הניסיונות למנוע את פיזור הכנסת בשל הוויכוח על תקציב המדינה העלו על השולחן את סוגיית מינוי מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה. איזה שלבים צריך לעבור בדרך אל המינוי? ומי בסוף קובע? המדריך השלם למינוי בכירים.
איך ממנים פרקליט מדינה?
כדי לקבוע את זהות פרקליט המדינה הבא, מוקמת ועדת איתור מיוחדת שתפקידה הוא להמליץ לשר המשפטים ולממשלה על המועמד המתאים ביותר לתפקיד.
בראש הוועדה עומד היועץ המשפטי לממשלה, וחברים בה גם נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, נציג של לשכת עורכי הדין ופרופסור שמייצג את האוניברסיטאות.
הוועדה בוחנת את המועמדים השונים ולבסוף ממליצה לשר על אדם אחד בלבד, כדי שהממשלה לא תוכל "לקרוץ" לאחד המועמדים הפוטנציאליים במהלך פעילות הוועדה.
למה צריך ועדת איתור?
בשנת 1997 פרצה לתודעה הישראלית "פרשת בר און-חברון", שבה הועלו חשדות שלפיהם מינוי היועץ המשפטי לממשלה רוני בר און היה חלק מעסקה שנרקחה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הפנים אריה דרעי, ללא ידיעת בר און.
במסגרת העסקה, בר-און ימונה כדי להבטיח עסקת טיעון נוחה לדרעי, ובתמורה ש"ס תתמוך ב"הסכם חברון" שנרקם באותה התקופה עם הפלשתינים.
אחרי שהפרשה התפוצצה פרצה מהומה ציבורית ופוליטית, שלוותה גם בחקירת משטרה, שבעקבותיה אימץ נתניהו המלצות ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, שנועדה לשנות את דרכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה.
הוועדה המליצה למנות ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס שימליץ לשר המשפטים ולממשלה על המועמד המתאים ביותר לתפקיד. ההמלצות אושרו בהחלטת ממשלה, ולאחר מכן הוחלט בממשלה לחייב הקמת ועדת איתור גם לתפקיד פרקליט המדינה.
מה העקרונות שמנחים את הוועדה?
מאז שהוחלט על הקמת ועדות האיתור התקבעו שני עקרונות בנוגע לבחירת פרקליט המדינה. הראשון, למרות שליועץ המשפטי לממשלה יש רק קול אחד בוועדה, ברור היה לשאר החברים שלהעדפתו באיוש המשרה יש קול מכריע. היועמ"ש עובד צמוד עם הפרקליט הנבחר וחלק מסמכויות הפרקליט הן מכוח היועץ.
העיקרון השני הוא שלתפקיד ייבחר אדם שאין לו זיקה פוליטית. ועדת האיתור נועדה ליצור חיץ מוחלט בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי.
מה קורה עכשיו?
במהלך כל השנים סירבו ממשלות ישראל השונות לעגן בחוק את הליך בחירת פרקליט המדינה והיועמ"ש. לכל ממשלה הייתה רתיעה מהענקת סמכויות בחוק לבעלי התפקידים הללו, והם שאבו את כוחם מהחלטות ממשלה, חוקים שונים ובעיקר מפסיקות בית המשפט העליון שראו ביועץ ובפרקליט גורמים מוסמכים לפרשנות החוק.
בגלל שההליכים לבחירת הפרקליט והיועמ"ש קובעו רק בהחלטת ממשלה, ניתן לשנות אותם בכל רגע, ואפילו לבטל לחלוטין.
בליכוד מבקשים כעת לשנות את הנוהג שלפיו פועלת ועדת האיתור, כך שהיא תציג בפני הממשלה לפחות שלושה מועמדים שמתאימים לתפקיד. לאחר מכן, המועמדים הנבחרים יובאו בפני שר המשפטים ושר מטעמו של נתניהו, שיסכימו שניהם על מועמד אחד ויביאו אותו לאישור הממשלה.
הבעיה המרכזית בהצעה לשינוי פעילות הוועדה היא שכך ניתן להביא מועמד ראוי שיהיה "חייב" את מינויו לראש הממשלה ויהיה צבוע בגוון פוליטי. במערכת המשפט חוששים שמועמד שלא יהיה מוסכם על היועמ"ש ישפיע בהמשך על תיקי ראש הממשלה, תוך עימות עם היועץ המשפטי לממשלה וכרסום מעמדו. החשש של המשפטנים, בהם היועמ"ש, הוא שמינוי פוליטי יגרום לציבור לאבד את האמון בתביעה הכללית.
איך ממנים מפכ"ל משטרה?
את המועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה מאתר השר לביטחון פנים, והוא מברר מול היועץ המשפטי לממשלה אם יש בעיה פלילית או בעיה של ניגוד עניינים בתפקודו עד כה. לאחר מכן מוגש המועמד אל הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה – המכונה כיום "ועדת גולדברג", על שם העומד בראש, שופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג.
בניגוד לוועדת האיתור, הוועדה הזאת לא בודקת את כשירות המועמד או התאמתו לתפקיד, אלא רק את טוהר המידות שלו. שבעה מהתפקידים הבכירים ביותר עוברים את בדיקת הוועדה: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.
למה הוקמה הוועדה?
גם הוועדה הזאת הוקמה בעקבות פרשת "בר-און-חברון". במהלך הבדיקות שנעשו בעקבות הפרשה התגלה שקיימים הליכי מינוי בעייתיים באיוש תפקידים בכירים בשירות הציבורי, והבעיה המרכזית היא שאין אחידות בבדיקת המועמדים לפני שהם מובאים לאישור הממשלה. התגלה כי חלק מהמינויים לא עברו כל בדיקה בנוגע לטוהר המידות שלהם.
ביוני 1997 אימצה הממשלה את המלצות צוות השרים שעסק בנושא והחליטה להקים ועדה חדשה למינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה. מטרת הוועדה היא "להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה".
מה הוועדה בוחנת?
על פי כללי הוועדה, ראש הממשלה או השר הרלוונטי צריך להגיש את שם המועמד לתפקיד לפחות 30 ימים לפני תום הכהונה של נושא המשרה היוצא. לא ניתן להגיש לוועדה יותר ממועמד אחד.
אל הוועדה מועברים קורות החיים של המועמד, השאלון שמילא וכן את נימוק השר או ראש הממשלה. הוועדה לא מסתמכת רק על המסמכים הכתובים, אלא מראיינת את ראש הממשלה או השר המציע, את המועמד וכל אדם אחר שהיא מוצאת לנכון.
בנוסף, הוועדה מפרסמת בפומבי את דבר המינוי ומזמינה את הציבור לשלוח אליה את עמדתו בעניין, ומבקשת בהתאם את תגובת המועמד, אם יש בכך צורך. היא מסתייעת גם בחוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה, ורשאית לבקש את עמדתו בסוגיות נוספות.
ההמלצה של הוועדה אינה מחייבת את הממשלה לקבל את עמדתה בנוגע למועמד, אבל בג"ץ כבר קבע בעבר שעבודת הוועדה היא "שלב מהותי בהליך המינוי" וכי יש צורך בטעמים מיוחדים ונסיבות חריגות כדי לסטות מחוות הדעת של הוועדה.
