פרופ' אהוד קינן (73), מי שנחשב לפנים מאחורי המאבק להוצאת מכל האמוניה ממפרץ חיפה, התחיל בכתיבת ספרו "מלחמת האמוניה" (הוצאת ידיעות ספרים) במקביל למאבק שהתנהל על הוצאת המתקן המסוכן מאזור שבו מתגוררים מאות אלפי בני אדם. ב- 29 לינואר 2017 פורסמה לראשונה ב-ynet חוות דעתו של פרופ' קינן, לפיה הובלת האמוניה לחיפה שקולה לאוניית תופת שעליה חמש פצצות אטום. יום לאחר מכן כינס ראש העיר לשעבר, יונה יהב, מסיבת עיתונאים ובה חשף את דו"ח המומחים הנרחב לכל כלי התקשורת.
בראיון ל-ynet לרגל הוצאת ספרו החדש, חושף פרופ' קינן את מאחורי הקלעים של מלחמת האמוניה, שהפכה למשימת חייו. קינן גם מטיל פצצה שבוודאי תרגיז את הארגונים הירוקים ועיריית חיפה. "אני נחשב לגיבור הלאומי של הארגונים הירוקים. הם יכולים להתאכזב כשישמעו את דעתי על בזן", הוא אומר. "בזן לא תלך לשום מקום. היא תישאר שם. לא מכיוון שהם מזקקים נפט או מזהמים או לא. זה ויכוח על נדל"ן. בזן לא תפונה. ולא בגלל שאני אוהב את בזן, אלא בגלל שאני אוהב מדע וטכנולוגיה. זה 400 מדענים. לא מפרקים את התעשייה האווירית ולא את טבע. זה אינטרס לאומי חיוני של מדינת ישראל".
ובחזרה לאמוניה. בזמן אמת החליט פרופ' קינן להעלות על הכתב את המאבק שטלטל את אזור מפרץ חיפה והמדינה כולה. כמי שכותב יומן מגיל צעיר הוא רצה לשמר את הזיכרונות מההתנהלות של המדינה, שהדגימה בצורה הבוטה ביותר, לדבריו, את הביטוי "הון-שלטון-ביטחון". "זה סיפור כל כך מסובך. מי שמתמצא ברמה המשפטית לא מתמצא ברמה העסקית, הפוליטית או הטכנולוגית", הוא אומר. "היום אף אחד כבר לא זוכר על מה היה הסיפור. ועדיין יש דיסאינפורמציה".
את חוות הדעת הראשונה כתב קינן עוד ב-2014, אך היא פורסמה כמה שנים לאחר מכן. "היא הייתה אצלי במגירה עד שפגשתי את עורכי הדין של עיריית חיפה. הם רצו להתייעץ וחשבו שאני מבין בענייני אמוניה. אמרתי להם שהבעיה המרכזית היא האונייה. הם סיפרו לי שהם תקועים 10 שנים בבתי המשפט וביקשו שאכתוב חוות דעת לבית המשפט העליון. ופתאום בית המשפט התחיל להתעורר אחרי שישן הרבה שנים. קיבלנו תגובה מוזרה, שבה נכתב המשפט המפורסם – שאני בתור לוחם ביום כיפור מאוד שמח לשמוע 'סבירות נמוכה'".
פרופ' קינן התכוון בדבריו למכתבו של סגן ראש המל"ל דאז, שטען כי תרחיש קיצון כמו שקינן תיאר בחוות הדעת שלו היא בסבירות נמוכה מאוד. הדו"ח הוגדר כחסוי, עד שפורסם לראשונה ב-ynet. "בעיריית חיפה נרעשו כולם. הם כמעט קיבלו שם התקף לב", נזכר פרופ' קינן. "ביקשו ממני שלא לענות ולא לדבר עם עיתונאים לפני מסיבת העיתונאים ופחדו שזה יטרפד את הראשוניות של מסיבת העיתונאים שתכננו. אחרי מסיבת העיתונאים התראיינתי בין 5 ל- 6 ראיונות בכל יום. זה היה הדיווח הראשון ועשה מהומה גדולה מאוד. משם התחיל הסיפור והדבר התגלגל".
