"יחסים עם ישראל? זה יקרה בסופו של דבר"
(צילום: ניר דבורי)
לאחר ההודעה על ההסכם ההיסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מדינות נוספות יצטרפו למעגל השלום. פרט לעומאן, שבה ערך נתניהו ביקור חשאי לפני כמעט שנתיים, ולסודאן - שהשנה סיכם נתניהו עם נשיאה על קידום יחסים - המועמדת המרכזית היא בחריין.
כל מי שעוסק ביחסים של ישראל עם מדינות המפרץ תמיד ראה בבחריין את אחת המדינות הראשונות שיסכימו לכונן קשרים עם ישראל, אך בכל פעם שנראה שהבחריינים יוציאו לאור את הקשרים החשאיים עם ישראל הם חטפו רגליים קרות. בישראל מקווים שאחרי האומץ שהפגין מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זייד - והתגובות החיוביות יחסית בעולם הערבי - בחריין תהיה הבאה בתור.
שר החוץ של בחריין אשתקד: "איראן - איום גדול יותר"
אמש התקשר מלך בחריין חמד בן עיסא ליורש העצר באמירויות בן זייד, ולפי הדיווחים "בירך את יורש העצר על ההישג ההיסטורי של איחוד האמירויות המוביל לשלום עם ישראל. הצעד הזה יסייע ויחזק את המאמצים להגיע לשלום ולעבר עתיד של יציבות באזור המזרח התיכון באופן שישרת את ציפיות העמים לביטחון, קדמה ושגשוג".
בהתייחס לעצירת הסיפוח אמר מלך בחריין כי מדובר "הישג דיפלומטי היסטורי ששומר על פתרון שתי המדינות ועל האפשרויות להגיע לשלום בין ישראל לפלסטינים". פרט לבחריין, שבירכה על ההסכם כבר שלוש שעות לאחר פרסומו ושמשמשת כבסיס הבית של הצי החמישי של ארצות הברית, המדינות הערביות היחידות שהודיעו על תמיכתן בו הן עומאן ומצרים.
זה שנים ישראל מקיימת קשרים חשאיים עם בחריין וגורמים ישראלים ביקרו כמה וכמה פעמים בבירה מנאמה. לא בכדי הבית הלבן בחר לארח שם אשתקד את הוועידה הבינלאומית שבה הוצג החלק הכלכלי של תוכנית טראמפ, "עסקת המאה". הפלסטינים אומנם החרימו את הוועידה אך זה לא מנע מראות של מזרח תיכון חדש של אנשי עסקים ישראלים מסתודדים עם שייחים מהמפרץ הפרסי ומדברים.
הרב האמריקני מארק שנייר, יועץ של מלך בחריין, אמר בעבר כי לדעתו בחריין תהיה הראשונה לכונן קשרים עם ישראל והסיבה היחידה שהיא מהססת היא מתוך כבוד לסעודים, וכדי לאפשר להם להיות הראשונים. "בחריין הניחה תשתית לכינון יחסים עם ישראל והיא מוכנה לכך יותר מכל מדינות המפרץ. מדינות אלו נמצאות בתחרות סוסים בריאה - מי הראשונה שתכונן קשרים עם ישראל בגלוי. בתחרות הזאת נמצאות סעודיה, בחריין, עומאן, קטאר ואיחוד האמירויות", אמר אז. בסופו של דבר האמירויות היו הראשונות לכונן יחסים עם ישראל.
מלך בחריין חמד בן עיסא אירח בשנת 2011 את הרב שנייר בארמון שלו ודיבר נגד האיום האיראני. "המלך אמר לי שהערבות היחידה לקול ערבי מתון במזרח התיכון זה ישראל חזקה", אמר שנייר, שעומד בראש הקרן להבנה בין-דתית יהודית-מוסלמית. המלך גם קידם חקיקה שמגדירה את החיזבאללה כארגון טרור ושבועיים אחרי הודעת טראמפ על העברת השגרירות לירושלים שלח לעיר משלחת בין-דתית.
