחד במקומות שבהם יש הולכי רגל רבים, ובדגש על קרבה למוסדות חינוך ומוסדות המיועדים לאוכלוסייה המבוגרת".
