2 צפייה בגלריה
"המטרה היא להכניס יותר נשים למוקדים של קבלת החלטות". עו"ד דריה הניג-שקד
(צילום: מירי אקשטיין)
ברגע אחד של היסח הדעת במהלך הריאיון, פלטה דריה הניג-שקד את המילים "אם אהיה ראש המדינה". זה נאמר בטעות, בלהט הדיבור, בניסיון לנסח את החלום שלה להתמנות בעתיד לראש המטה מדיני-ביטחוני במשרד ראש הממשלה. אבל אולי זו גם פליטת פה פרוידיאנית. כמנהיגה טבעית, שני התפקידים האלה לא נראים בלתי אפשריים לה בהמשך דרכה. הם כמו תפורים על מידותיה מכל כיוון: עם ניסיון כקצינה בצה"ל, עובדת בשירותי המודיעין, עורכת דין ועוזרת לראשי ממשלה בעבר, יש לה את הרקע הנדרש בכל הנוגע לשירות הציבורי. כאשת עסקים בעמק הסיליקון בסן פרנסיסקו יש לה את הידע במגזר הפרטי. כמייסדת קרן ההשקעות WeAct Ventures והמנהלת שלה היא משלבת בין שני הקטבים: יצירת הון לצד קידום נשים בענף ההשקעות, ולהשתמש בכך כדי לדחוף לשינוי דומה בחברה האמריקנית והישראלית.
"לפני מאה שנה לא הייתה לנשים זכות הצבעה בכלל", היא מזכירה. "אז נכון שהיום גם הנשיא והרמטכ"ל שלנו משתמשים בשיח המכליל-נשים של מרב מיכאלי – אבל עדיין אנו רואים בכל צומת היעדר של ייצוג נשים. בכנסת החדשה יש רק 29 חברות כנסת ויש הדרת נשים במקומות מסוימים. אנחנו עדיין באמצע התהליך, ויש עוד כברת דרך לעבור".
עד שיושלם השינוי החברתי בזירה הישראלית, או לחילופין, עד שהניג-שקד תיבחר לראשות הממשלה, היא ממקדת את מירב מאמציה בפועלה יוצא הדופן בעמק הסיליקון כראש קרן השקעות, התומכת במיזמים שמובילות נשים. "המטרה היא להכניס יותר נשים למוקדים של קבלת החלטות. אני נמצאת בצומת שבו יש לי אפשרות לעזור ליזמיות לנסות לגייס כסף מנשים משקיעות, ויכולה לעשות ביניהן היכרויות ושידוכים עסקיים", היא אומרת. "כך אני יכולה, ברמה פילנתרופית לחלוטין, לעזור לנשים להתקדם ולגייס כסף, גם לסטארט-אפים שלהן, גם לקרנות שלהן, ובעקיפין עוזרת למדינת ישראל לספר את הסיפור שלה לגופים אמריקנים פרלמנטרים".
הניג-שקד נולדה ב-1978 וגדלה בתפר שבין הרצליה לרמת השרון. היא שירתה כקצינה בצה"ל ועם שחרורה הוזמנה להצטרף לצוות של אהוד ברק במשרד ראש הממשלה. במקביל היא למדה משפטים ואף הועסקה בשירותי המודיעין. לאחר שראש הממשלה אריאל שרון עבר אירוע מוחי ב-2006, היא פרשה מהשירות הציבורי והצטרפה לחברה שעשתה באפריקה פרויקטים בתחום הבינוי, בתי חולים, אנרגיה חלופית וחקלאות. "שם היכרתי את המושג Impact Investing, כלומר שאפשר לעשות גם רווח כלכלי וגם להשיג תוצאה חברתית משופרת. באפריקה הפוטנציאל בהקשר הזה הוא אינסופי, כי כל דבר שתעשה ישפר את איכות החיים שם", היא מסבירה.
קרן משלה
ואז, בנובמבר 2015, היא יצאה להרפתקה חדשה, במקום הכי רחוק פיזית ותודעתית מהיבשת השחורה והענייה - עמק הסיליקון שבצפון קליפורניה, משכנם של תאגידי ההייטק הגדולים בעולם, וקרנות ההון שתומכות בהן.
ההחלטה לעזוב את הארץ ולעשות רילוקיישן מאתגר בארצות הברית הגיעה בעקבות בעלה ואבי שלושת ילדיה, אייל שקד, שעוסק בתחום הגיימינג. בלי יותר מדי רקע בכלכלה ובבנקאות, הניג-שקד התאקלמה די מהר. לצד הנכונות ללמוד על ענף ההשקעות, החושים החדים והמחויבות החברתית שלה, היא כיילה מחדש את המצפן שלה בכיוון של קידום נשים יזמיות. אחרי שארגנה שלוש משלחות של נשות עסקים מישראל לעמק הסיליקון, איגדה אותן ואחרות בקהילת פייסבוק בשם WeAct, ובהסתמך על העקרונות האלה הקימה קרן השקעות מצליחה משלה.
