מחקר שנערך על ידי צוות מומחים ומשרדי ממשלה טוען שהתועלת מהקמת רשת קווי המטרו במרכז הארץ תביא תועלת של כ-33 מיליארד שקלים בשנה. אם המערכת לא תוקם כמתוכנן, צופים החוקרים קיפאון כלכלי במדינה. המחקר המלא יוצג מחר (יום ב') בכנס שעורך משרד האוצר לקראת הקמת רשת המטרו הישראלית.
3 צפייה בגלריה
הדמיה של תחנת המטרו בתל אביב
(צילום: טל אייל ושרון שפירא, עריכה גרפית: שירה שטינברג, הדמיה: Lior Steinberg - Huminkind, טל איל)
פרויקט המטרו הישראלי, שנמצא כעת באישורים במנהל התכנון, כולל שלושה קווי רכבת תחתית במרכז הארץ – מתל אביב במערב ועד לגבעת שמואל, וכן מרעננה בצפון ועד לרחובות שבדרום. הקווים ייפרסו לאורך 145 קילומטרים שיעברו דרך 109 תחנות ב-24 רשויות מקומיות. העלות המשוערת של המיזם היא 150 מיליארד שקלים, ובמשרדי הממשלה מבטיחים שרשת התחלתית של המטרו תחל לפעול בשנים 2032-2030.
תועלת של כ-33 מיליארד שקלים בשנה
לצורך חישוב התועלות הכלכליות של המיזם הוצגו כמה תרחישים במחקר. לפי התרחיש המרכזי, התועלת למשק תגיע לכ-33 מיליארד שקלים בשנה: 12.7 מיליארד שקלים מקיצור זמן הנסיעה, 8.4 מיליארד מהפיתוח הכלכלי של אזורי המסחר והתעסוקה לאורך המטרו, 3 מיליארד מהחיסכון לאזרחים באחזקת רכב ו-2.5 מיליארד מקיצור זמני שינוע מטענים.
לפי המחקר, התועלת לא צפויה להיות רק כלכלית. המטרו צפוי להשפיע לטובה על חייהם של 28% ממשקי הבית בישראל שלא מחזיקים כלל ברכב פרטי. בנוסף, החוקרים מעריכים שבעוד כעשרים שנה אחוז האוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה עם נגישות של שעה למרכזי התעסוקה יעמוד על 38%, אם המטרו יפעל המספר יקפוץ ל-57% וירחיב את אפשרויות התעסוקה של אותה אוכלוסייה.
3 צפייה בגלריה
הדמיה של תחנת המטרו בראשון לציון. השפעה חיובית לאזורים שמסביב לתחנות
(צילום: טל אייל ושרון שפירא, עריכה גרפית: שירה שטינברג, הדמיה: Lior Steinberg - Huminkind, טל איל)
"שיפור מהותי של התחבורה הציבורית מיטיב עם כל חלקי האוכלוסייה ומסייע בחלוקה צודקת יותר של הניידות ושל תשתיות התחבורה בין התושבים", נכתב בדו"ח. בנוסף, הסטת הנוסעים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית בכלל, והמטרו בפרט, תשפר את איכות האוויר ותצמצם זיהום אוויר ומטרדי רעש.
למטרו יש גם תועלת עירונית לאורח החיים ביישובים שבהם יעבור התוואי. לפי תוכנית המיזם, במרחקים של עד 800 מטרים מהתחנות תהיה השפעה חיובית ביצירת אזורי מסחר ומגורים שיעלו את הצפיפות. "פיתוח קומפקטי מקטין את מרחקי הנסיעות, מאפשר לבצע פעולות רבות בהליכה וברכיבה ומאפשר להפעיל תחבורה ציבורית יעילה בשל ריכוז האוכלוסייה והפעילות", נכתב בדו"ח.
תרחיש האימים: פקקי ענק וקיפאון כלכלי
החוקרים בחנו מה תהיה ההשלכה של היעדר מערכת המטרו בישראל. אם בשנת 2018 נכנסו לגוש דן שלושה מיליון כלי רכב, אזי לפי ההערכות המספר צפוי להכפיל את עצמו בעוד כעשרים שנה, אם לא יהיה מטרו. זאת בין היתר בשל ריכוז התעסוקה הגבוה בגוש דן, לצד קצב גידול האוכלוסייה בישראל (צפי לעלייה של 1.4 מיליון תושבים בגוש דן).
לפי המחקר, עלות העמידה בפקקים בעקבות העומס בכבישים במרכז הארץ צפויה להגיע ל-25 מיליארד שקלים בשנה. גם מערכת הרכבות הקלות שנבנית בגוש דן לא תצליח לעמוד בעומס והשירות יקרוס. בהיעדר מערכת מטרו, צפוי ביקוש של 150% בקו האדום של הרכבת הקלה ו-170% בקו הירוק.
פיגור משמעותי בהשוואה לעולם
לפי המחקר, ישראל מפגרת בהרבה אחרי מדינות העולם בכל הקשור להשקעה בתחבורה ציבורית. בגוש דן, למשל, מושקעים אלפיים דולר לתושב לעומת 15 אלף דולרים לתושב במטרופולינים באירופה. התוצאה הישירה היא שמערכת התחבורה הציבורית בישראל איטית ודחוסה ולכן רק 10% מהנסיעות של הישראלים מתבצעות בתחבורה ציבורית לעומת ממוצע של 40% מהנסיעות במדינות אירופה.
העדפה של הישראלים לנסוע ברכב פרטי מעמידה את ישראל בראש המדינות הפקוקות בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. כך למשל, תל אביב נמצאת במקום ה-21 במדד בינלאומי לבחינת הגודש בכבישים, כך שלכל חצי שעת נסיעה בשעות העומס מתווספות בממוצע עוד 28 דקות. לשם השוואה, ברלין ממוקמת במקום ה-94 ומדריד במקום ה-243.
המחקר מעריך כי השירות למשתמשי התחבורה הציבורית ישתפר משמעותית בשל התדירות הרבה והמהירות הגבוה של הרכבות, בהשוואה לאוטובוסים ושאר כלי התחבורה הציבורית. כך למשל, נסיעה מרחוב אחוזה ברעננה לצומת חולון לוקחת 80 דקות באוטובוס, 56 דקות במכונית, ובאמצעות המטרו היא תימשך 46 דקות, כולל החלפת רכבות ומעבר תחנה.
נסיעה מרחוב רוטשילד בראשון לציון למסוף כרמלית אורכת כיום 73 דקות באוטובוס, 52 דקות במכונית, אך באמצעות המטרו תימשך 38 דקות.
את המחקר, שיוצג מחר בכנס של משרד האוצר, ערך צוות מומחים בהשתתפות ד"ר ניר שרב, ד"ר יורם שיפטן, ד"ר יואב לרמן, האדריכל יונתן לבנדיגר, ליאור שטיינברג ונוספים, יחד עם נת"ע, נתיבי איילון, מכון אהרון במרכז הבינתחומי בהרצליה, משרדי האוצר והתחבורה והמועצה הלאומית לכלכלה.