מכל האמוניה במפרץ חיפה. ארכיון
מאז הכול היסטוריה. פרופ' קינן: "עורכי הדין של חיפה כימיקלים הצליחו לעשות מלחמה של דוד מול גוליית. ערכאה אחרי ערכאה, עורכי הדין של חיפה כימיקלים הובסו, בזה אחר זה".
אבל מה שהכי הפתיע את פרופ' קינן הייתה העובדה שבפועל המלחמה שהתנהלה לא הייתה מול חיפה כימיקלים. "המלחמה הייתה נגד ממשלת ישראל ומי שעומד בראשה. והדבר החמור ביותר הוא שיש לי תחושה לא טובה לגבי מה שקרה עם דו"ח מבקר המדינה", הוא אומר. "אני יודע שיש דו"ח שהתחילו לחקור ב-2016. עוד לפני שנכנסתי לעסק. אני עצמי מסרתי עדות ארוכה מאוד במשרד המבקר. ולא רק אני".
לדבריו מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא עמד לפרסם את הדו"ח זמן קצר לפני שסיים את תפקידו. "הוא לא הספיק. עד היום לא קיבלתי תשובה ממשרד המבקר לגבי מה שקרה. הדו"ח הזה כנראה קבור שבע אמות מתחת לאדמה", אומר פרופ' קינן. (תגובת משרד מבקר המדינה בהמשך הכתבה)
"בסופו של דבר אני לא מרוצה ממה שקרה. זה אחד המאבקים, אולי היחיד כמעט, שמישהו ניצח במלחמה מול כוחות גדולים כל כך", אומר פרופ' קינן. "וזה נראה שהכול מתנקז ללשכת ראש הממשלה. בשלב מסוים ניסו להקים מועצה תעשייתית במפרץ. אבל בסוף ירדו מזה. נתניהו גם ירד מכל הסיפור ונעלם, כפי שהוא נעלם בדרך כלל משדה הקרב והשאיר את זה לגורמים זוטרים, כמו אלי גרונר (מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר) וזאב אלקין (השר להגנת הסביבה לשעבר). אלקין יגיד שהוצאת מיכל האמוניה היא הצלחה של המשרד. אבל מי שסגר את המכל היה בית המשפט העליון. ככה עובדים פוליטיקאים. הם בונים על זה שהזיכרון קצר ולוקחים לעצמם את הקרדיט. אני מניח שהוא אמר לעצמו שיש גבול. מספיק זה מספיק והוא עזב את הליכוד. והוא אמר את זה בפה מלא. הוא היה אז שק חבטות. השכפ"ץ של נתניהו".
כאמור, הסוגייה של המכל עם החומר המסוכן הגיעה עד פתחו של בית המשפט העליון, שפסק כי מכל האמוניה ירוקן. בספרו מתאר כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב בשיקולים להוצאת מיכל האמוניה מהמפרץ: "נתניהו כמעט לא אמר דבר בעצמו וכל ההצהרות הגיעו מסביבתו הקרובה, מלשכתו, ממשרד ראש הממשלה, מדוברים, ממקורבים וכיוצא באלה. שפע ההצהרות כללו את כל מגוון האפשרויות בבת אחת. אחרות היו מעורפלות במכוון, חלקן סתרו אלו את אלו והיו שכללו דרישה מפורשת מבית המשפט העליון לפסוק לטובת חיפה כימיקלים. הבליל הזה אפשר לכל אדם, ובמיוחד לנתניהו עצמו, לבחור את הגרסה המתאימה לצרכיו בכל רגע נתון".
פרופ' קינן מסביר כי נתניהו בעצמו דאג לא לטפל ב"פצצה המתקתקת" באופן ישיר, אלא עשה זאת באמצעות שליחים. הוא מסביר כי כך ניסו להטות את הכף לטובתו של הבעלים של חיפה כימיקלים ג'ולס טראמפ, איש עסקים אמריקני עשיר. לצורך כך גוייס המל"ל (המטה לביטחון לאומי). "המל"ל עושה בשביל נתניהו כל מיני שליחויות, שלא קשורות בביטחון".
