התקנה אושרה. הרכבת הקלה ממשיכה לפעול
(צילום: משה מזרחי)
אל תצפו להודעה על נסיעה באוטובוס עם חולה מאומת בקורונה, תשכחו משמירת מרחק של שני מטרים באוטובוס עם 32 נוסעים וקחו בחשבון היעדר מגבלת תפוסה ברכבת הקלה העמוסה בירושלים. אלו, בין היתר, החורים שעליהם הצביעה הבוקר (יום ב') ועדת הכלכלה של הכנסת בדיון על מתווה תפעול התחבורה הציבורית בזמן הסגר.
ח"כ אוסנת מארק (הליכוד), שמילאה את מקומו של יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), שאלה בפתח הדיון מדוע בתקנות שנקבעו למשך 28 יום אין התייחסות להגבלות על הרכבת הקלה בבירה, לנוכח צמצום התפוסה ביתר כלי התחבורה.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, השיב כי הייתה כוונה להגביל את הרכבת הקלה, אך התברר שזה לא מעשי. נציג משרד התחבורה רן שדמי הסביר כי הרכבת הקלה בירושלים לא עמוסה ולא נדרש להפעיל בה מגבלת כמויות. ח"כ עידן רול (יש עתיד-תל"ם) אמר: "זה לא הגיוני שסוגרים פעוטונים ששם הסכנה פחותה יותר, ואת הרכבת הקלה משאירים פתוחה".
מנהל אגף רכבות ומסילות ברזל במשרד התחבורה, אליאס מטר, הסביר כי לפני התפרצות נגיף הקורונה נסעו ברכבת הקלה כ-170 אלף איש ביום וכעת היא נמצאת ב-65% תפוסה. ההגבלות על המגזר הציבורי, על מערכת החינוך וסגירת קבלת קהל במגזר הפרטי, לפי הערכתו, יביאו את התפוסה אל מתחת ל-50% ולכן היה חשוב למשרד לשמר את פעילותו של מערך התחבורה הציבורית להסעת המונים בירושלים.
ח"כ מארק שבה ושאלה: "איך אפשר יהיה להוריד תחלואה אם דווקא בירושלים אין הגבלה?". ואולם, בסופו של דבר אישרה הוועדה את התקנה הנוגעת לרכבת הקלה לאחר שנציגי משרד התחבורה הציגו בדיון מנגנון לוויסות מספר הנוסעים בירושלים. לפי התוכנית, אם ביום מסוים מספר הנוסעים עלה על 50% - למחרת תדלג הרכבת על תחנות באזורי ביקוש.
את חברי הוועדה העסיקה גם בדיקת החום של הנוסעים בתחבורה הציבורית. ברכבת ישראל מודדים חום לנוסעים בכניסה לתחנה באמצעות מצלמות טרמיות, ובחלק מהתחנות המרכזיות מודדים חום בכניסה לתחנה.
ואולם, שירות האוטובוסים מבוסס בעיקרו על תחנות פתוחות שמהן עולים נוסעים. "יש תחנות פתוחות ברחוב שלא בודקים", אמרה ח"כ תמר זנדברג (מרצ). "אז כמה נוסעים במקומות שכן בודקים וכמה עולים במקומות שלא בודקים?" שאלה. אליאס מטר, נציג משרד התחבורה, ענה: "פחות מ-5% נבדקים".
מנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, ציין: "בתחנות המרכזיות יש פיקוח. מפקחים שלנו בודקים גם בתחנות בשטח. השקענו המון משאבים כדי שמדידת החום לא רק שתהיה אמיתית אלא גם תהיה אפקטיבית".
הדיון בוועדת הכלכלה במתווה התחבורה הציבורית
(צילום: דוברות הכנסת)
בהמשך הדיון נשאל פרופ' גרוטו על מספר הנדבקים בתחבורה הציבורית, אך לא היו בידיו הנתונים. על הקושי בחקירות האפידמיולוגיות סיפר: "כשאדם נמצא מאומת יש שתי דרכים למצוא איפה היה: לפי איכוני השב"כ שבכלי רכב נוסע זה יותר מורכב והדרך השנייה היא באמצעות תשאול ושם אנחנו עושים זאת לפי ארבעת הימים האחרונים".
לדברי פרופ' גרוטו, "אנחנו לא יכולים לדעת מתי החולה היה מדבק ולפעמים מכניסים אוטובוסים שלמים לבידוד כשאין צורך אבל אין כלי מדויק יותר". וכיצד הנוסעים יכולים לדעת שהם נדרשים להיכנס לבידוד? "באמצעות הודעות לציבור באתר האינטרנט", הסביר גרוטו. ברכבת, לעומת זאת, ניתן לאתר את החולה וסובביו לפי שובר שהזמין עם כרטיס הנסיעה.
"אין שני מטרים בין הנוסעים"
עו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה, תהה כיצד יישמר מרחק של שני מטרים באוטובוס (כשבאוטובוס עירוני נכנסים 32 נוסעים ובבינעירוני 30 נוסעים). "ניתן ליישם ההוראה בכלל או שרק במקרים חריגים?", שאל עו"ד עצמון. ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) טען: "זה נראה מוזר, אין שני מטרים בין הנוסעים".
