הצעירים של היום מביטים אל העתיד עם הרבה מוטיבציה וגם חשש - ברחבי העולם קם דור צעיר של בני נוער שרוצים לפעול, להגן על כדור הארץ שאנחנו חיים עליו ולהבין איך אפשר לשפר את החברה שלנו. נכון, רובם לא יהיו גרטה טונברג הבאה, אך עשרות ומאות אלפי נערים ונערות הלוקחים חלק בתנועות נוער, מכינות ושנות שירות, חוגי סיירות ותנועות למען האקלים, מנסים לעשות כבר היום על מנת לשפר את המחר.
טיפוח ערכים חברתיים וסביבתיים אצל דור העתיד מתחיל בחינוך. בתי ספר מתחילים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בנושאים כמו אקלים, מעורבות חברתית וחינוך לשינוי, שבעולם כבר מזמן נמצאים על סדר היום הציבורי.
כעת גם בישראל קם בית ספר תיכון שמתמקד בנושאים הבוערים של ימינו: התיכון לקיימות ואחריות חברתית הוא בית הספר הראשון מסוגו בישראל אשר ישלב בין שני הנושאים החשובים שמדאיגים את הנוער, ושצריכים להדאיג את כולנו, כבר בשנת הלימודים הקרובה.
חממה למצוינות ומנהיגות, לצד חממה אקוופונית
הלימודים בתיכון לקיימות ואחריות חברתית הם לא רק לימודים סטנדרטיים בכיתה, אלא כוללים התלמדות מחוץ לבית ספר במרחבים מקצועיים באמצעות שיתופי פעולה עם חברות הייטק, תעשייה וארגונים חברתיים ועסקיים דוגמת אמדוקס ובית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי הרצליה.
מומיק נבו, מנהל בית הספר, אומר כי "הלמידה מתקיימת בכל שעה, בכל מקום, מכל דבר. מי אמר שמדעים למשל לומדים רק בכיתת מעבדה? סביב שיתוף הפעולה עם בית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי, למשל, אנחנו לומדים על משבר האקלים, על אינטרסים של חברות מסחריות, לוביסטים וקידום אג'נדות ירוקות מצד אחד ודלקים פוסיליים מצד שני".
החדשנות של בית הספר מתבטאת בתכנית לימודים אקדמית וחברתית בעת ובעונה אחת, המשלבת למידה פורמלית ובלתי פורמלית במערכת שעות גמישה. המגמות המובילות הן מגמת קיימות ומגמת אחריות חברתית, כשלצידן, במהלך יוצא דופן מבחינת בית ספר חדש, ד"ר מרב גבע, בוגרת מכון ויצמן למדע ומנהלת התכנית "כימיה ברשת" במרכז דווידסון במכון ויצמן, תקנה לתלמידות ולתלמידים כלים מדעיים, לימודיים ופדגוגיים ללימוד מעמיק באמצעות עבודות חקר ועבודות גמר, בליווי אישי - הן שלה והן של קולגות ממגוון תחומים באקדמיה. "אנחנו רוצים שהתלמידות והתלמידים ילמדו מתוך מוטיבציה פנימית ללמידה, וניתן לעשות זאת רק אם מאפשרים להם מצד אחד בחירה רחבה ומצד שני כלים ומיומנויות ללמידה. המחשבה שלנו היא להשתמש במשאבים הגמישים שמשרד החינוך מספק, מתוך תפיסת עולם מעורבת רגשית וחברתית", אומר נבו. "בית הספר מנסה להביא מגוון רחב של הערכות חלופיות - כמה שפחות מבחנים וכמה שיותר עבודות וחקר. אנחנו שואפים שבסוף יהיה מעשה שהתלמידות והתלמידות עשו בעולם, ולא רק ציון 80 או 90 בתעודה. בין היתר, אנחנו רוצים שהם יבינו טוב יותר איך עובד העולם". גיבוש הפדגוגיה הבית ספרית ארך כשנה והושקעו בה עבודת פיתוח מאומצת וחשיבה רבה בליווי האגודה לקידום החינוך ומומחים מובילים בתחומם, שאף הסכימו להיות חלק מועדת ההיגוי של בית הספר, כמו איתי בנוביץ', המנהל לשעבר של ביה"ס המוביל בארץ - התיכון למדעים ואומנויות בירושלים, יאס"א, וכן ליווי צמוד של בית הספר לחינוך סביבתי של סמינר הקיבוצים, המנוהל על ידי ד"ר דפנה גן ומלווה על ידי פרופ' נמרוד אלוני.
