בימים אלה נראה בשמי הערב אורח בדמותו של שביט חדש. השביט NEOWISE ייראה החל מהיום (ד') בשעות הערב בכיוון צפון מערב - מיד לאחר השקיעה, והוא ינוע צפונה מדי יום לכיוון קבוצת הדובה הגדולה. בימים האחרונים היה ניתן לצפות בשביט לפני הזריחה.
כוכב השביט, כפי שתועד מצפון אירלנד
(צילום: רויטרס)
שביטים אינם נדירים כל כך ורבים מהם מתגלים מדי שנה, בעיקר בשל המאמץ הבינלאומי לנטר גופים העלולים לפגוע בכדור הארץ. אולם, מפעם לפעם, מתמזל מזלנו ואנו חוזים בשביט בהיר ויוצא דופן שאפשר לראותו בקלות במשקפות שדה רגילות ואם אלת המזל באמת נוטה לצדנו באופן חד משמעי - מגיעים גם שביטים הנראים בקלות בעין. אירוע כזה היה לפני כ-13 שנים כאשר שביט מקנוט הופיע בשנת 2007 והיה אחד השביטים הבהירים ביותר שנראו ב-100 השנים האחרונות.
שביטים קרויים בדרך כלל עם שם מגליהם השביט הנוכחי נקרא בשם פחות אקזוטי – NEOWISE ובשמו המלא ( (NEOWISE C/2020 F3 על שם טלסקופ המשייט בחלל ותפקידו, בין היתר, לגלות אסטרואידים ושביטים המגיעים לסביבת כדור הארץ. כשחושב מסלולו של השביט התברר שמדובר בשביט עם מסלול כמעט פרבולי. גופים כאלה מגיחים אל תוך מערכת השמש, מתקרבים אליה ולאחר הופעה קצרה הם יוצאים ממערכת השמש לבלי שוב.
5 צפייה בגלריה
כוכב השביט NEOWISE
(צילום: NASA/Johns Hopkins APL/Naval Research Lab/Parker Solar Probe/Guillermo Stenborg)
לעומתם, יש שביטים מחזוריים שמקיפים את השמש במסלולים אליפטיים, בדרך כלל מוארכים מאוד, בזמני הקפה שנמשכים מכמה מאות שנים עד מאות אלפי שנים ויותר. שביטים לא מחזוריים מקבלים את הקידומת C לפני שנת הגילוי שלהם (למעשה, הגדרת המושג "מחזורי עבור שביטים הוא רחב יותר ולעתים הציון C כולל גם שביטים שהם למעשה בעלי מחזור ארוך). שביטים מחזוריים (בדרך כלל שזמן מחזורם הוא עד 200 שנים) מצוינים בקידומת P לפני שנת גילויים והראשון שבהם היה שביט האלי, שהיה הראשון שאופיו המחזורי נתגלה.
בדרך כלל, למסלולם של השביטים סביב השמש יש קשר למוצאם; שביטים הם גופים קטנים (קוטרם הוא בדרך כלל בסדר גודל של קילומטרים) שמורכבים בעיקר מקרח מים ואבק. בשנות ה-50 של המאה ה-20 אף ניתן השם "קרח מלוכלך" להרכב שלהם. חשיבותם של השביטים גדולה מאוד: השביטים הם הגופים הקדומים ביותר במערכת השמש. בניגוד לכוכבי הלכת שעברו שינויים רבים מעת היווצרותם ועד היום, שביטים מגיעים לראשונה אל תוך מערכת השמש במצב כמעט זהה לזה שבו היו בעת היווצרותם ולכן למחקר על הרכבם חשיבות גבוהה ביותר, כיוון שהם משמרים את הרכב מערכת השמש עם היווצרותה.
גם העובדה שבשביטים נתגלו תרכובות אורגניות מעלה את חשיבותם באשר למחקר על ראשית החיים בכדור הארץ בפרט והאפשרות לקיום חיים מחוצה לו בכלל.
