תלונה שהוגשה באחרונה למבקר המדינה עוסקת בטענות לטיוח, לכאורה, של עבירות שביצעו חוקרים בתיקי נתניהו, על ידי בכירים בפרקליטות ובצמרת המשטרה.
על פי הפרסום של עמית סגל הערב (יום ב') בחדשות קשת, התלונה עוסקת במי שהיה ראש צוות חקירת פרשת המעונות שבמרכזה עמדה שרה נתניהו בשנת 2015, רב פקד אבי רוטנברג. על פי הטענות, רוטנברג הסתיר ממפקדיו את העובדה שהוא מנהל קשר זוגי עם ג'ודי ניר מוזס שלום - אחותו של נוני מוזס ובעלת מניות ב"ידיעות אחרונות". קשר זה, לפי הטענות, מהווה ניגוד עניינים.
לפי הפרסום, רוטנברג הפך שותף סוד בהקלטות ביבי-נוני שהתקבלו ב-2016, לאחר שבבירור עם מפקדו השיב שאין לו מניעה לטפל בנושא. הוא מכחיש שנחשף לחומרי תיק 2000 ומסר שהטענה "שקרית מיסודה". חודשים אחר כך במשטרה גילו על הקשר וראש יאח"ה כורש בר נור כתב במזכר שזימן אותו לשיחה ובה "שוחחתי עימו ארוכות על ההיבטים הפסולים בהתנהגותו ועל הנורמות המצופות מקצין משטרה".
מפקד להב 433 דאז, ניצב רוני ריטמן, סגר את הפרשה בלי לדווח למח"ש וכתב: "סיכמתי שכורש ישוחח בדיסקרטיות עם רפ"ק רוטנברג ויציע לו לעבור בהסכמתו לתפקיד אחר. בנוסף תירשם לנדון הערת מפקד".
הפרשה כולה התבררה, כך לפי הפרסום, רק לאחר שאשתו של רוטנברג סיפרה על כך לראש אגף החקירות בזמן המקרה, ניצב מני יצחקי – והוא דיווח למח"ש.
לפי התלונה למבקר שבמרכז הדיווח, במח"ש קבעו שיש לפתוח בחקירה לנוכח אפשרות להפרת אמונים מצד רוטנברג. עם זאת, לפי תגובת הפרקליטות מדובר היה בגורמים זוטרים יחסית שרק הציעו "בדיקה".
ראש מח"ש אורי כרמל, כך נטען, פנה לבקש אישור לחקירה מפרקליט המדינה שי ניצן והמשנה שלו מומי למברגר. חלק מתגובת למברגר מצוטט בדיווח: "עוד בטרם נתקדם שאלה מקדמית (ידעתי גם את פרקליט המדינה בעניין והדברים על דעתו) ככל שהחוקר נוקט בפעולות לטובת אותו חשוד כי אז אין ספק שמדובר בעבירה. אך אם אין כל אינדיקציות לכך"?
המשנה לפרקליט המדינה כתב עוד לפי המסמכים שבתלונה: "אני לא רואה מצב בו בעת הזאת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000. מסיבות מובנות".
באמצע 2018 החליפה קרן בן מנחם את אורי כרמל בראשות מח"ש. כעבור כמה חודשים היא סגרה את התיק. בדיווח ציטטו מנימוקי הסגירה: "יש תשתית לחשד שרפ"ק רוטנברג עבר עבירה פלילית של ניגוד עניינים. גם נגד ראש להב (ריטמן) וראש אח"מ (יצחקי) עולה לכאורה חשד ראשוני לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי חקירה". עם זאת, סיבת הסגירה היא ש"הם אינם עוד שוטרים ועל כן אין עניין ציבורי בפתיחה בחקירה במישור הפלילי".
המייל הנפיץ של פרקליט המדינה
עוד על פי הפרסום, בפרשת פינוי אום אל חיראן, שבה נהרג שוטר ונורה למוות האזרח יעקב אבו אל-קיעאן, קבעה מח"ש כי בניגוד לדברי המפכ"ל רוני אלשיך, אבו אל-קיעאן לא היה מחבל אלא חף מפשע. אלשיך זעם על הקביעה ולפי הפרסום הדליף נגד מח"ש. ראש מח"ש דרש לנקוט צעדים נגד המפכ"ל.
"מודה שאני מתלבט", כתב שי ניצן במייל בנושא שפורסם הערב. "מחד, זו התנהגות בלתי נסבלת. מאידך, ללכת בדרך המפכ"ל ולפעול כמוהו קשה לי. מה גם שאם מתרוממים מעל האירוע ומסתכלים במבט על כלל מערכת יחסי הפרקליטות-משטרה, להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, וד"ל (ודי לחכימא - א"א). המפכ"ל אכן פעל פה באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול".