מנגד, הבחריינים לא אחת חטפו רגליים קרות וחזרו בהם מחימום היחסים עם ישראל. כך למשל משלחת ישראלית בראשות שר הכלכלה דאז אלי כהן הייתה אמורה לבקר באפריל 2019 בבחריין לצורך ועידת היזמות הבינלאומית. אלא שהבחריינים התעכבו בהעברת הויזות לחברי המשלחת על רקע ביקורת באופוזיציה בבחריין על הזמנת ישראלים ודיווחים על הפגנות שיקבלו את פניהם של הישראלים. בסופו של דבר כהן ביטל את הגעתו לבחריין.
בבחריין יש קהילה יהודית קטנה המונה 40 חברים – שריד לקהילה עתיקה מהמאה השביעית לספירה. בית הכנסת העתיק של בחריין מוקם בלב השוק. חברת הקהילה היהודית ננסי כדורי שימשה בעבר כשגרירת בחריין בארצות הברית וחברת פרלמנט.
באוקטובר 2019 ביקרה בכירה ישראלית בבחריין. מנהלת המחלקה לביטחון איזורי במשרד החוץ, דנה בנבנישתי, עמדה בראש משלחת ישראלית שהשתתפה בוועידה בינלאומית להגנה על כלי שיט במפרץ הפרסי מפני איומי איראן, ועידה שהתקיימה בבחריין. ההשתתפות הישראלית הייתה עוד סימן להידוק הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ נגד האויב המשותף: איראן.
ועידה זו הייתה תולדה של הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת האמריקנים בוורשה, בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו. באותה ועידה בוורשה, בפברואר אשתקד, נשאל שר החוץ של בחריין, השייח חאלד בן אחמד אאל חליפה, אם הוא מאמין שבעתיד יתקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. "זה יקרה בסופו של דבר", ענה.
בשנה שעברה נרשמו עדויות נוספות להתקרבות בין בחריין לישראל. לאחר סיכול פיגוע רחפנים איראני ורצף תקיפות שיוחס לישראל בעיראק ובלבנון, צייץ שר החוץ של בחריין בטוויטר כי "איראן היא זו שהכריזה מלחמה עלינו, ואין מה לבוא בטענות למי שתוקף ומשמיד את השלוחות שלהם. זו הגנה עצמית".
במקרה אחר הוא אף מתח ביקורת על אוזלת ידה של ממשלת לבנון בטיפול בחיזבאללה: "כשמדינה צופה מן הצד על קרבות בגבולותיה שמסכנים את תושביה ואינה עושה דבר – זה חוסר אחריות מצד אותה מדינה". כבר ב-2013 חיזבאללה הוכרז כארגון טרור על ידי בחריין.
ועל רקע האפשרות לכינון יחסים בין בחריין לישראל, ראש ממשלת בחריין חליפה בן סלמאן אאל חליפה עזב את המדינה לביקור פרטי בחו"ל. ראש הממשלה, בן 84, מכהן בתפקיד ברציפות מאז 1971, השנה שבה בחריין זכתה בעצמאות מבריטניה. מוקדם יותר השנה הוא הגיע לטיפול רפואי בגרמניה, וחזר לבחריין במרץ.
ב-2002 איבד ראש הממשלה את מרבית כוחו למלך חמד בן עיסא, שמכהן בתפקיד מאותה שנה. המלך, בן 70, שרד הפגנות במהלך האביב הערבי ב-2011, שבהן נהרגו קרוב ל-100 בני אדם. יורש העצר סלמאן בן חמד, בן 50, משמש גם כסגן מפקד הצבא. בינואר 2000 הוא נפגש בדאבוס עם שמעון פרס, אז השר לפיתוח אזורי, והביע את תמיכתה של בחריין ב"קידום תהליך השלום בכל המסלולים".
דניאל סלאמה השתתף בהכנת הידיעה
