תקציב של חיים ומוות: בזמן שבכנסת ממשיכים להתקוטט סביב תקציב המדינה והאפשרות לבחירות, שירותים חברתיים רבים ממתינים לאישור כדי להמשיך ולפעול. בינתיים, עשרות אלפי ילדים ובני נוער בסיכון נותרו ללא מסגרת, מאות אנשים עם מוגבלות ממתינים להשמה, ואלפי משפחות שממתינות להשתלב בתוכנית ביטחון תזונתי - עלולות להישאר רעבות.
מאז ומתמיד חשיבותן של התוכניות הייעודיות לילדים ונוער בסיכון הייתה גבוהה, ונראה כי משמעותן אף גברה בתקופת משבר הקורונה - בימים שבהם משפחות רבות חוות קשיים כלכליים, וחלה עלייה במקרי האלימות במשפחה.
"דווקא בתקופה הזו כשמצבי הסיכון הוחרפו והילדים ובני הנוער צריכים מענה, ההיגיון דורש להמשיך ולהפעיל את המסגרות", אמר אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. "המחיר שנצטרך לשלם בעתיד יהיה כפול ומכופל, גם כלכלית ובטח מבחינת מצבם של הילדים".
נתניהו בישיבת סיעה: "לאשר תקציב חד-שנתי עכשיו"
(צילום: ערוץ כנסת)
המיזם לביטחון תזונתי הוא שירות של סיוע במזון למשפחות החיות באי-ביטחון תזונתי והצורך בו עלה באופן משמעותי מאז המשבר הכלכלי של הקורונה. "המדינה אמורה להרחיב את המיזם מכיוון שבחלק מהערים שהוא פועל רק כמות סמלית של משפחות יכולה לקחת בו חלק", אומר מנדי בלוי, מנהל המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. "יש אלפי משפחות שעומדות בקריטריונים של המיזם, הושג מימון נוסף, אבל מכיוון שאין תקציב לא ניתן להרחיב ולהגדיל אותו ואנחנו ממשיכים לפעול במתכונת המצומצמת שהייתה".
"אובדן הפרנסה של מאות אלפי משפחות יוצר עלייה חדה במספר הישראלים שאינם מצליחים לספק לעצמם ולילדיהם מזון בריא בכמות מספקת", מוסיפה יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות. "הלב נשבר נוכח הפניות הרבות כל כך ועל כולנו להתגייס למען המשפחות עד שכלכלת ישראל תחזור לעצמה. הקרן התגייסה ומממנת כיום שליש מהמיזם לביטחון תזונתי.
"זה לא מספיק לצערנו ואנו מקווים ומתפללים שממשלת ישראל תדאג להרחיב את המיזם ולייצב אותו כי הוא מהווה רשת ביטחון של ממש לנזקקים ביותר. מאז פרוץ המשבר לקרן לידידות הייתה הזכות לסייע לכל האוכלוסיות הרגישות בישראל מהקשישים ועד למשפחות וילדים".
"מלווים כספים כדי לקנות לילדים אוכל"
"המצב הכלכלי בבית קשה. המקרר ריק, הארונות ריקים", מספרת חגית, אמא לשלושה מדרום הארץ. "אנחנו מלווים כספים כדי לקנות לילדים אוכל, כמעט לא קונים בשר ועוף. אנחנו אוכלים פסטה, אורז, בלי תוספת, שיהיה משביע. זה מאכזב שהאנשים בממשלה שיכולים להאכיל את הילדים שלהם לא חושבים על האנשים הקטנים שלא יכולים להרשות את זה לעצמם.
"בעלי עובד במפרנס היחיד והוא לא מרוויח משכורת שיכולה לכלכל חמש נפשות. אנחנו עם חובות מאוד גדולים, נכנסנו להליך של פשיטת רגל. כבר שנתיים כמעט אנחנו מחכים להיכנס לתוכנית לביטחון התזונתי, מאז שהייתי בהיריון.