"מי שמחזיק ברוב ההון בעולם זו קבוצה מאוד הומוגנית של גברים אמריקנים לבנים מסטנפורד או הרווארד. בגלל שקרנות הון סיכון מתחילות משלבים מאוד מוקדמים, ומעורבות בכך המון תחושות בטן, הנטייה של המשקיעים היא להשקיע בגרסה צעירה יותר של עצמם, מי שמזכיר להם אותם. לכן, המון הזדמנויות נשארות על השולחן", היא מסבירה. "שאלתי את עצמי במצב אופטימלי, מה החזון? איך אני יכולה לתמרץ את קהילת המשקיעים לתמרץ את עצמה? ואז חשבתי, אוקיי, אני אהיה הגוף שמשקיע בקרנות השקעה - fund to fund. אני אשקיע בקרנות הטובות ביותר, אבל בשביל שאני אשקיע בהן, הן חייבות להיות מגוונות, כלומר שהן הוקמו בידי גברים ונשים ביחד. כל המחקרים שעשיתי הוכיחו שאלה הן אכן הקרנות שמציגות תוצאות משופרות. נקודת המבט המיוחדת של הנשים המעטות בתעשייה גורמת להן לזהות פוטנציאל שאולי נשגב מבינתם של חברי הקבוצה הגברית ההומוגנית".
"גיוס כסף קשה לכולם, במיוחד כשאתה לא שייך לקבוצה. מי שמגייס כסף fund to fund הם בדר"כ גברים שעבדו שלושים שנה בבנק גדול, ומגיעים עם שיער לבן, אנגלית אמריקנית רהוטה וקורות חיים נוצצים. אני לא ממלאת אף אחד מהתנאים האלה: אני ישראלית, מהגרת, אישה, צעירה, לא מגיעה מעולם ההשקעות או הבנקאות"
זה רעיון שוודאי לא קל להנחיל בסביבתך, במיוחד כשאת משתלבת בה כאישה, ועוד זרה.
"תהליך גיוס כסף קשה לכולם, במיוחד כשאתה לא שייך לקבוצה, ועל אחת כמה וכמה כשאתה חושב מחוץ לקופסה. מי שמגייס כסף fund to fund הם בדרך כלל גברים שעבדו שלושים שנה בבנק גדול, ומגיעים עם שיער לבן, אנגלית אמריקנית רהוטה וקורות חיים נוצצים. אני לא ממלאת אף אחד מהתנאים האלה. אני ישראלית, מהגרת, אישה, צעירה, לא מגיעה מעולם ההשקעות או הבנקאות. בנוסף לכך, הבאתי תזה שונה. בדרך כלל אומרים בשוק ההון 'הדבר הבא זה חומרה', או 'הדבר הבא זה שרשרת אספקה', אבל אף אחד לא מדבר על פספוס ההיגיון שנשים בתעשייה חייבות להיות הרבה יותר טובות, כי אם הן הצליחו לעבור את הדרך הזאת והגיעו עד כאן - הן הכי טובות שיש. אם הן עזבו קרן גברית ופתחו קרן, יש להן מוטיבציית יתר להוכיח את עצמן".
אבל לצד השינוי החברתי שאת מבקשת לשרת, יש לך גם מחויבות למשקיעים שאת מייצגת, שמצפים לתשואה.
"לכאורה, אני יכולה להשקיע בכל קרן בעמק הסיליקון, גם אם אין בצוות שלה נשים. אבל יש לי אמונה עמוקה שלקרנות עם גיוון יש סיכוי גדול יותר להצליח. נקודת ההצלחה היא שאם יש אישה בצומת קבלת ההחלטות, זה אומר שהיא לא מחזיקה בדעה קדומה נגד נשים. לכן קל יותר להעביר לה את המסר שלי ולהשקיע בכיוון הזה".
"מודעת לפריבילגיות שלי"
מול השגרירים הרשמיים של ישראל, שמקדישים עצמם להסברת המדיניות של ישראל והאדרת שמה בעולם, הפעילות העצמאית של הניג-שקד, כאזרחית פרטית שפונה לקהילה הבינלאומית ומבקשת לתרום לה, מקדמת את תדמית ישראל בתפוצות בדרך אחרת, יעילה לא פחות. "יש לי פריבילגיה לעשות מה שהולם את האני מאמין שלי. אני יכולה לספק מידע על יזמות ישראליות, ובכך לתת נקודת מבט רחבה וגם לקדם גיוון חברתי שחשוב לאמריקנים. אני גם מביאה הון, למרות שאין לי חלק בזה, אז אף אחד לא חושב שאני באה מפוזיציה, והאינטרס היחיד שלי הוא לעשות טוב לכולם. אני לא צריכה להתפרנס מזה. אני מודעת לפריבילגיות של עצמי. אני מגיעה ממקום שאני יכולה לשפר, להגשים את האני מאמין שלי, ואני לא חייבת לשקף מדיניות כזו או אחרת".