הפרקליטות: "רוטנברג לא היה מעורב בתיק 2000, הוא עזב לפני"
פרקליטות המדינה מסרה בתגובה: "לאחר בדיקת הדברים, התברר כי הכתבה כולה מגמתית, מסולפת ומוציאה דברים מהקשרם. אין לנו אלא להצר על האופן בו הוצגו הדברים ונבקש להעמידם על דיוקם.
1. בניגוד גמור לנטען בכתבה, החוקר בדימוס רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000, בו נאשם מר נוני מוזס. למעשה, הוא עזב את היחידה החוקרת בחודש יוני 2016, כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה, בשלב בו נגבתה רק עדות מקדמית ראשונה ויחידה, שאינה עדות של מי מהחשודים בתיק, ואף בה הוא לא נמנה על צוות החוקרים. למעשה די בכך כדי לשמוט את עיקר הבסיס מן הפרסום. יצוין, כי עניינו של רוטנברג פורסם עוד בשנת 2017 ע"י העיתונאי רביב דרוקר.
2. חוות הדעת שצוטטה ע"י הכתב, שלפיה יש כביכול מקום לפתוח בבדיקה (ולא בחקירה, כפי שפורסם) בעניינו של רוטנברג, היא חוות דעת ראשונית בלבד. בחוות הדעת עצמה הובהר כי כלל לא ברור מהו חלקו בחקירת פרשה 2000 (ואכן כאמור לא היה לו בה כל חלק). לאחריה נכתבו עוד חוות דעת שונות. הקביעה בכתבה כאילו במח"ש "קבעו כי אין מנוס מחקירה", היא כוזבת. כל שהוצע הוא לקיים בדיקה להבהרת העניין בהיותו "מעורפל". בשום שלב לא הומלץ על פתיחה בחקירה על ידי מי ממנהלי מח"ש דאז.
בהמשך, במסגרת חוות הדעת המסכמת הומלץ על גניזת התיק. המלצה זו כללה התייחסות לפרישתו של השוטר מהמשטרה, לצעדים הפיקודיים שננקטו בעניינו עוד קודם העברת העניין לבחינת מח"ש, לעובדה שלא נמצאו אינדיקציות הקושרות אותו להשפעה כל שהיא על החקירה, וביחס לספק הממשי בדבר קיומה של עבירה פלילית בעניין זה. מנהלת מח"ש קיבלה המלצה זו על דעת המשנה לפרקליט המדינה.
נציין, כי אף לו היה מדובר על מי מבין החוקרים בתיק 2000, הרי שמדובר בתיק שבו היו מעורבים חוקרים רבים, המלווה ע"י בכירי המשטרה והפרקליטות וממילא ספק אם יש לו יכולת השפעה של ממש. מכל מקום, כאמור החוקר רוטנברג כלל לא היה בצוות החקירה.
3. נדגיש, כי בניגוד לנטען בכתבה, עיון בהחלטת הגניזה מעלה כי ההחלטה שלא לפתוח בבדיקה או חקירה בעניין התקבלה במנותק לחלוטין משיקולים הנוגעים לתיק 2000, שבו ממילא החוקר רוטנברג כלל לא היה מעורב. הסיבות היו מקצועיות, ענייניות ואין כל ממש בטענות הקונספירטיביות שנטענו בכתבה גם בהקשר זה.
4. באשר למייל ה"סודי" כביכול של פרקליט המדינה דאז שי ניצן, למנהל מח"ש דאז, אורי כרמל. אין מדובר כלל במייל "סודי", אלא בהתכתבות פנימית בין מנהלים שצוטטה למרבה הצער באופן חלקי ביותר. המייל וההתכתבות כולה עסקו אך ורק בשאלה האם יש מקום שפרקליטות המדינה תתקוף פומבית וחזיתית את מפכ"ל המשטרה, בתגובה להאשמות שהטיח במח"ש. כעולה מההתכתבות, פרקליט המדינה דאז סבר כי יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות.