בשטח הקמפוס מוקמת בימים אלו גם חממה אקוופונית חדשנית בה מגדלים חסות ומגוון ירקות לצד דגים, "כך שההפרשות של הדגים הן הדשן הטבעי והאורגני שעוזר לצמיחה", אומר נבו. אבל הלמידה לא נעצרת שם: "גם כאן אנחנו עושים את זה אחרת ושואלים את התלמידים - מה עושים עם החסות? האם למכור, לתרום? המחשבה היא שהעשייה עוזרת ללמוד על החיים. לכן, בעזרת שיתוף פעולה עם חקלאים מאזור השרון וג'לג'וליה הסמוכה, התלמידים יקיימו שוק איכרים, עם תוצרת של חקלאים יהודים וערבים ועם תושבי הוד השרון וכפר סבא שמוכרים קובה וחלה של שבת. מה שאנחנו מקבלים הוא ילד בכיתה י' שגידל תוצרת, תכנן אירוע, שיווק אותו ומכר את התוצרת בפועל. הוא עשה משהו משמעותי, קידם כלכלה שיתופית, מקומית ומעגלית, וראה איך זה עובד. יכול להיות גם שהיוזמה תיכשל, אבל המהות היא בניסיון ובלמידה, ובהזדמנות החינוכית הטמונה בכך".
התיכון מוקם בקמפוס פנימיית שטיינברג בכפר סבא ובשותפות מלאה איתה. "שטיינברג היא פנימייה חינוכית מופלאה שמתוכה יצאו בוגרים ובוגרות מדהימים לאורך 60 שנות פעילותה", אומר נבו. "המודל הפנימייתי מאפשר לנו להציע מצד אחד לימודים בשעות התיכון בלבד, (שלא נגמרים בשעות הרגילות של בתי הספר) ומצד שני לימודים ופנימייה במודל של כפר נוער, שמאפשר לילדים ולילדות מכל רחבי הארץ להיות חלק מהתיכון שלנו".
תיכון מבית 'האגודה לקידום החינוך'
הבעלות של בית הספר היא האגודה לקידום החינוך, ארגון חינוכי חברתי מוביל כבר למעלה מ-60 שנה, הפועל להנחלת מצוינות לימודית וערכית כגשר וכמנוף להשתלבות בחברה הישראלית. האגודה יוזמת, מפתחת ומפעילה מענים חינוכיים לבני נוער וצעירים באמצעות בתי ספר, פנימיות, תכניות ופרויקטים חינוכיים. בין 16 מוסדות החינוך של האגודה נמצאים תיכון בויאר בירושלים, בית ספר פמיניסטי ראשון בישראל לתלמידות, כפר נוער ערבי למנהיגות צעירה, ישיבה תיכונית חרדית פורצת דרך המלמדת לימודי ליבה ועוד.
צוות חינוכי שעזב משרות מפתח בתעשייה ונרתם לבניית הדור הבא
אחת מנקודות החוזקה שהתיכון לקיימות ואחריות חברתית הכי גאה בהן הוא הצוות החינוכי שלו. "ד"ר מירב גבע, למשל, מגיעה אלינו ללמד כימיה, אבל גם מדעים ועבודות חקר", מספר נבו. "הרעיון הוא שכל ילד יחקור נושא בצורה מעמיקה, לא רק copy paste מויקיפדיה". מיכל שוורצברג היא עורכת דין שעזבה את העבודה במשרד עורכי דין ועשתה הסבה להוראת אנגלית. "המורה לחקלאות וקיימות, יאיר, הקים כרם בעצמו ושם לו למטרה להדביק את התלמידים באהבה לטבע", אומר נבו. "המגוון חשוב לנו. יש לנו מורה מההתיישבות מעבר לקו הירוק, מורים מכל רחבי הארץ ועד לתומר, הצעיר שבצוות, בוגר פנימיית בויאר בירושלים, שסיים שירות קרבי כמפקד ולוחם והחליט להיות מחנך בבית ספר קהילתי. כל המורים שלנו בחרו בחינוך על פני מקצועות אחרים, מתוך שליחות ורצון להיות דמויות מבוגרות משמעותיות בחיי התלמידים".
גם נבו עצמו בחר להגיע ולהקים את התיכון היישר מניו יורק, שם שהה עם משפחתו במשך שש שנים. נבו ניהל את גרעין צבר בצפון אמריקה והיה בעברו יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני צעירים וקהילות, מחנך בתיכון בויאר ובית ספר "השל" בניו יורק. הוא בעל תואר שני בניהול סכסוכים מאונ' בר אילן ותואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה. בימים אלו הוא כותב את הדוקטורט שלו בנושא תכניות חינוכיות והשפעתן על זהויות התלמידים.
אל נושא הקיימות הגיע לפני יותר מעשור. "כבר בתפקיד שלי בעיריית ירושלים הבנתי כמה כסף אנחנו מבזבזים סביב אשפה. כשהגעתי לניו יורק הסתכלו עלי כמו על משוגע כשהבאתי איתי את הפח החום לפסולת אורגנית רטובה, ואני מתעקש לנעול נעליים מקיימות שיוצרו מחומרים ממוחזרים, ללא שימוש בבעלי חיים ובתנאים הוגנים למי שייצר אותם. הרכב החשמלי שלי יעמוד בחנייה של בית הספר ויהווה עוד דוגמה קטנה בנושא".
קיימות היא חלק בלתי נפרד מבית הספר. "אנחנו עובדים ממש קשה כדי להפוך לבית ספר מאוזן אנרגטית, עם תאים פוטו-וולטאים, ייצור גז מפסולת אורגנית. זה נשמע מטורף אבל זה עומד לקרות", אומר נבו בהתרגשות.
