בימים האחרונים החל אל"מ רלי מרגלית לפקד על הקמת מרכז החקירות האפידמיולוגיות במפקדת אלון של פיקוד העורף לקטיעת שרשראות ההדבקה. בריאיון ראשון ל-ynet ול"ידיעות אחרונות", הוא מספר על המערך שיהיה אמון על היציאה של מדינת ישראל מהגל השני של הקורונה, ומבהיר: "זה לא יקרה מחר, ייקחו כמה שבועות טובים עד שנראה ירידה במספר הנדבקים".
המערך שבראשו יעמוד מרגלית, לשעבר מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, יהיה מורכב בשלב הראשון מ-350 עתודאים ומורות חיילות שגויסו לטובת התשאולים. הם יעבדו במפקדת פקע"ר ברמלה לצד מתשאלים שיגויסו מתוך הרשויות. להערכתו, המערך יחל לפעול באופן מלא בעוד כשבוע וחצי, אחרי סיום ההכשרה. "להכשיר חוקרים זה תהליך ארוך", הוא אומר.
באיזה מצב קיבלת את המערך ממשרד הבריאות?
"המערך מאוד מקצועי, אבל עם בעיות של שליטה ובקרה ועומסים גדולים. יש תחלואה מאוד גבוהה. המערכת של משרד הבריאות הייתה קצת פחות מתוחכמת. צה"ל הפעיל את טובי היחידות שלו בתחום המחשוב והבקרה ואנחנו בונים מערכת יעילה".
שרשרת החקירות של פקע"ר תפעל במקביל למערך החקירות המצומצם יחסית של משרד הבריאות. בעוד שאת התשאולים יבצעו החיילות והעתודאים, את התיאומים מול הרשויות המקומיות, כמו גם את תפעול מערך הבדיקות שיפעל לצד מערך החקירות, יעשו בעיקר מילואימניקים.
"עוד לא מאוחר", אומר אל"מ מרגלית, "אני משוכנע שנצליח. אנחנו מדברים על סדר גודל של 2,000 מתחקרים שיעבדו. אדם שנמצא חיובי לקורונה יופנה תוך זמן קצר מאוד לבידוד. לאחר מכן נברר מיד אם הוא נדרש לבידוד בקהילה או לא בקהילה. יהיה שיפור משמעותי החל מהימים הקרובים".
מרגלית אומר שיופעלו אמצעי אכיפה נגד מי שלא ישתף פעולה עם החקירות. "יהיה מערך שטח שיגיע למתושאלים בעייתיים וסרבני חקירה", הוא מבהיר, "יגיעו לכתובות ואם צריך לשלב אכיפה, אז גם את זה יעשו. משטרה תגיע לבתים. התוכנית כרגע היא להוריד את המספרים. אנחנו מאמינים שאפשר להוריד אותם בצורה ניכרת אם נשפר את מהירות הבדיקות וכמות הבדיקות. זה לא יקרה מחר. האפקטיביות תגיע תוך מספר מועט של שבועות".
מה דעתך בנושא של סגר?
"הדעה שלי לא רלוונטית לעניין הזה. אם נפעל נכון, אפשר בסבירות גבוהה למנוע סגר. אני באמת מאמין במערכת הזו. דחיתי את הפרישה לא בגלל שאני מחפש עבודה, אלא כי אני באמת מאמין שזו הדרך הנכונה להוביל לשינוי אמיתי".
הערבוב בין הצבא והחברה האזרחית לא בעייתי? למה שאזרחים יספקו פרטים אישיים למערכת הביטחון?
"יש קונצנזוס סביב הצבא, והאזרח מקבל את זה בהבנה. אני באמת חושב שהסוגיה הזו היא זניחה באופן יחסי לעומת התועלת. יש גם פריצת דרך אמיתית ביחסים שלנו עם החברה הערבית בזמן הקורונה. בג'יסר א-זרקא למשל, שזה מקום קשוח, אנחנו מסתובבים בצורה חופשית. אני חבר של ראש הרשות ואנשים שם שואלים אותי איך מתגייסים לצבא. צה"ל לא מבדיל כרגע בין אזרח לאזרח. המשבר הזה פרץ חומות עם החברה הערבית וגם עם המגזר החרדי".