השחקן שעשה שינוי כיוון
(צילום: שמוליק דודפור)
אבי קטן חי ונושם את הבמה מאז שהוא זוכר את עצמו, ובשבע השנים האחרונות גם הצליח להתפרנס כשחקן בתיאטרון, בטלוויזיה, בקולנוע ובסרטי תדמית. משבר הקורונה, שפגע קשות בתחום, עצר לו את ההכנסות והוא נאלץ לעשות שינוי כיוון. ynet מלווה את העובדים שחישבו מסלול מחדש בעקבות הקורונה.
אבי, תושב תל אביב, לא האמין שבגיל 48 ייאלץ לשוב לגור בבית הוריו, אבל הסגירה של עולם התרבות עד להודעה חדשה בגלל הקורונה, הותירה אותו עם חובות כספיים ומחוסר כל הכנסה. "לא ידעתי מה לעשות, הלכתי כמו ילד לחפש עבודה בכל חנות, נכנסתי ל-AM:PM, לסופרמרקטים, לכל חנות שהייתה ליד הבית שלי, אבל אמרתי לעצמי מה אני אעשה עם 20 ומשהו שקלים לשעה?".
באפריל, כשהחל הסגר הכללי ברחבי המדינה, אבי חשב כיצד יוכל לצאת מהמצוקה הכלכלית שאליה נקלע. "כבר גרתי אצל ההורים שלי וידעתי שאני חייב לעזור בבית, זה היה לפני פסח וניקיתי ושטפתי את הבית של ההורים שלי, אז אמרתי למה שאני לא אנקה בתים? זה משהו שאני טוב בו".
אבי החל לפרסם ברשתות החברתיות שהוא מנקה בתים ומשרדים ולאט לאט צבר קהל לקוחות רחב. "כולם אמרו 'וואוו, איזה יופי', ואני לא חיפשתי הערכה ופרסים, חיפשתי להתפרנס ודי. כשאתה מנקה ופותח את הצ'אקרות שלך אתה מבין שאתה עושה משהו בשביל עצמך, כי אף אחד לא יעזור, אף אחד".
"האגו נמצא שם", שיתף אבי. "כשהייתי שחקן בשנים האחרונות לא רציתי לעשות עבודות ניקיון ומלצרות, אמרתי שעברתי את זה כבר, עשיתי את זה, לאן אני אגיע עם זה? אבל המשבר הזה הביא אותי לעשות את מה שאני טוב בו, את מה שאני זוכר, ואני גם מרוויח מזה מכובד, כמו בן אדם".
כבר כילד אבי עזר וניקה הרבה בבית הוריו וסבתו. "זה התחיל אצל אמא, כשהייתי ילד ניקיתי כל שבוע אבק ואז זה המשיך לספונג'ה והתגלגל הלאה. קיבלתי מחמאות מהמשפחה שאני טוב ואני אש, אז עשיתי את זה", סיפר בחיוך. עכשיו, כשהוא מנקה בתים ומשרדים אבי מדמיין שהוא שחקן בתפקיד מנקה. "בכל מקצוע שהייתי, הרגשתי שאני משחק מישהו. החיידק של הבמה היה אצלי מגיל 4, הייתי השחקן של הבית. גררתי את אח שלי והיינו עושים הצגות ותוכניות רדיו וטלוויזיה, יש לי את הקלטות האלה עד היום". כבר אז הוא ידע שמדובר במקצוע לא יציב. "אח שלי נהיה מנהל בהיי-טק כמובן, ואני נשארתי עם כל הברדק".
בימים האלה, שעתיד תעשיית התרבות נמצא בסכנה, וגם השחקנים הבכירים נמצאים בקשיים כלכליים, אבי חושש שייאלץ לוותר על החלום לשוב לבמה, בינתים. "אי אפשר שכל שני וחמישי יסגרו את עולם התרבות. עד שעולם התרבות הכין את עצמו והתכונן באמת עם המסכות, מדידת החום, הסטריליות, המרחק. לא מעריכים את זה, פשוט סוגרים עוד פעם".