נציגת משרד המשפטים הסבירה: "יש הוראות שנועדו למקסם את מה שניתן לעשות, יש מצבים שזה יהיה אפשרי ויש כאלו שלא". מנכ"ל משרד התחבורה מלכה אמר כי "אנחנו שומרים שני מושבים מאחורי ומצדי הנהג וזה מסומן בסרט סימון שלא יישבו אחריו כדי לבודד את הנהג. לגבי תפוסת ה-50%, זה מוודא שלא עומדים (באוטובוס) וכשלא עומדים שומרים על מרחק בין הנוסעים". בהמשך דבריו טען המנכ"ל כי "לכן יושב אדם אחד על מושב כפול".
כפי שדווח ב-ynet לא פעם, מגבלת הנוסעים באוטובוסים ובעיקר אלו העירוניים, לא מיושמת ולא נאכפת בפועל, ואולם גם לפי מגבלת הנוסעים שנקבעה אין מספיק מושבים באוטובוס ביחס לתפוסה המותרת על פי המתווה שהציג מנכ"ל משרד התחבורה.
הסיבה לכך היא שבאוטובוס בינעירוני, למשל, מגבלת הנוסעים עומדת על 30. באוטובוס כזה יש 50 מושבים שמהם מחסרים את ארבעת המושבים הקדמיים שבהם הישיבה אסורה. במצב כזה מדובר על 46 מקומות ישיבה ואם מוקצה מושב כפול לכל נוסע, הרי שמדובר ב-23 מושבים כפולים. לכן, או שלא יהיה מספיק מקום לנוסעים או שחלקם יישבו בניגוד להנחיות.
במשרד התחבורה מסבירים שלפעמים בני משפחה או מלווה לאדם עם מוגבלות עולים יחד לאוטובוס ותתאפשר ישיבה משותפת, כך שבסך הכול המספרים מתכנסים.
במהלך הדיון בכנסת הובהר כי השינויים בקווי האוטובוס מפורסמים באתר האינטרנט, וחברי הוועדה עמדו על כך שהפרסום אינו מספק ושיש לפרסם את השינויים גם לפי כלי התחבורה עצמו.
ארגון נהגי האוטובוסים בישראל (מבית ההסתדרות הלאומית) מסר בהתייחסותו לדיון על תקנות התחבורה הציבורית: "שוב אושרו תקנות שיישומן בשטח אינו אפשרי. אין שום סיכוי לשמור על ריחוק חברתי באוטובוסים ואין לנהגים כל סמכות מפורשת לגבי המשך הנסיעה בזמן חריגה בכמות הנוסעים. אנו פונים שוב למשרד התחבורה כדי שיקבע נוהלי עבודה ברורים ולא ישאיר את ההחלטות לשטח. מציאות מעין זו גורמת ברוב המקרים לתחילת אירועי אלימות קשים נגד הנהגים. שוב הוכח כי נהגי האוטובוסים נזרקים מתחת לגלגלים".
"לרובם לא היה אכפת ממה שיגרום צמצום השירות"
שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון "15 דקות", אמרה לאחר הדיון: "לא קשה היה להבחין שהפעם האחרונה שבה מרבית חברי הוועדה ראו אוטובוס או רכבת קלה מבפנים הייתה במקרה הטוב, בימי נעוריהם. זו אולי הסיבה שלא נראה שלרובם היה אכפת ממה שיגרום צמצום השירות אותו הציעו ברכבת הקלה, למבוגר שצריך להגיע לבדיקה אצל הרופא, או האחות שמאחרת למשמרת שלה בבית החולים.
"הדרך היחידה לשמור על נוסעי התחבורה הציבורית ובאותה העת לאפשר להם להתנייד בדיוק כפי שקיימת זכות ההתניידות לנוסעים ברכב הפרטי, היא להגדיל את השירות ולאכוף עטיית מסכות על אמצעי התחבורה הציבורית. כך נעשים הדברים בכל רחבי העולם, וכנראה שגם בעניין זה תיטיב המדינה אם תטה אוזן ותלמד".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "דבריו של מנכ"ל המשרד בוועדת הכלכלה על תפוסת הנוסעים באוטובוסים, תואמים באופן מוחלט את המתווה להפעלת התחבורה הציבורית שנקבע על ידי משרדי התחבורה והבריאות.
במסגרת המתווה נקבע כי שירות האוטובוסים יפעל בתפוסה של 50% מהקיבולת המותרת ברישיון הרכב, כך שבאוטובוסים בינעירוניים יישב נוסע אחד על כל מושב כפול וללא נוסעים בעמידה ועל כך דיבר מנכ"ל המשרד בדבריו. עוד ציין כי באוטובוסים העירוניים יישב נוסע על כל מושב כפול ותותר נסיעת נוסעים בעמידה בתפוסה של 50% מהמותר.
"יש לזכור כי אוכלוסיית הנוסעים מורכבת לעיתים מבני משפחה כמו אם ובנה, אחים או עיוור ומלווה, הרשאים לשבת אחד ליד השני מכורח הנסיבות. מנכ"ל המשרד ציין כי כלל ההנחיות מועברות לציבור הן באמצעי התקשורת והן באתרי המשרד ובאתרי מפעילי התחבורה הציבורית".