בספרו הוא מתאר שיחה קיים עם חבר: "אמרתי לבנצי כי במשך שנים רבות הקיף נתניהו את עצמו באנשים שאומרים לו את מה שהוא אוהב לשמוע ולא את מה שראוי שיישמע. המל"ל למשל הוקם ב- 1999 במסגרת הפקת הלקחים ממלחמת יום הכיפורים. שמו המלא היה אז המועצה לביטחון לאומי, כלומר גוף מייעץ".
"ביבי שינה את שמו למטה לביטחון לאומי", הזכרתי לו, "כלומר גוף שמטילים עליו משימות שונות ובפועל הוא נער השליחויות בלשכת ראש הממשלה".
פרופ' קינן סיפר כי בסביבת נתניהו ניסו לקדם מענק של מיליונים לאיש העסקים טראמפ לצורך הקמת מפעל האמוניה בנגב. "מי שעמד בחזית היה גרונר. הוא אמר שזה מה שהממשלה צריכה לעשות. זה לא יצא לפועל לצערו של טראמפ. ואולי לצערו של נתניהו. היום הם מקימים את המפעל עם אפס עזרה ממדינת ישראל. אפשר להסיק איזה מסקנות שרוצים".
יש לציין כי בעקבות סגירת המכל והמפעל בצפון - חיפה כימיקלים איבדה לא פחות מ- 33% מהכנסותיה, שאותן היא מקווה להחזיר בעזרת הקמת מפעל האמוניה בנגב שאמור להיחנך ב- 2026.
כיום יש במפרץ מאבק סביבתי חדש-ישן שתופס את הכותרות. המאבק להוצאת בזן. "ההתייחסות הציבורית לבזן ובוודאי ההתייחסות של הממשלה היא נוראית", אומר פרופ' קינן. "אבל אני לא רוצה שיחשבו שחציתי את הקווים".
הוא מנסה להיות עדין באמירה הבאה שלו, שעלולה להפתיע רבים הרואים בו סמל למאבקים סביבתיים: "יש כמה טעויות בהתייחסות של הציבור וממשלת ישראל לבזן. השורה התחתונה היא שאף אחד לא יפנה את בזן. וזה לא בגלל שצריך בנזין וצריך לספק עבודה ל- 1,500 עובדים במעגל הראשון ו-15 אלף במעגל השני. זו לא הנקודה. אני מתפלא על ועדי העובדים של בזן שנוקטים בגישה הזו. הם ראו שזה לא עבד בחיפה כימיקלים. נעזוב גם את עניין זיהום האוויר. יש כאן שאלות קשות מאוד. עד כמה זיהום אוויר יש ואיזה מזהמים. התקופה שבה זיהמו בצורה מטורפת הייתה דווקא כשהם היו חברה ממשלתית. הם זיהמו בלי חשבון כי הממשלה לא רצתה להשקיע בהקטנת הזיהום. ברגע שהפכו לחברה פרטית התחילו לדבר על הפסקת הזיהום. אבל זה לא הדיון. הדיון הוא נדל"ן. יש כרישי נדל"ן שרוצים את הקרקע ורוצים לעשות ים כסף. את יודעת כמה וילות ודירות אפשר להקים במקום התעשיות הביו טכנולוגיות? אבל בזן זה קמפוס עם 400 מדענים ומהנדסים. זו מעצמה טכנולוגית. הם נמצאים במקום שקודקודיו הם מתחם התעשיות, הטכניון, רפאל. מה אומרים אנשי הנדל"ן? ניקח את הקרקע ונעיף אותם. נזרוק 1,400 מדענים, מהנדסים והנדסאים ונקים מתחם מסחר וטכנולוגיה. אידיוטים. יש לכם כבר טכנולוגיה".