"מעקלים לבעלי את המשכורת בגלל פשיטת הרגל המצב הכלכלי מאוד קשה. אין לנו ממי לבקש עזרה, המשפחות שלנו לא יכולות לעזור כי הן בעצמן במצב קשה. קשה לנו לקנות דברים בסיסיים - אוכל, מטרנה, טיטולים. יש לנו חוב בחשמל, קבלתי התראה לפני ניתוק. מים גם עדיין לא שולם. שכירות בקושי אנחנו משלמים.
"אני לא יכולה לקנות לילדים שלי ציוד לבית הספר. הדירה מוזנחת, קירות מתקלפים, יש לי פשפשים במיטות של הילדים, הם מתגרדים ברמות מטורפות, ממש כמו כוויות בגוף, ואני לא יכולה לקנות מיטות חדשות או מזרנים חדשים. אפילו ריסוס בבית אני לא יכולה להרשות לעצמי".
גנץ: לאשר את דחיית התקציב תוך 24 שעות"
(צילום: ערוץ כנסת)
הדחייה במועד אישור התקציב משאירה את ישראל עם גירעון ענק ובמחסור במשאבים בתחומי החינוך, הבריאות והתשתיות - והטיפול בכך עלול להוביל לגזירות נרחבות שיכלו להימנע אילו התקציב היה עובר בימים אלה באופן מסודר.
"אבסורד שבמקום לדאוג להיערכות לשנת הלימודים אנחנו נאלצים להיאבק על הקיום שלנו", ציינה יהודית שרוני, מנהלת קידום נוער היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה של האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך) בראש העין, "מדובר בבני נוער שמרגישים שהבית היחידי שהם קיבלו ושהוביל אותם להצלחה סגור בפניהם".
"כל מה שהם בנו יכול להיהרס"
לאה, אם לנער בן 17 שנמצא בתוכנית היל"ה, שיתפה בחששות: "אני מפחדת פחד מוות ממה שיקרה אם הוא לא יוכל להמשיך שם. כל מה שהם בנו יכול להיהרס, הם נתנו לו כל כך הרבה רגשית ושכלית. אסור שזה ייפסק, הוא יגיע לרחוב".
כל עוד התקציב לא מאושר, הוקפאו גם הליכי ההשמה של כ-200 אנשים עם מוגבלות המחכים להשתלב במסגרות חוץ-ביתיות והשמות במסגרות יום בקהילה. "בהתחלה הודיעו לנו שאין קליטות כי אין תקציב", מספרת שני אחדות, מנכ"לית כפר עידוד שיש בו כרגע 15 דירות פנויות המיועדות לאנשים עם צרכים מיוחדים.
היא הוסיפה: "אני דואגת לכל המשפחות שנמצאות בהמתנה. זה תהליך לא פשוט למשפחה להוציא את הילד שלך למסגרת חוץ ביתית, גם טכנית וגם רגשית. במשך קרוב לשנה ליווינו אותם תוך כדי התהליך שאמור לאפשר את המעבר הזה. יש לנו מקום, יש אנשים שבחוץ שצריכים אותנו ואין לנו דרך לגשר על הפער".
שרון שמר, אמא של שחף (21), ציינה: "לפי החוק, אנשים עם מוגבלות שכלית חייבים להשתלב מגיל 21 במסגרת שמתאימה להם, כך שהמדינה גורמת לרשויות המקומיות לעבור על החוק.
"הבת שלי סיעודית, ניזונה מצינור. במסגרת המתאימה היא הייתה אמורה לקבל את כל הטיפולים, כל כך קשה לשמר את המצב הפיזי שלה", המשיכה שמר, "אם בגלל התקציב ילדים לא היו יכולים לעלות לכיתה א', המדינה הייתה מעזה לעצור את התהליך הזה? לא. המדינה שוב פוגעת באוכלוסייה החלשה ביותר כי היא יודעת שקולם לא יישמע".
