ראש הממשלה בנימין נתניהו נעתר לדרישת צה"ל לתוספת של מיליארדים לתקציב הביטחון - חרף משבר הקורונה והקיצוץ החד המסתמן בתקציב המדינה. בתום דיון בנושא תקציב הביטחון הנחה היום (ד') נתניהו את האוצר ואת גורמי הביטחון, המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה לאתר מקורות תקציביים לתוספת בסך 3.3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.
לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, התוספת דרושה "לצורך מימון הפעילות השוטפת של צה"ל, המכשול ברצועת עזה ותחומים קריטיים נוספים שאינם סובלים דיחוי".
בדיון השתתפו גם שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר ישראל כץ, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, ראש המל"ל מאיר בן שבת, מנכ"לי המשרדים וגורמים נוספים. נתניהו הדגיש במהלכו את החשיבות לאפשר למערכת הביטחון לשמר את היציבות אל מול האתגרים הביטחוניים בזירות הרבות שסביבנו.
בשלהי 2019, עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, דרשו בצה"ל תוספת תקציב של כשני מיליארד שקל כדי לאזן קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, שלא פסח על משרד הביטחון והוביל למימון חיצוני של כמה החלטות ממשלה מהשנים האחרונות, בהן תוספות שכר ופנסיות במיליארדים לשוטרים ולסוהרים.
בצבא הסבירו כי לא מדובר אפוא בתוספת תקציב, אלא בהיצמדות לסכום הקשיח שנקבע בהסכם כחלון-יעלון מ-2016, ולמתווה התוכנית הרב-שנתית גדעון, שנכנסה לשנתה האחרונה. עיקריו הם שתקציב הצבא השנתי יהיה כ-32 מיליארד שקל מתוך תקציב הביטחון.
אלא שבמקביל להעמקת הגירעון ביותר מ-20 מיליארד שקל עוד בטרם משבר הקורונה, ההחלטה להגדיל דווקא כעת את תקציב הביטחון עלולה להיתקל בהתנגדות קשה מצד גורמי האוצר. אלה צפויים לדרוש שתוספת התקציב תמומן מהסטות פנים-תקציביות בתוך הצבא, לפי תוכנית שתוגש למערכת הביטחון בהיקף של 2.5 מיליארד שקל. חלק מסעיפי התכנית, שפורסמו ב-ynet, כוללים ביטול של החופשה השנתית לאנשי הקבע העורפיים, מהלך שעלותו השנתית מסתכמת בלמעלה ממאה מיליון שקלים