כיום, כשהוא מתבונן על תוצאות המאבק הוא נעצב. "המפעל הדרומי הוא מפעל סטנדרטי שקיים בכל מקום בעולם, מייצר עם כוח אדם זול ותחלופה גבוהה. המפעל החדשני והיצירתי היה בצפון. לא היה צריך לפגוע בהם, בעובדים. נתניהו השלה את ג'ולס טראמפ, שהוא יכול להרוויח הרבה כסף בדרכים אחרות. מי שמנע ממנו לעשות את המהלכים העסקיים הנכונים היה ממשלת ישראל. הוא היה יכול להיערך בזמן. אבל הוא הביא את הדברים לקיצוניות. הוא ונדב שחר (מנכ"ל חיפה כימיקלים לשעבר). עצוב לי שנמחק המפעל הזה. עצוב לי שככה מתנהלת מדינת ישראל. לא ידעתי שזה מה שקורה במדינה. שאזרחים מופקרים לגורלם".
פרופ' קינן הוסיף: "היה יכול להיות כאן אסון מטורף. את רואה איך המדינה מתייחסת בשיווין נפש מוחלט, בבלגן, בחוסר מקצועיות. עצוב היה לראות כל כך הרבה מינויים פוליטיים על בסיס נאמנות. בהרבה מקומות מי שמקצועי, מי שיש לו דעה עצמאית, מעיפים אותי. מי שמגלה גישה מקצועית אמיתית, שמבין ויודע, מהר מאוד מוצא את דרכו בחוץ. כי הוא לא מתאים למערכת. צריך יס-מנים. גם בדרג המקצועי. ראיתי את הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה וזה מאוד עצוב. הם לא יודעים לשאול את השאלות הנכונות. לא יודעים שום דבר בעצמם. הם פונים ליועצים חיצוניים והם לא יודעים שעובדים עליהם".
הוא הזכיר את האסון בלבנון באוגוסט 2020, שנגרם כתוצאה מפיצוץ אמוניום חנקתי. "אסון ביירות היה יכול לקרות אצלנו, ואסון הרבה יותר חמור. ביירות הייתה הרבה פירוטכניקה. אף אחד לא הבין למה עשיתי את העבודה בחינם".
לסיכום, הוא לא מתחרט על כך שגרם להוצאת המכל המסוכן ממפרץ חיפה. "אפילו את החנייה בבניין העירייה שילמתי. אומרים לא יכול להיות. מחפשים תיאוריות קונספירציה. עשיתי את זה מסיבה פשוטה. אם אקח שקל אחד ממישהו כבר לא אהיה אובייקטיבי ואפשר לומר שאני עובד בשביל מישהו. אני לא עובד בשביל אף אחד", אומר פרופ' קינן.
תגובות
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "אלו טענות שקריות ומופרכות. מונתה ועדה מקצועית שדנה בנושא באופן רציני ומעמיק וההצעה לסגירת מיכל האמוניה בחיפה גובשה בהתאם להמלצת הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה. לראיה, דו"ח, אותו פרסמה הכנסת, הטוען כי 'הליך קבלת ההחלטות בנושא היה מעמיק, ענייני ומקצועי... ניכר כי הוועדות ביצעו את מלאכתן נאמנה, תוך הפעלת שיקול דעת מרבי לטובת ביטחון הציבור והסביבה'. לאחר הסגירה החליטה חיפה כימיקלים להרחיב את פעילותה בנגב ופעילות המפעל עברה דרומה. בגין כך, היא קיבלה סיוע ממרכז ההשקעות במשרד הכלכלה בהתאם לנהלים המקובלים בהשקעות בפריפריה ועל פי החוק".
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "דוח מקיף בעניין מפרץ חיפה כולל בעניין מכל האמוניה פורסם בשנת 2019. הטענה לפיה קיים דוח אחר שמבקר המדינה גנז משוללת כל יסוד עובדתי. למעשה, מדובר בטענה ממוחזרת וטיוטת דוח לפרסום כלל לא הועברה לאישור המבקר. מדובר בתחילת בדיקה מתקופת המבקר הקודם, שטרם הושלמה על ידי צוות הביקורת. מטעמי רלוונטיות, המבקר אנגלמן הנחה את הצוות להתמקד בדוח הקרוב בסוגיית השיטפונות, שהסבה נזק רב בחורף האחרון, מתוך תעדוף והתמקדות בנושאים הרלוונטיים יותר לציבור, על פני סוגיה (מכל האמוניה) שהייתה רלוונטית לפני מספר שנים, שכן מכל האמוניה כבר לא קיים בחיפה מספר שנים".
