במהלך ביקורו של עמנואל מקרון בביירות ניתן היה לחשוב שהוא שכח שלבנון היא כבר לא מדינת חסות של צרפת. כשמקרון סייר באזור האסון הוא ניחם את הקהל הזועם, הבטיח לשקם את העיר ואמר שצרפת לעולם לא תפקיר את לבנון.
"הלב של העם הצרפתי עדיין פועם לפי הדופק של ביירות", אמר נשיא צרפת ללבנונים. בביקור באזור האסון בביירות אמר מקרון שללבנון דרוש "שינוי פוליטי", והבטיח שכספי הסיוע לא יגיעו לידי המושחתים. לבנונים שתולים תקוות בנשיא צרפת קראו לו לשחרר את ארצם מהשלטון הנוכחי.
מקרון קיבל על עצמו את תפקיד האיש שיוביל את מאמצי הסיוע ללבנון הקורסת. המבקרים טענו שלביקור של מקרון היה אופי ניאו-קולוניאליסטי. לטענתם המנהיג האירופי מנסה להסיט את תשומת הלב מהמצב בצרפת, ולחזק את מעמדו על חשבון מדינה מזרח תיכונית שנמצאת במשבר. תמונה שהופצה ברשתות החברתיות תיארה את הנשיא הצרפתי כ"מקרון בונפרטה", נפוליאון של המאה ה-21.
תושבים בביירות יצאו להגנתו של נשיא צרפת, ואמרו שהוא "התקווה היחידה" שלהם. הם שיבחו אותו על שביקר בשכונות ההרוסות שאליהן המנהיגים הלבנונים חוששים להגיע, ועל שניסה לגרום להנהגה הלבנונית לשאת באחריות לשחיתות ולרשלנות - שהובילה לאסון בשלישי האחרון.
ביקורו של מקרון חשף את האתגר הגדול של צרפת, שתעמוד היום בראש ועידה וירטואלית בינלאומית שבה יגויסו תרומות ללבנון: איך לעזור למדינה במשבר אדיר, עם קשרים היסטוריים לצרפת, מבלי להתערב בענייני הפנים שלה?
"אנחנו הולכים על צוק. אנחנו חייבים לעזור, לתמוך ולעודד את העם הלבנוני, אבל במקביל לא לתת את הרושם שאנחנו רוצים להקים מדינת חסות חדשה, מה שיהיה טיפשי לחלוטין", אמר ג'ק לאנג, שר לשעבר בממשלת צרפת שכעת עומד בראש מכון העולם הערבי בפריז. "אנחנו חייבים למצוא פתרונות חדשים ואינטלגנטיים לסיוע ללבנונים".
המעורבות הצרפתית בלבנון התחילה במאה ה-16. ממלכת צרפת ניהלה מו"מ עם השלטון העותמני שהיה בלבנון, במטרה להגן על הנוצרים ולשמור על השפעתה של צרפת באזור. כשהמנדט הצרפתי בלבנון החל ב-1920 כבר היו במדינה בתי ספר צרפתיים רבים ואזרחים רבים דוברי צרפתית. כיום קיימים קשרים הדוקים בין צרפת ללבנונים בעלי השפעה - כולל כמה שמואשמים באחריות למשבר הפוליטי והכלכלי במדינה.
בעקבות ביקורו של מקרון בביירות החל קמפיין מחאה שמבקש מצרפת להחזיר זמנית את המנדט על לבנון, שבוטל ב-1946. המוחים טוענים שהמנהיגים שלהם הראו שהם לא מסוגלים לשמור על יציבותה של לבנון ולהנהיג אותה. 60,000 חתמו על העצומה, כולל לבנונים שהיגרו לצרפת ואזרחים שרצו להראות את עומק השבר בין הפוליטיקאים לאזרחים שלא מאמינים להם.
הביקור של מקרון נועד להדגיש כמה דחוף הסיוע הבינלאומי ללבנון, ורבים במדינה מאמינים שהגעתו למדינה היא ערובה לכך שהסיוע אכן יגיע. אך לביקור הייתה תרומה נוספת: נשיא צרפת הצליח לאחד, ולו לזמן קצר, את ההנהגה המפולגת של לבנון. בתמונות נדירות נראים ראשי הזרמים הפוליטיים השונים בלבנון - שחלקם עדיין נחשבים לאויבים מרים בעקבות מלחמת האזרחים שהסתיימה ב-1990 - יוצאים יחד מבניין השגרירות הצרפתית אחרי פגישה עם מקרון.
לצד השבחים ל"מקרון המושיע", היו רבים שהתייחסו לביקור כצעד של פטרונות. הם כעסו על עצומת המחאה ועל מי שמתייחסים לצרפת כ"אם רחומה". הסופר סאמר פרנג'י אמר שמקרון התייחס לפוליטיקאים הלבנונים "כמו לילדים בבית ספר" כשנזף בהם על כך שלא מילאו את חובותיהם.
בשעה שמקרון סייר בשכונות שנהרסו בפיצוץ, שר הבריאות בממשלה, שנתמכת על ידי חיזבאללה, סייר בבתי חולים שהוקמו בשטח בזכות תרומות של איראן ורוסיה - שתי מדינות שהשפעתן באזור גדולה. היו שהתייחסו לביקור כצעד של מחאה שקטה נגד ביקור מקרון.
"אני מבינה את האנשים שרוצים להחזיר את המנדט. אין להם תקווה", אמרה לאה, סטודנטית להנדסה בביירות. היא מתנגדת בתוקף לרעיון, ולמי שמתייחסים למקרון כ"מושיע". לדעתה המצב מחריף את הקיטוב בלבנון, כשנוצרים מרונים ומוסלמים דוברי צרפתית תומכים במקרון ואחרים מתנגדים. "הוא לא פתר את הבעיות של המדינה שלו ושל האנשים שלו, אז איך הוא נתן לנו עצות?".
מתנגדיו של מקרון בפריז, מהשמאל הקיצוני ועד לימין הקיצוני, הזהירו אותו מצעדים שמבטאים ניאו-קולוניאליזם. הם הזהירו את מקרון שלא ינסה לסחוט מלבנון ויתורים פוליטיים בתמורה לסיוע. "הסולידריות עם לבנון צריכה להיות חסרת תנאים", כתב בטוויטר ג'וליאן באיו, ראש מפלגת הירוקים הפופולרית.
מקרון אמר ללבנונים שהם צריכים לכתוב את ההיסטוריה של מולדתם בעצמם. "אתם לא יכולים לבקש ממני להחליף את המנהיגים שלכם. זו לא אפשרות. אין 'פתרון צרפתי'", הוא אמר. עם זאת הוא הדגיש שהוא מתכוון לחזור ללבנון ב-1 בספטמבר, כדי לוודא שהרפורמות שהמדינה הבטיחה לבצע אכן יתקיימו. ב-1 בספטמבר תציין לבנון את יום השנה ה-100 להקמתה של "לבנון הגדולה" תחת המנדט הצרפתי.