5 צפייה בגלריה
כוכב השביט NEOWISE
(צילום: NASA/Johns Hopkins APL/Naval Research Lab/Parker Solar Probe/Guillermo Stenborg)
יש שני מקורות לשביטים: האחד הוא עננת אורט – מעין מעטפת כדורית המקיפה את מערכת השמש ומשתרעת עד למרחק של כשנת אור אחת מהשמש, מרחק הגדול פי כמה עשרות אלפים ממרחקו של כדור הארץ מהשמש. מעריכים שבענן אורט יש כ-100 מיליארד שביטים. סוג שני של שביטים, שמאופיינים בשביטים גדולים יותר שקוטרם עשוי להגיע ליותר ממאה קילומטר, מקורם בחגורת קויפר – שצורתה מעין אבוב והיא משתרעת ממסלולו של נפטון והלאה. כיום רואים בכוכב הלכת לשעבר פלוטו את אחד העצמים הגדולים בחגורת קויפר ואנו יודעים על עוד כמה גופים שגודלם דומה לזה של פלוטו (קוטרו של פלוטו כ-2,000 ק"מ) המצויים בחגורת קויפר.
מדי פעם, בעיקר לאחר הפרעה כבידתית כלשהי, נזרקים שביטים ממעטפת אורט או מחגורת קויפר אל תוככי מערכת השמש. השביט הנוכחי, שזמן מחזור ההקפה שלו סביב השמש התארך מ-4,500 שנים לכמעט 7,000 שנים לאחר המעבר הנוכחי, מגיע ממרחק של כמעט 750 יחידות אסטרונומיות מאיתנו, פי 20 רחוק יותר מכוכב הלכת הרחוק ביותר - נפטון והוא נע במסלול שכמעט ניצב למישור הקפת כוכבי הלכת את השמש ובכיוון הפוך לכיוון תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש.
כיצד נראים השביטים?
כאשר שביטים, המבלים את מרבית זמנם בנעימים במרחבים הקפואים של חגורת קויפר או עננת אורט, מגיעים אל תוך מערכת השמש קרינת השמש מתחילה לחמם אותם. כאשר הקרח על פני השביט מתחמם הוא מתנדף, הגזים והאבק הכלואים בו משתחררים ונזרקים, יחד עם אדי המים, אל מחוץ לשביט (בלחץ האפסי על פני השביט הקרח עובר נידוף, המראה, ממצב מוצק ישירות לפאזה הגזית שלו).
בתחילה נוצרת הילה של גזים ואבק המקיפה את גרעין השביט, שקוטרה עשוי להגיע לעשרות אלפי ק"מ ויותר ובמקרים קיצוניים גם למיליון ק"מ ויותר. בגלל ההילה, הנראית ככתם ערפילי, אי אפשר לראות את גרעין השביט המוסתר על ידה. כאשר החומר המצוי בהילה עובר אינטרקציה עם קרינת השמש הוא נדחף מהשביט והלאה וכך נוצר הזנב המרהיב של השביט שמקנה לו את פרסומו. כיוון שהזנב נדחף על ידי קרינת השמש הוא תמיד יהיה במצב שגרעין השביט יהיה בינו לבין השמש.
זנבות של שביטים
לשביטים יש שני סוגי זנבות ולשביט הנוכחי יש את שניהם: זנב אבק - שכשמו כן הוא, מכיל את האבק שנזרק מהשביט. זנב האבק נהדף מהשביט והלאה על ידי החלקיקים המגיעים מהשמש (רוח השמש) וממשיך להקיף את השמש במסלול דומה לזה של השביט.
חלק מהאבק מתפזר לאורך מסלול השביט ואם כדור הארץ חוצה את מסלול השביט, עשוי להראות מטר מטאורים. מסיבות דינמיות, לזנב האבק יש צורה מעוקלת קמעה ולעתים יש כמה זנבות אבק. הסוג השני של זנבות השביט הוא זנב היונים. זנב זה מכיל אטומים שיוננו על ידי קרינת השמש ואף הם נהדפו על ידי רוח השמש מהשביט והלאה. אולם בניגוד לזנב האבק שצורתו מעוקלת קמעה, זנב היונים לכוד על ידי קווי השדה המגנטי של השמש ולכן תמיד ימתח בקו ישר מהשמש, דרך גרעין השביט וזנב היונים.
