"שינוי כיוון": תוכנית חדשה ביוזמת אוניברסיטת תל אביב מציעה טיפול רב מערכתי בנושא משבר האקלים בישראל - בדגש על תחומי האנרגיה, התחבורה, ההתחדשות העירונית, הבריאות, החקלאות והחינוך. התוכנית מתייחסת גם למשבר הקורונה ומציינת כי המגפה, שחשפה והעצימה את מצבן הלא טוב של המערכות החברתיות במקומות רבים, יצרה גם צורך וגם הזדמנות לקדם מדיניות אלטרנטיבית, שמתייחסת למכלול ההיבטים של חיינו, כולל אלה הסביבתיים.
התוכנית החלה להיבנות לפני כשנה, זמן קצר לפני התפרצות המגפה. במהלך השנה האחרונה יוזמי התוכנית עדכנו אותה למציאות המשתנה בעקבות הקורונה, והציבו במרכזה את הסוגייה של תעסוקה ירוקה. בראש התוכנית עומד חבר הכנסת לשעבר, ד"ר דב חנין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, והיא כוללת מומחים מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב ומהחוג למדיניות ציבורית לצד אנשי אקדמיה רבים מתחומי המשפט, החברה וסביבה ממוסדות אחרים, וכן שותפים מארגונים חברתיים וסביבתיים, מהשלטון המקומי ומרשויות השלטון. התוכנית המעודכנת תוצג בכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה שיתקיים בימים רביעי וחמישי הקרובים. הכנס משותף לארבע אוניברסיטאות: העברית, בן גוריון, חיפה ותל אביב. הכנס נערך לזכרו של פרופ׳ רוני אלנבלום ז״ל, גיאוגרף, היסטוריון וחוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית שנפטר בפתאומיות בתחילת החודש.
הנחת המוצא של יוזמי התוכנית היא כי במציאות הישראלית ניתן לגייס את מקבלי ההחלטות לפעולה אפקטיבית בנושא משבר האקלים, רק אם תיווצר אצלם תחושה שהתוכנית הזו יכולה לקבל תמיכה ציבורית משמעותית. לכן, אומרים באוניברסיטת תל אביב, התוכנית נבנתה מתחילתה לקידום שינויים שיש להם פעולה כפולה: מצד אחד הם מציעים התמודדות אמיתית עם משבר האקלים (באמצעות הפחתת פליטות גזי חממה והגדלת יכולת הספיגה של גזי החממה הקיימים), ומצד שני הם יכולים לתרום לשיפור החיים של האנשים בישראל כאן ועכשיו במתן מענה לבעיות חברתיות-כלכליות קיימות.
ד"ר חנין אמר: "אנחנו מבקשים לקדם אצלנו מהדורה ישראלית של הגרין דיל, התוכנית המקיפה באמצעותה אירופה מבקשת להיחלץ ממשבר הקורונה. אנחנו קוראים לה שינוי כיוון, זאת כיוון שהיא מציעה לשנות את צורת החשיבה וכיוון ההתנהלות בכל תחומי החיים. יישום התוכנית יוביל ליצירת מקומות עבודה, ישמש מנוף לכלכלה טובה יותר ובסופו של דבר, יוביל לחיים טובים יותר ואיכותיים יותר לאזרחי ישראל".
עיקרי התוכנית
שינוי כיוון באנרגיה - אנרגיה מתחדשת וחסכון באנרגיה: יוזמי התוכנית סבורים כי דרוש מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת ובעיקר אנרגיה סולארית ולא החלפת התלות הישנה בפחם בתלות חדשה בגז. לטענתם, יש להעלות את שיעור האנרגיות המתחדשות לפחות 50% ממשק החשמל של ישראל בשנת 2030. אנרגיה מתחדשת מחוללת תעסוקה ותיצור מקומות עבודה חדשים רבים. היא מצמצמת זיהום אוויר וחוסכת כסף. אפשר לייצר אותה על גגות בניינים, מחלפים ושטחי חקלאות מתאימים - "תנו לשמש גג". אנרגיה מתחדשת היא מנוע לפיתוח הפריפריה (צפון הנגב - בשטחי הערים, המועצות המקומיות והכפרים הבלתי מוכרים) ולחדשנות טכנולוגית בתחום אגירת אנרגיה, הולכתה וניהול הביקושים. בנוסף, מטעמי ביטחון ובטיחות, אנרגיה מתחדשת מבוזרת עדיפה על תלות באסדות גז בודדות.
