אגף התקציבים באוצר הוא אחד הגופים החזקים והכוחניים במדינה. הפוליטיקאים מתחלפים, הפקידים נשארים. וגם כשהפקידים מתחלפים, ה-DNA המיוחד של האגף נשאר ועובר מדור לדור. לאורך השנים הפך אגף התקציבים לעצמאי מאוד.
האגף שולט באופן כמעט מוחלט ומונופוליסטי בתקציב המדינה. כל פוליטיקאי, ותיק כצעיר, מתוסכל מאגף התקציבים בקצב ממוצע של אחת לשבוע. הצעות חוק נפסלות על-ידי האגף בשל עלותן, העברות תקציביות מסעיף לסעיף במשרדי הממשלה יכולות להיות מסוכלות גם הן.
במובנים מסוימים, אגף התקציבים הוא האגף שבאמת מנהל את המדינה. בכירי האגף נחשבים גם למומחים בהרמת קמפיינים ציבוריים-תקשורתיים למטרות החשובות בעיניהם, שלא פעם סותרות במפגיע את תוכניות הממשלה.
נתניהו מרבה לדבר בבוז על "שלטון הפקידים", אבל האמת היא שבכל שנות כהונתו הוא לא באמת נדרש לנושא. ב-2009 השתעשע ברעיון להכפיף את אגף התקציבים אליו, במקום למשרד האוצר, אך לא מימש. הוא נתן לפקידים לעשות ככל העולה על רוחם ומיעט להתעמת.
הפעם, נראה שמשהו השתנה: נתניהו נחוש להדיח את ראש אגף התקציבים שאול מרידור. שתי נקודות הובילו לשינוי הגישה המסורתית של נתניהו שנהג לא להתערב ב"שלטון הפקידים". הראשונה היא המצב הכלכלי הקשה והמחאה הציבורית הגוברת, המחייבים את ראש הממשלה לפעול שלא על פי "הספר" בכל הנוגע לחלוקת כספים לציבור.
נתניהו חושד שבאגף התקציבים פעלו במכוון להערים קשיים על חלוקת הכספים לציבור כי לא האמינו בתכנית. גם הביקורת המושמעת בתקשורת, כמו למשל אמירה המיוחסת למרידור על כך ש"ישראל תהפוך לוונצואלה" בגלל חלוקת המענקים שעליה הצהיר נתניהו אתמול, הוסיפה שמן למדורה.
יש עוד סיבה שעשויה להוות עבור נתניהו תמריץ להדיח את מרידור, והיא הבית שבו גדל. מרידור ג'וניור הוא בנו של השר לשעבר דן מרידור, אחד האויבים הפוליטיים הגדולים של נתניהו בכל הזמנים. מרידור האב נחשב לאחד מנסיכי הליכוד ולמטאור פוליטי.
התקלה הגדולה ביותר בקריירה של דן מרידור הייתה הגעתו ארצה של השגריר דאז, בנימין נתניהו. בקדנציה הראשונה שלו, מינה נתניהו את מרידור לשר האוצר, ושנה אחר כך הוא התפטר בגלל ויכוח שולי על מדיניות, ברקע יחסים עכורים.
מרידור פרש מהליכוד ושב ב-2009, אז יחד עם בני בגין ובוגי יעלון העניק לנתניהו לגיטימציה ציבורית. מרידור מונה לשר זוטר יחסית – עם תיק המודיעין – ובתום הקדנציה פרש. מאז תקף את נתניהו בחריפות בשורת הזדמנויות. "מנהיגות נתניהו - בלתי מוסרית" ו"הליכוד הפך לדרום אפריקה" היו רק חלק מההאשמות.
אם לא היה חסר דם רע בין נתניהו למרידורים, הרי שבשיא הקרב בין נתניהו לגנץ בבחירות 2019 הראשונות, הואשם שאול מרידור כי הוא או אנשי האגף העבירו לגנץ מידע על המצב הכלכלי של ישראל.
אחת הסיבות ליחסים המתוחים בין נתניהו לבין שר האוצר היא החסינות שמעניק, לפי שעה, כץ למרידור. ניתן להניח שכץ מעדיף את מרידור על פני ראש אגף תקציבים אחר, שעל מינויו ירצה מן הסתם נתניהו להשפיע, ומשכך הוא גם יישלט על ידו.
עם זאת, לכץ יש סיבות טובות לכעוס בעצמו על מרידור. מאז שנכנס לתפקיד שר האוצר הוא הבטיח להוזיל באמצעות חוק ההסדרים את יוקר המחיה בישראל. הוא הבטיח מאבק חסר תקדים ביבואנים בלעדיים, אולם לפי חוק ההסדרים המתגבש, ההבטחות הללו יישארו חסרות כיסוי וסל המוצרים של הישראלים בסופר ימשיך להיות גבוה. כך שלא ברור עוד כמה זמן ירצה כץ להגן על ראש האגף, שראש הממשלה מבקש את ראשו.