כאמור, בהירותם של שביטים משתנה הן משביט לשביט והן לאורך חייו של השביט ולאורך מסלולו סביב השמש. בהירותו של השביט עולה כאשר הוא מתקרב אל השמש. רוב הזמן קשה מאוד לצפות בשביטים והם נראים רק בצילומים הנעשים טלסקופים גדולים מאוד. יש שביטים שגם כאשר הם מתקרבים לשמש קשה להבחין בהם ללא משקפת שדה ולעתים רק בטלסקופ.
כזה הוא השביט
הנוכחי שגם בעת מעברו בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו, היה אפשר לראותו בעין ממקום חשוך. בדרך כלל שביטים אלה גם מלווים בזנבות מרשימים ולא פלא שהקדמונים חששו מאוד מהיצורים המוזרים שהופיעו כך, ללא התראה מוקדמת, בשמיים. לא פלא שלשביטים תמיד יוחסו תכונות של גרמי שמיים המביאים עמם אסונות. אין ספק שגם לאור הופעתו של השביט המתקרב יקפצו מתנבאים כאלה ואחרים שינבאו שחורות וצרות צרורות לשוכני הפלנטה שלנו, אך ביננו לבין עצמנו, במצב העניינים היגע בימים אלה, לא צריך שביטים לצורך נבואות כאלה.
היכן נראה את שביט NEOWISE
שביט NEOWISE מתקרב כעת אלינו לאחר מעברו הקרוב ליד השמש, שהיה ב-3 בחודש יולי, אז עבר 45 מליון ק"מ בלבד מהשמש. הוא יגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ ב-23 ביולי ואז מרחקו מאיתנו יעמוד על כ-100 מליון ק"מ.
בהירותו של השביט מושפעת משלושה גורמים - השניים הראשונים הם מרחקו מהשמש ומרחקו מכדור הארץ. ככל שקרבתו לשמש גדולה יותר, נידוף הקרח משמעותי יותר ולכן השביט גדל וקל יותר לראותו. כמובן שמרחקו מכדור הארץ תורם אף הוא לאפן שבו אנו רואים את השביט. אולם, אלו הן הסיבות התלויות במרחק, שהוא גדום ידוע.
הסיבה השלישית תלויה באופיו של השביט: בגודלו, בהרכבו, במידת אטימות פני השטח שלו ועוד גורמים שמשתנים משביט לשביט. מסיבה זו שביטים אינם צפויים והם עשויים להפתיע או לאכזב. מבחינה זו השביט ה פתיע לטובה והוא בהיר מעבר למה שחזו עבורו המודלים ואנו מקווים כי יהיה אפשר לראותו משך כל חודש יולי בעין או לכל הפחות במשקפת קטנה.
כאמור, השביט ייראה החל מהיום בשעות הערב בכיוון צפון מערב - מיד לאחר השקיעה, והוא ינוע צפונה מדי יום לכיוון קבוצת הדובה הגדולה. רצוי מאוד לנסות לצפות בשביט מאזורים חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. מי שלא יכול להגיע למדבריות, יוכל לצאת לשפת הים ולהביט לכיוון צפון מערב, ממש לאחר השקיעה עם רדת הדמדומים. ככל שהוא יגיע לקרבה המירבית אלינו, זנבו ייראה מרשים יותר. הוא אמנם מתרחק מהשמש, אולם יש לזכור כי גל החום הנכנס פנימה לתוך גרעין השביט, שגודלו מוערך בכמה קילומטרים בלבד, ממשיך להעיף את אדי המים ואת הגזים והאבק הכלואים בהם.
הדרך הטובה ביותר היא במשקפת שדה, כיוון שאז שדה הראיה יכיל גם חלק משני הזנבות שנוצרו לשביט, האחד, הבהיר, עשוי מאבק והשני מגזים מיוננים. טלסקופ יכול להראות את הילת השביט האופפת את הגרעין.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