בכלא אופק, המיועד לנערים, כבר שנים ש-1 בספטמבר הוא חג עבור האסירים שמרגישים לרגע בדיוק כמו חבריהם שמתחילים את שנת הלימודים. כעת, בשל סערת התקציב, 1,600 מורים בתוכנית היל"ה שפועלת בין כותלי הכלא, נמצאים כאמור בחוסר ודאות לגבי המשך תעסוקתם.
סגירת התוכנית עלולה להשפיע על הנערים שימצאו את עצמם ללא מסגרת לימודית - ולא יוכלו להשלים את בחינות הבגרות בדרך לשיקומם. "מאז שנכנסתי לפה, בית הספר הפך להיות חלק מרכזי מהחיים שלי, למרות שלא למדתי מכיתה ב'", סיפר ד' (16) שמרצה עונש מאסר אך שואף לאחר שחרורו לפנות לתחום לימודי הקרימינולוגיה. "לא יכול להיות שבגלל פוליטיקה ייקחו את בית הספר שהציל אותי כאן, יש פה עוד ילדים שרוצים צ'אנס להצליח".
"צריך להבין שמרבית הנערים כאן לא למדו בבתי ספר רגילים לפני כניסתם לכלא", הסבירה ראש תחום החינוך בכלא, רב כלאי שירה בן שושן. "הם לא רק לומדים את המקצועות שבחרנו ללמד כמו עברית, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות חוקי התעבורה, שיעורי שואה ואומנות, הם גם רוכשים כלים ללמידה, מה שלא היה להם בחוץ. מדובר בנוער שקוף שאף אחד לא יילחם בשבילו מלבד המורים האלה, כי הם באים ממשפחות קשות יום. אם יסגרו את התוכנית הזו - לא יהיה מי שילמד אותם".
לדברי בן שושן, האסירים המבוגרים יותר כבר התעדכנו על פיטורי המורים, אך הצעירים שבהם כלל לא יודעים שקיים חשש שבית הספר לא ייפתח בעוד שלושה שבועות. "כבר עכשיו, בעודם בחופשה, יש אסירים שאומרים לי שבית הספר חסר להם".
רק בשנה החולפת ניגשו האסירים בכלא אופק ל-300 בחינות בגרות. ד', יחד עם האסיר נ' שהספיק לסיים 12 שנות לימוד בזכות התוכנית בכלא, היו אמורים להיכנס השנה לכיתות כדי לסייע לחבריהם בלימודים. "אני פה כבר שמונה חודשים ועוד שנייה משלים את הלימודים כדי לפתוח דף חדש כשאצא מכאן. אם לא יהיו לנו לימודים, גם לא יהיו 'דפים חדשים' עבור רובנו. בלעדי התוכנית הילדים ייצאו מכאן לרחוב במקום לצבא".
הוא הוסיף כי "רק כשנכנסתי לפה הבנתי ששווה לי להשקיע בלימודים. למדתי אזרחות והיום אני מכיר את הזכויות שלי ומבין. נכנסתי לכאן בלי ידע באנגלית, והיום אני כבר מצליח לדבר וקיבלתי 93 בציון הסופי. בחוץ לא האמינו בי, וכאן כן. בכל יום אני אומר תודה למורים. הפרויקט נתן לי כלים להצלחה, והבאתי נחת להורים שלי לראשונה בחיי. לא האמנתי שזה יקרה, אבל כאן לימדו אותי להאמין בעצמי".
בחברה למתנ"סים, למשל, מסייעים לילדים למשפחות יוצאי אתיופיה לצמצם את הפערים דרך פעילויות חברתיות וחוגים משולבים בתוכנית "מפתחות" שגם היא נמצאת בסכנת סגירה. אליסה טנגה, ששניים מילדיה משתתפים בפעילויות התוכנית, אמרה כי בלעדיה לא הייתה מצליחה לממן את פעילויות אחר הצהריים.