בהתכתבות אין כל זכר לתיקי נתניהו והקישור בין הדברים הוא מופרך. לראיה גם מנהל מח"ש בתשובתו פירש את השיקולים המערכתיים עליהם דיבר פרקליט המדינה ניצן כנוגעים לצורך לשמור על יחסי הפרקליטות והמשטרה, ולא לתקוף זה את זו בפומבי. באותה העת פרסם פרקליט המדינה דאז הודעה מתאימה המגבה את מח"ש ודוחה את האשמות המשטרה. גם הניסיון לצייר עניין זה כקשור בתיקי האלפים הוא מופרך, תלוש, ומוציא הדברים מהקשרם באופן מניפולטיבי ומצער.
יודגש, כי המייל של פרקליט המדינה לשעבר כלל לא עסק בשאלה אם האזרח שנהרג היה מחבל או חף מפשע. מכל מקום בהחלטה הסופית על גניזת התיק פרקליט המדינה התייחס לכך וקבע כי קיימות אינדיקציות לכאן ולכאן בנושא זה ולא ניתן להגיע למסקנה ברורה בעניין זה".
רוטנברג: "הטענה שנחשפתי לחומרי תיק 2000 שקרית מיסודה"
אבי רוטנברג מסר בתגובה: "כל בר דעת המכיר את האופן שבו מתנהלות חקירות, יודע שהן לא מנוהלות על ידי חוקר אחד, אלא על ידי מערך שלם, מפוקח ומבוקר. אין ולא היה שום קשר בין ההיכרות עם ג'ודי ניר מוזס לבין אופן החקירה שנוהלה ללא אג'נדה. הטענה שנחשפתי לחומרי תיק 2000 היא שקרית מיסודה. מעולם לא נחקרתי בעניין במח"ש, ככל הנראה בגלל מופרכות הטענות. זהו פייק ניוז המהווה חלק ממאבק שאני לא צד בו".
תגובת מח"ש: "הטענות כנגד מנהלת מח"ש מופרכות ושקריות. בעניין רוטנברג הוצגו חוות דעת של פרקליטים זוטרים שהמליצו לפתוח בבדיקה (ולא בחקירה). מנהל מח"ש דאז נמנע מלהכריע בעניין. סמוך לכניסתה לתפקיד הובא העניין בפניה, והיא העבירה אותו לבחינה בה נשקלו כלל חוות הדעת שנכתבו בנושא, ובסיומה החליטה לגנוז את התיק. היא ודאי לא עיכבה את הטיפול בתיק, אלא טיפלה בו מיד עם הבאת העניין בפניה".
בליכוד דורשים ועדת חקירה
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה מהליכוד הגיב על הפרסום וכתב: "עצוב לראות את השחיתות במערכות אכיפת החוק לא רק בסדרות טלוויזיה, אלא גם בחיים עצמם. מערכות שהעמידו אג'נדות מעל חקר האמת. וד"ל.
"פעילות משולבת כנסת/ממשלה יכולה להביא לתיקון. לצערי, לא כל החברים בקואליציה מחויבים לתיקון זה, ויש הפועלים במסגרתה כיו"רי ועד העובדים של המערכות".
שרת התחבורה מירי רגב: "זעקנו והתרענו כל הזמן, שתיקי הסרק נגד ראש הממשלה נגועים בהתנהלות פסולה באופן חסר תקדים, של רשויות החקירה והפרקליטות. אין מנוס מהקמת וועדת חקירה ממלכתית שתחקור את התנהלות גופי החקירה בתיק".
יו״ר הכנסת יריב לוין תקף את "מפעל הטיוח שקם בהשראת שי ניצן במשטרה ובפרקליטות, תוך התנהלות פסולה, בחוסר תום לב ובכוונה לפגוע בראש הממשלה ולהדיחו באמצעות שימוש לרעה בסמכויות רשויות אכיפת החוק". לוין ציין כי יעלה בפגישתו מחר עם המבקר דרישה "לפתוח ללא דיחוי בבדיקה מקיפה של התנהלות כל רשויות אכיפת החוק בתיקי ראש הממשלה".
יו"ר סיעת ימינה, ח"כ איילת שקד, הודיעה שפנתה ליו"ר הכנסת וביקשה לעלות להצבעה כבר ביום רביעי את הצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי עניינים של שופטי העליון והפרקליטות.
מהצד השני של המפה הפוליטית, יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, מסר כי "בקרוב אגיש דרישה נוספת לפתוח בוועדת חקירה בעניין הטיוח של רצח יעקוב אבו אל-קיעאן. בפעמים הקודמות שהעליתי את הדרישה זה לא עניין את הליכוד. נראה מי דורש לחקור ניגוד עניינים של שוטר ולא רצח של אזרח. ואזכיר שאשמה היא לא משחק סכום אפס. הטיוח של אלשיך ושי ניצן לא מזכים את נתניהו".