חברת רותם אמפרט נגב היא המזהמת ביותר בישראל – כך עולה מתוך מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2018, המתפרסם הבוקר (יום ה') זו השנה השמינית.
המדד המספק את דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית. הוא מפרסם לציבור מידע השוואתי על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. כמו כן, המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של יותר מ-40 חברות ציבוריות, כ-100 מפעלי תעשייה גדולים וכ-800 תחנות דלק. המתודולוגיה שלו מבוססת על מדד הערכת סיכונים סביבתיים של הסוכנות להגנת הסביבה הבריטית (מדד OPRA).
בדומה לשנת 2017, חברת רותם אימפרט נגב, בין יצרניות הדשנים הגדולות בעולם בתחום הדשנים והכימיקלים הזרחניים, דורגה כחברה בעלת ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר. אחריה, בית זיקוק פז אשדוד, בז"ן במפרץ חיפה, מפעל כרמל אולפינים, מפעלי ים המלח, גדיב, שמן תעשיות, אסדת תמר (שמצטרפת השנה לראשונה לרשימה), שניב תעשיות נייר ומט"ש איילון. עם זאת, יש לציין כי אסדת לוויתן החלה את פעילותה רק ב-2019, כך שהיא לא נבדקה.
בעשירייה השנייה נמצאות החברות: חח"י תחנת אורות רבין, טבע טק, חד אסף פלדה, אלקון מרכז מחזור, מגנזיום ים המלח, יד פז מפעלי גילוון, דלק – סן מחזור, חח"י חגית טורבינות גז, דשנים וחומרים כימיים ומט"ח שוקת.
המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה רמת הסיכון שלהן. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה – הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה. על בסיס המדד, אנליסטים ויועצי פנסיה יכולים לעזור למשקיעים לבחור את אפיק ההשקעה עם החשיפה הנמוכה ביותר לסיכון סביבתי, וכיום כל חוסך לפנסיה יכול לבחור קרן פנסיה עם ציון השפעה סביבתי מיטבי.
מפעל רותם אמפרט נגב רושם עלייה של 7% בניקוד משנת 2017. בשנת 2018 התקיימה במפעל אכיפה על הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, נוסף על הניקוד משנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. אירועים נוספים משנת 2018 כוללים הפרות על תנאי היתר הפליטה, אי עמידה בזמנים של הגשת מסמכים ודיווחים ואירועי חומ"ס נקודתיים. כמו כן, למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
פז בית זיקוק אשדוד במקום השני, עם עלייה של 19% בניקוד. ב-2018 הוצא למפעל צו מנהלי בעקבות חריגות בפליטות לאוויר, והתבצע הליך אכיפתי בעקבות אי-ביצוע דיגומים וקיומן של חריגות בפליטות לאוויר כנדרש בתנאי המפעל. בתי זיקוק לנפט (בז"ן) נמצא במקום השלישי. מדובר בירידה ממקום שני לשלישי, אך עלייה של 6% בניקוד מהדו"ח של 2017.
נקודה נוספת לציון היא מפעלי ים המלח, שעלו למקום החמישי עם עלייה של 29% בניקוד. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות הנוגעות בעיקר לתחזוקה, תפעול ותשתית בתחום החומרים המסוכנים והאוויר.
המדד מורכב מההשפעה הסביבתית של החברה (פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע הזרמות שפכים, העברות פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). כמו כן הוא משלב פיקוח ואכיפה (הפרות של הוראות החוק והתקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה), וניהול סביבתי (ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי כל דין כמו קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי וולונטרי).
במשרד להגנת הסביבה מציינים כי המדד הוא כלי הנותן מידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנעשה על ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה - הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה.
מ-ICL (הבעלים של רותם אמפרט נגב) נמסר בתגובה: "הדו"ח כולל נתונים מ-2016 ועד 2018 ועל כן אינם תקפים לימים אלו. כל מפעלי ICL נמצאים בשיפור משמעותי בעקבות השקעות עתק אותם ביצעה החברה בתיאום עם המשרד, זאת במטרה להביא לשיפור הביצועים הסביבתיים. העלייה בדירוג מפעלי רותם נובעת בין השאר בשל מקרה נחל אשלים. מאז ועד היום ביצעה רותם פעולות שיקום וניטור בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות וכידוע הנחל נפתח לאחרונה למטיילים".
מבז"ן נמסר: "בז"ן צימצמה בהתמדה בעשור האחרון את ההשפעה הסביבתית שלה בעשרות אחוזים כתוצאה ממדיניות סביבתית אחראית שהיא מנהלת. למעשה, חלקה היחסי של הקבוצה בהשפעה על הסביבה במפרץ חיפה הנו נמוך מאוד ועומד על 3%-11% בלבד, כך על סמך הדוחות המעודכנים ביותר של המשרד להגנת הסביבה".
בבית זיקוק פז אשדוד סרבו למסור תגובה.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "עלינו לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ונקיות - האנרגיות המזהמות צריכות לחלוף מן העולם. ננקוט ביד קשה נגד המסכנים את בריאות הציבור והסביבה. לציבור מגיע לדעת מי הם המפעלים המזהמים, ופרסום מדד ההשפעה הסביבתית חושף בפניו את הסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה וחברות ציבוריות".
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ': "מברכת על פרסום מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים המזהמים בישראל. רק ככה ניתן להתחיל להחזיר את אמון הציבור שאבד במערכת- להציג נתוני זיהום מהימנים באופן שקוף ופתוח, תוך הגברת הניטור והאכיפה. ללא שמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור אין כלכלה. זוהי משימה ראשונה במעלה בעידן של משבר אקלים ומשבר קורונה. במקום תעשיות מזהמות יש לטפח תעשיות מתקדמות וירוקות שיתרמו לקופת המדינה וישמרו על עתידנו ועתיד הילדים שלנו".
מארגוני הסביבה בחיפה נמסר: "שוב נדלקת נורה אדומה מחוסר המדיניות הסביבתית של המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. במשך שנים עומדת קבוצת ב ז"ן בראש המפעלים המזהמים ביותר (בתי זיקוק חיפה, גדיב,שמנים בסיסיים, וכרמל אולפינים יחד). בפירוט עיקרי ההפרות הסביבתיות נחשפנו למעל 200 הפרות בניהן רבות החוזרות ונשנות במשך שנים ומחוללות זיהום סביבה כרוני ורחב היקף בעיקר לאוויר. בשביל להוסיף חטא על פשע בסעיף ההתיעלות הסביבתית, צויין כי: "לא נוקדו מייזמים של התיעלות סביבתית".
מעמותת אדם טבע ודין: "המדד מוכיח לנו שוב והפעם יותר מתמיד את הצורך בחיזוקו של המשרד לאור חוק ההסדרים המנסה לשלול את סמכויותיו. אנו רואים פעם אחר פעם את אותם מפעלים בעלי מדד השפעה סביבתית גבוה המככבים בדו"ח זה, ובהם רותם אמפרט, בז"ן, מפעלי ים המלח, ועוד".
מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול: "זהו מצב חירום. בחסות הקורונה והמשבר הכלכלי, הממשלה משתפת פעולה עם לחצים של התאחדות התעשיינים וגופי התכנון, ומובילה מהלכים שיחזירו את הגנת הסביבה והבריאות בישראל שנים לאחור. בעידן של משבר אקלים חריף ומשבר בריאותי, הקשר בין בריאות הציבור והסביבה חשוב וברור מתמיד, והוא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל מהלך שנועד להוציא את ישראל מהמשבר, לסייע לעסקים ולחברות, ולקדם בניית תשתיות שיישנו את פני הארץ, לתמיד".