"הבן הגדול שלי בתוכנית מאז שהוא בכיתה א'. בכל שבוע הוא מחכה לחוג הגיטרה שלו, בשבילו זה לא רק חוג העשרה, זה האושר שלו וזה מה שמפתח אותו", שיתפה. "יש לי חמישה ילדים, ואני לא יכולה לממן לכולם את החוגים. הם הולכים לבית הספר, ושם לכל ילד יש חוג. ומה נשאר להם? הם יחזרו הביתה ולא תהיה להם שום תעסוקה וסיכוי להתפתח כמו לשאר הילדים? זה ממש מייאש, איך אפשר לעצור תוכנית כזאת? אנחנו מפחדים מהשנה הבאה".
"קיבל את כל הסיוע והתמיכה"
גם תוכנית "מחוברים", שהוקמה בתחילת 2019 על ידי משרד החינוך בעקבות ריבוי תקריות אלימות בין נוער עולה, שאף הגיעו לרצח, צפויה להיסגר בסוף החודש ולהותיר ילדים רבים ללא מסגרת. התוכנית נועדה בין השאר גם למנוע נשירה ממערכת החינוך ולהחזיר את בני הנוער העולים, לפעילות נורמטיבית בקהילה.
סטפן, תושב ירושלים שבנו משתתף בתוכנית, סיפר: "הבן שלי החליט יום אחד שנמאס לו מבית הספר, הוא התחיל להסתובב עם גורמים מפוקפקים ולהסתבך עם סמים ואלכוהול. לא ידענו איך לעזור לו, וכשנכנס לתוכנית הוא קיבל את כל הסיוע והתמיכה שהיה צריך, חזר לבית הספר ולחיים השגרתיים", והודה כי הוא חושש מסגירת התוכנית.
"התוכנית הזו הצליחה למנוע פעילות שלילית בקרב בני הנוער העולים, ובמקום להרחיב אותה, ממשלת ישראל בוחרת להפסיקה בפתאומיות", אמר אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת "קעליטה", ארגון הגג של עולי צרפת בישראל. "ההורים העולים עסוקים מדי באולפנים, בחיפוש מקום עבודה ובקשיי ההגירה היומיומיים, ולא תמיד ערים לכך שילדיהם עלולים להיות בסיכון".
מלבד תוכניות החינוך בבתי הכלא ובמתנ"סים שיאפשרו לאלפי ילדים ובני נוער להתחיל את חייהם הבוגרים בנקודת פתיחה טובה יותר - הסחבת בתקציב תביא גם לעיכוב בהרחבת כבישים ובסלילת כבישים חדשים, עיכוב בהקמת הרכבות הקלות והנחת מסילות ברזל, ופגיעה בשיפור המצב במערכת החינוך: מהקטנת הצפיפות בכיתות ועד העלאת רמת המורים לפחות עד החורף.
בנוסף תידחה תוספת של אלפי מיטות בבתי החולים ואמצעים חדשניים שמחכה עוד מתקופתו של שר האוצר הקודם משה כחלון, וכן העלאת קצבאות הקשישים שנשחקו עוד ועוד בשנים האחרונות צפויה להיגנז.
בישיבת הסיעה של כחול לבן קרא בני גנץ לאשר את הצעת החוק לדחיית אישור התקציב ב-24 השעות הקרובות, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו התעקש כי הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לאשר תקציב רק עד סוף השנה.
שר העבודה והרווחה איציק שמולי אמר: "עם או ללא תקציב- מערכת הרווחה צריכה בלון חמצן, ומיד. בלתי מתקבל על הדעת שבתקופה של משבר כלכלי וחברתי חמור זה יפגעו דווקא החלשים ביותר - בני נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלות או משפחות אשר קורסות כלכלית. אני דורש מראש הממשלה ושר האוצר לשים את הכל בצד ולתקצב באופן מיידי את התכניות השונות כדי לוודא את המשך הפעלתן".
