מאסר עולם. זה העונש שגזר בצהריים (יום ה') בית המשפט על דוד חיים, שרצח את גרושתו אופירה חיים לפני שנתיים וקבר אותה בחצר הבית בתל מונד. פרט לכך נגזרו על חיים שנתיים מאסר בגין שיבוש הליכי משפט ומסירת ידיעה כוזבת. הרוצח יפצה את שלוש בנותיו ב-258 אלף שקל.
עדיה חיים, אחת מהבנות, אמרה בעקבות גזר הדין: "אני מקבלת את גזר הדין בהודיה מהולה בעצב. תודה לשופטים, לפחות הצדק נעשה. אמי היקרה הייתה אישה מלאת חיים ונתינה, ולשמחתי היא תישאר לנצח בליבי ובתוכי".
בחודש שעבר הרשיעו השופטים מנחם פינקלשטיין, רמי אמיר וליאורה ברודי את חיים ברצח גרושתו, שהתגוררה בסמוך אליו. הוא הורשע גם בעבירות של שיבוש הליכי משפט ומסירת ידיעה כוזבת. דוד חיים אמר לשופטים בשיחת וידאו מהכלא לפני שנגזר עונשו: "את האמת שלי אני יודע, השכנים יודעים וגם המשפחה שלהם יודעת. חבל שאתם לא יודעים אותה. גם הבנות שלי יודעות את האמת. זהו מספיק, מה שאני אגיד או לא אגיד זה לא משנה".
בדיון אמרה קראה עורכת הדין יעל זליג מפרקליטות מחוז מרכז להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו עונשים נוספים בגין העבירות האחרות שבהן הורשע. היא גם ביקשה להטיל עליו תשלום מבקשת פיצויים מקסימליים בחוק לשלוש בנותיו, אף שאחת מהן ביקשה שלא להחמיר עמו.
מנגד, עורכת הדין ימימה אברמוביץ', שמייצגת את הנאשם, ביקשה שלא להחמיר עמו יותר. "גם אני בקשר עם נפגעות העבירה וגם אני ערה למצוקתן למורכבות המקרה. יש להן ביקורת קשה כלפי אביהן אבל גם כלפי המשטרה. הוא הודה בעבירות נלוות וזה צריך להיות לטובתו בעונש. אחת הבנות ביקשה להתחשב בעונש שיוטל על אבא שלה".
לפי כתב האישום נגדו, שהוגש ביולי 2018 על-ידי פרקליטות מחוז מרכז, חיים ואופירה התגרשו בשנת 2004 וחלקו מתחם מגורים אחד בתל מונד עם בני משפחה נוספים. על רקע סכסוכים משפחתיים וכספיים בין השניים, החליט הנאשם לרצוח את אופירה והחל בתכנון הרצח. הוא פנה לגנן שעבד עמו וביקש ממנו לחפור בור בחצר האחורית בביתה של אופירה, סמוך לעצי פרי, בטענת שווא שהוא זקוק לבור כדי לטפל בנזילת מים.
ב-20 ביוני 2018, בשעות אחר הצהריים, הצטייד חיים בחוט ניילון. הוא שוחח עם אופירה מחוץ לביתה וביקש ממנה כמה בקשות שקשורות למגוריהם, אך היא סירבה לכל בקשותיו. בעודם משוחחים, הוא הוביל אותה אל חצר הבית. אז הוא התנפל עליה מאחור, כרך בחוזקה את חוט הניילון סביב צווארה, וחנק אותה במשך כעשר דקות למרות מחאותיה, ועד שאפסו כוחותיה והיא נפלה ארצה.
בהמשך כתב האישום תואר כי חיים שחרר את המנוחה, ואחז בפרק כף ידה כדי לוודא שהיא לא נושמת עוד ולמעשה, אינה בין החיים. בהמשך הוא נטל את חפירה והעמיק את הבור עד שהתאים למידותיה של המנוחה. לאחר מכן הוא הטמין אותה בבור וכיסה אותה בחול עד שלא ניתן היה להבחין בדבר.
לפני מציאת הגופה: החיפושים אחר אופירה חיים
לאחר ביצוע המעשה הוא פעל במטרה להסתיר את מעשיו - ריסק את מכשיר הטלפון הנייד שלה, לקח את תיקה וגזר את כרטיסי האשראי שהיו בארנקה. מיד לאחר הרצח הוא הגיע לבית אמו כדי לשחק איתה קלפים, כפי שנהג בשגרת היומיום.
שלושה שבועות לפני שנמצאה גופתה - הוכרזה אופירה כנעדרת. כתב האישום נגד חיים מתאר גם כיצד הוא מסר עדות כוזבת במשטרה, לאחר שהחלו החיפושים אחריה. הוא אמר בתחנה כי הוא אינו יודע דבר על אודות היעלמותה ואף הציג מצג שווא כמי שמסייע בסריקות אחר גרושתו, אף שכל העת ידע שהיא כבר לא בחיים.