"אף פעם לא שאלו את הבת שלי מה היא אוהבת ומה מעניין אותה"
לקראת שנת הלימודים הקרובה בית הספר ערך 'גיבושון' של בני נוער שהגיעו ל-30 שעות למגוון פעילויות כדי לקבל טעימה מהלמידה הייחודית בו. נבו מספר כי "במהלך הפעילות, שאלנו את הילדים מה מעניין אותם ללמוד ולחקור. אחת הילדות אמרה שהנושאים שהכי מעניינים אותה הם פשעים וחקירות. כשאמא שלה דיברה איתי לאחר שחזרה הביתה, היא אמרה לי משפט שהדהים אותי: 'אף פעם לא שאלו את הבית שלי מה היא אוהבת'. ילדים יכולים לסיים תיכון מבלי שיתעניינו בנקודת המבט שלהם, בתחומי העניין שלהם. הם יכולים להיות במסגרת שלא מאפשרת להם לצאת ולחקור את מה שבאמת מעניין אותם. אותה נערה רשומה ללימודים בבית הספר בשנה הקרובה".
"הילדים הניחו בגיבוש את אבן הפינה לבית הספר", מספר נבו. "יצרנו מסגרת, למדנו איך מייצרים בטון, ויצקנו אותו. הם שאלו אותנו מה לכתוב. אמרנו להם שזה שלהם, והם החליטו לכתוב ה'חלוצות' של בית הספר, בעקבות אחת המורות שמקפידה על שיחה בלשון רבות. אבל אז הבנים אמרו שזה מדיר אותם, ובסוף הוחלט לכתוב 'החלוצות והחלוצים'. זו דוגמה קטנטנה לאופן בו מהלך קצר של 30 שעות חינוכיות יכול להיות סופר משפיע".
עוד דיון חשוב בגיבושון נסוב סביב ביקור בחי פארק. "חלק מהילדים אמרו 'איזה כיף, גן חיות'. חלק אחר אמר 'זה לא בסדר, מנצלים את החיות והן קשורות'. בדיון שערכנו למדנו שאין שחור ולבן, בדרך כלל. בחי פארק, למשל, עובדים אנשים עם צרכים מיוחדים, משוקמים, יש לפעילות משמעות קהילתית וחברתית. אין פינת ליטוף למבקרים, והאינטראקציה היא רק טיפולית".
התלמידים שהצטרפו ועומדים להצטרף לבית הספר הם חלק מתהליך של גיבוש קהילה שיתופית של תלמידים עצמאים, חוקרים, יוזמים וביקורתיים. ההחלטות על תכני הסיורים הלימודיים ותחומי המחקר נעשות בעיקר על ידי התלמידים עצמם. "בהתחלה התלמידים יובילו סיורים במקומות הקרובים אליהם, ובסוף השנה נעסוק באתגרים ובשסעים בחברה הישראלית, ונמצא את הזדמנות לעשות שינוי שבוער בהם", מספר נבו. "יכול להיות שנצליח ויכול להיות גם שלא, אבל ניסינו".
בית ספר ציבורי עם תלמידים מכל הסוגים ומכל קצוות המפה
העובדה שמדובר בבית ספר ציבורי עם תשלומי הורים רגילים, הופכים אותו לחממה לתלמידים מכל הסוגים, האוכלוסיות והסוגים. "כשאין רף של תשלום בסך עשרות אלפי שקלים, כולם, כולל כולם, יכולים ומוזמנים להגיע אלינו", אומר נבו. "אנחנו עובדים קשה כדי לפתוח כיתות מגוונות באמת, שכוללות נציגים מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית. יש כאן מפגש ישראלי אמיתי, שמכין אותך לחיים בצורה טובה יותר. בית הספר מפגיש את התלמידים והתלמידות עם תלמידים אחרים ומורים מכל גווני האוכלוסייה, מה שגורם להם ללמוד שפות תרבותיות שונות, הופך אותם לגמישים תרבותית".
חלק מהגיוון נובע גם מכך שמדובר בבית ספר קהילתי, שהקהילה המקומית תחווה אותו בצורה משמעותית. "הקהילה תיכנס לבית הספר, יהיו חוגים בתוך הקמפוס, התלמידים יהיו פעילים בקהילה והאנרגיה המקומית תשתלב בחיי היום-יום של בית הספר, כך שכולם ייצאו מנצחים", אומר נבו.
אם הילדים שלכם סקרניים, אכפתיים, יזמים, ובעלי זיקה למעורבות סביבתית וחברתית, אם הם (וגם אתם) מחפשים חווית למידה אחרת לצד התפתחות אישית משמעותית, התיכון לקיימות ואחריות חברתית הוא אבן הפינה שלהם בדרך לעתיד עם משמעות.
רוצים לקבל טעימה מהחוויה של התיכון לקיימות ואחריות חברתית? בית הספר מזמין את כל המתעניינים ליומיים של לימודים בכיתות ומחוץ לכיתות, כולל לינה, ב-4-5 ביולי, כדי לפגוש את הצוות ולהבין מקרוב איך זה לחוות למידה אחרת.