מהמטה לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "הטענות המופנות כנגד המטה לביטחון לאומי בכתבה משוללות כל יסוד, מגמתיות ומטעות. המל"ל הינו ארגון ממלכתי אשר מקדיש ימים ולילות לנושאי החוץ והביטחון הנמצאים באחריותו, בהתאם לחוק המטה לביטחון לאומי. בהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (אוקטובר 2017) נקבע כי יש להקים ועדה בראשות המל"ל, אשר תבחן את מידת עמידותן של החלופות לייבוא אמוניה לישראל בטווח הזמן הקרוב בקריטריונים הביטחוניים המתייחסים לעתות שגרה, ותמליץ על החלופה המועדפת. הוועדה הורכבה מנציגים מקצועיים של משרדי הממשלה וגורמי הביטחון הרלוונטיים וכן נציג עיריית חיפה ונציג עמותת צלול. הוועדה בראשות המל"ל ניהלה את דיוניה במקצועיות ובממלכתיות.
בתום דיוניה נקבע כי הוועדה סומכת את ידיה על עמדות גורמי הביטחון שהוצגו בפניה. על יסוד הגורמים הביטחוניים ולאחר שקלול סך כל המידע שהונח בפניה, סברה הוועדה כי החלופות שנמצאו קבילות על ידי המשרד להגנת הסביבה, קבילות גם מבחינה ביטחונית (כאשר קיימת עדיפות מסוימת לחלופה של ייבוא אמוניה באמצעות אנייה קטנה בהזרמה ישירה).
עבודת הוועדה הוצגה באופן מקצועי על ידי המל"ל בפני ועדת וועדת המשנה לענייני עורף של וועדת חוץ וביטחון בנושא חלופה למיכל האמוניה במפרץ חיפה. בדו"ח ועדת חוץ וביטחון בנושא "סיכום פעילות ועמ"ש עורף לעניין חלופה למיכל האמוניה במפרץ חיפה" מיום 7.5.2018 (בחתימת יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר ויו"ר יו"ר ועמ"ש מוכנות העורף ח"כ אמיר פרץ) חלקה וועדת חוץ וביטחון שבחים רבים לעבודתה ולמקצועיותה של הוועדה בראשות מל"ל בטיפול בנושא זה בקבעה: 'על בסיס מכלול הנתונים שהוצגו בפני הוועדה כמתואר מעלה, אנו סבורים כי הליך קבלת ההחלטות בנושא היה מעמיק, ענייני ומקצועי. הנ"ל התקיים על פי מכלול הקריטריונים והפרמטרים הדרושים בעבודת מטה סדורה, אם בוועדה שבחנה את הנושא מהזווית הסביבתית ואם בזו הביטחונית. במהלך הבחינות שהתקיימו ניתנה הזדמנות הוגנת לכל הגורמים בדבר להציג את עמדתם בכדי לנסות להסביר ולשכנע. ניכר כי הוועדות ביצעו את מלאכתן נאמנה, תוך הפעלת שיקול דעת מרבי לטובת ביטחון הציבור והסביבה. מאחר והוועדה סבורה כי תהליך קבלת ההחלטות היה ראוי, הרי שניתן להניח כי הוועדות קיבלו את ההחלטות הנכונות על בסיס הנתונים המקצועיים שעמדו לרשותן באותה עת'.
מכאן, שכל האמור בכתבה זו אודות פעילות המטה לביטחון לאומי משולל כל יסוד, מגמתי, מטעה ועל כן עדיף היה שלא ייכתב ולא יישמע. המטה לביטחון לאומי ימשיך לבצע את תפקידו במקצועית ובממלכתיות, כפי שעשה עד כה, לשם המשך השמירה על בטחון מדינת ישראל ואזרחיה".
הספר "מלחמת האמוניה - קורס מבוא לדמוקרטיה" של פרופ' אהוד קינן יצא לאור בהוצאת "ידיעות ספרים"