שינוי כיוון בתחבורה - מהפכת נגישות להזדמנויות ופירמידת תחבורה חדשה: התמקדות בהבטחת הנגישות צריכה להחליף את ההתמקדות בניידות ולשם כך צריך להבטיח לכולם פתרונות של עבודה, לימודים ושירותים מרחוק. בתחבורה דרושה פירמידה חדשה שבראשה הולך הרגל ובבסיסה התחבורה הציבורית, כאשר הרכב הפרטי משתמש בשוליים שנותרים. צריך להבטיח תחבורה ציבורית נוחה, מהירה ואמינה בכל מקום ובכל זמן: את המשאב הציבורי שנקרא כביש צריך לתת לשימוש הציבורי של אוטובוסים ומיניבוסים וליצור רשת של נתיבי תחבורה ציבורית, תוך העדפתה גם ברמזורים ובצמתים. יש לחבר את התחבורה הציבורית להולכי הרגל ולהעביר אותה במהירות לחשמל; לקדם פתרונות של תחבורה קלה, דוגמת אופניים ולהקצות לה נתיבים ייעודיים, ולקדם ניהול אזורי ומשולב של מערכות התחבורה.
שינוי כיוון בעיר - דיור מקיים ועיר שטוב לחיות בה: במקום לתכנן ולבנות עוד פרוורי שינה תלויי רכב פרטי, יש לקדם התחדשות של הערים כידידותיות לבני אדם, כמרחבים למגוון של קהילות משגשגות. יש לפתח בהן פתרונות שונים של דיור בר השגה. הערים צריכות להפוך לירוקות ולעודד הולכי רגל ורוכבי אופניים, עם עצים, צל, עירוב שימושים ובניה ירוקה. בנוסף, צריך לחזק את גופי השלטון המקומי ולקדם מנגנוני שותפות אזורית.
תזונה בריאה וחקלאות מקיימת: מעבר לתזונה בריאה הוא מרכיב מרכזי ברפואה מונעת, בצד חיזוק מערכות הבריאות הקהילתיות. יש לקדם מדיניות של תזונה ים-תיכונית, שתצמצם נזקים סביבתיים ופגיעות בריאותיות. יש לסבסד מזון בריא, להפחית מזון מעובד ותזונה מהחי ולצמצם את בזבוז המזון. יש לקדם חקלאות מקיימת שתפחית פליטות גזי חממה ותיצור מזון בריא ומזין יותר.
שינוי כיוון ביחס למערכות הטבעיות: יש לשמור על הטבע כדי שהוא ישמור עלינו. המערכות הטבעיות הן המפחיתות היעילות ביותר של גזי חממה והן חיוניות לחיים שלנו בכל מישור: למזון, למים לאוויר. הכחדת מינים מאיימת גם על יכולתנו לספק צרכים החיוניים לנו. לפיכן, הגנה על המערכות הטבעיות צריכה להיות קו מנחה בכל ההחלטות שמתקבלות.
שינוי כיוון בחינוך – במבט אל אתגרי המאה ה-21: מערכת החינוך נדרשת להתמקד בהכשרה לאתגרי המאה ה-21 תוך דגש על משבר האקלים והשינויים המתחייבים בעטיו. חיוני לסגור את הפערים הדיגיטליים במערכת החינוך.
ד"ר חנין סיכם: "התוכנית אורגנה מתחילתה לקידום שינויים שיש להם פעולה כפולה: מצד אחד הם מציעים התמודדות אמיתית עם משבר האקלים (באמצעות הפחתת פליטות גזי חממה והגדלת יכולת הספיגה של גזי החממה הקיימים), ומצד שני הם יכולים לתרום לשיפור החיים של האנשים בישראל כאן ועכשיו במתן מענה לבעיות חברתיות-כלכליות קיימות. לשמחתנו גיבוש התוכנית עורר שיח בקרב מקבלי ההחלטות ואנחנו כבר רואים השפעה לדיונים שאנחנו מקיימים עם הגורמים הרלוונטיים בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה. אבל כדי לקדם את השינוי הגדול נדרשת מעורבות ציבורית ואנחנו נפעל כדי לחזק אותה. משבר האקלים הוא נושא קיומי ודחוף לטיפול. יישום התוכנית ימצב את ישראל כחלק מהפתרון ובמקביל, יוכל גם לשפר את החיים שלנו כאן ועכשיו".