"אני נמצאת בצומת שבו יש לי אפשרות לעזור ליזמיות לנסות לגייס כסף מנשים משקיעות, ויכולה לעשות ביניהן היכרויות ושידוכים עסקיים. כך אני יכולה, ברמה פילנתרופית לחלוטין, לעזור לנשים להתקדם ולגייס כסף, גם לסטארט-אפים שלהן, גם לקרנות שלהן, ובעקיפין עוזרת למדינת ישראל לספר את הסיפור שלה לגופים אמריקנים פרלמנטרים"
במקביל ליוזמה שלה להפגיש בין יזמיות ישראליות לבין משקיעים אמריקנים בעמק הסיליקון היא מסייעת ומייעצת גם לנשות עסקים מהעולם, שמבקשות ליישם את הרעיון גם במדינותיהן. "סיפרתי על המשלחות שהבאתי לקהלים מגוונים, ובמקרה אחד פנתה אלי יזמית מהודו שביקשה שאסייע לה לארגן משלחת דומה מהודו. יש שם המון יזמיות נהדרות. לאחרונה הקמנו גם בדרום אפריקה גרסה מקומית של WeAct. אין לי פה אינטרס כלכלי. המטרה היא לגוון את עולם החדשנות בכל האומות. יש לי משקיעות הודיות ואמריקניות ואירופיות ואין לזה משמעות מאיפה הן מגיעות. אני מציגה בפניהן את החזון שלי וכל מי שמאמינה ברוח הזו ושותפה לה מוזמנת להצטרף", היא מסבירה.
נתקלת אי פעם בהתנגדות על רקע היותך ישראלית?
"באנטישמיות או במשהו נגד ישראלים פה לא נתקלתי. השתתפתי פעם בפאנל עם שתי פלסטיניות ובדיעבד סיפרו לי שהקהל לא רצה שאני אדבר. היו טענות שזה לא מוסרי להזמין ישראלית, קצינה בצה"ל, בוגרת שירותי הביטחון ולהושיב אותה ליד פלסטיניות. אבל אישית אני כואבת את כאבן של הנשים הפלסטיניות ואת כאבו של כל אדם שסובל, אפילו לא כלאום. לכן אני חושבת שאולי הצלחתי להפיג את הכעסים האלה במהלך השיחה. אם היו מטיחים בפני האשמות, הייתי אומרת שאני מבינה את הכעס".
ולא על רקע מדיני? הרי לא תמיד התדמית של היזם הישראלי היא חיובית. ראי מקרה אדם נוימן ו-WeWork.
"הצד השלילי של הישראליות הוא רק החוצפה שלנו, אבל אולי זה חינני בעיני חלק מהאמריקנים. היזם הישראלי ימצא את הדרך להגיע לאן שהוא רוצה להגיע, גם דרך הקיר או הארובה. וזה דבר טוב. מכל יזם מצופה להיות בלתי נלאה. היכולת להתגבר על מכשולים ולהגיע ליעד שלך היא תכונה מוערכת. כמובן שמצופה ממך לעשות זאת בצורה ישרה ומכבדת. למזלנו, יש כל כך הרבה סיפורים של יזמים ישראלים מצליחים, כך ששום תפוח רקוב לא ישנה את התדמית של היזם הישראלי חדור המוטיבציה, שמצליח להקים אימפריה בעשר אצבעות".
יש מצבים שבהם את מרגישה לא בנוח עם הישראליות שלך?
"אני ממש צועקת שאני ישראלית. לפעמים אני מרגישה לא נוח בלב שלי, כי אני לא מזדהה עם כל מה שקורה בארץ, אבל כלפי חוץ אני מאוד גאה בישראל. אני משתדלת לדבר על פוליטיקה רק עם אנשים שאני מכירה ולא להיכנס למצבים של אין מוצא. בתפר שבין הציבורי לבין האישי, מה שמניע אותי זה לעשות את העולם טוב יותר, ואת המציאות לטובה יותר. אני מקווה לחזור יום אחד למגזר הציבורי. אם משהו יחזיר אותי לישראל זו הנהגה שאני יכולה לתמוך בה. ציפי לבני, מרב מיכאלי, אהוד ברק – נשים ואנשים שאני מאמינה בדרכם".
לא מושך אותך להנהיג?
"אם הייתי בוחרת תפקיד אחד שהייתי רוצה לעשות זה ראש המטה המדיני-בטחוני במשרד ראש הממשלה. הגוף שאחראי על הסכם השלום, שאחראי באמת על לעשות שינוי משמעותי. זה החלום שלי. בשביל זה, המזוודות יארזו את עצמן. הלב שלי נמצא בישראל, למרות שטוב לי. הלב שלי הוא מה שקורה עם המשפחה שלי בישראל ואיך אני יכולה לעזור שם. כרגע אני יכולה לתרום מאוד גם מפה, אבל זה לא בא אחד על חשבון השני. יש המון גופים שאפשר להקים גם בארץ, השקעות ציבוריות או פרטיות, בראייה מיוחדת של נשים, כמובן, אם אני אהיה ראש המדינה... כלומר ראש המטה המדיני ביטחוני".
