פסק הדין של בית המשפט העליון מהשבוע שעבר בנוגע ליישוב מצפה כרמים שבבנימין הכניס את הנהגת המתנחלים לעמדות קרב. ההחלטה על פינוי עתידי, תוך שלוש שנים, נפלה בנקודת זמן רגישה עבור ההתיישבות. אם בינואר עבדו על כוריאוגרפיה של ריקודי ריבונות בבית אל ובמחולה, הרי ששבעת החודשים שחלפו מאז שינו את התמונה באופן משמעותי: הסיפוח בוטל/נדחה; ועדת התכנון העליונה של המינהל האזרחי, שלא התכנסה מפברואר, לא מקבלת אישור מהדרג המדיני ולמעשה תוקעת אישורים לכ-5,500 יחידות דיור, ובנוסף היעדר התקצוב למשרד ההתיישבות גורם לכך שבפועל הוא לא יכול לתפקד. כל אלו מכניסים את מועצת יש"ע והנהגת המתנחלים לסיטואציה מורכבת.
ניהול מאבק על עתיד ההתיישבות בימי קורונה ומשבר כלכלי לא נמצא בראש סדר היום של אזרחי ישראל והסיכוי לקבל אהדה ציבורית נמוך. לפיכך, לפחות לעת עתה, לא נשמעות הצהרות קשות ולא מתבצעים צעדים חריפים כלפי הממשלה.
ביום חמישי, כמה שעות לאחר פרסום פסק הדין בנוגע למצפה כרמים, התכנסו תושביו עם ראש מועצת בנימין ישראל גנץ ועם זאב (זמביש) חבר, שנחשב לאחד ממנהיגי ההתיישבות. הם דנו באפשרות להיאבק בהחלטה - אם בחקיקה, אם בערעור ואם במאבק ציבורי, שכאמור אינו פשוט בימים אלה.
ראש מועצת בנימין על בג"ץ מצפה כרמים
(צילום: מועצת בנימין)
אחרי פינוי עמונה בפברואר 2017 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעשרות כינוסים ואירועים ביהודה ושומרון שהימים של פינוי תושבים מבתיהם חלפו מהעולם. "אף יהודי לא יפונה מביתו", אמר שוב ושוב. אמירתו זו עומדת כעת במבחן המציאות: האם יקדם חקיקה עוקפת בג"ץ? האם ימנע את פינוי התושבים בדרך אחרת? לא מן הנמנע שפינוי מצפה כרמים יהפוך לשיח משמעותי בין נתניהו המתנחלים במערכת הבחירות הבאה – תגיע מתי שתגיע.
אבל פסק הדין הוא גם ההזדמנות של המשרד להתיישבות, שהוקם כדי לתת מענה ראוי ל-46 המשפחות המתגוררות ביישוב כששעון החול לפינוי ממשיך לתקתק. המשרד, שהוקם בממשלת האחדות המנופחת, אויש בתחילה על ידי השרה ציפי חוטובלי, שהספיקה לקיים סיורים ולפגוש תושבים כשהסיפוח עוד היה על השולחן, אבל לא באמת הצליחה בתקופת כהונתה הקצרה לקדם תוכניות ולהורידן לשטח.
לפני כמה שבועות נכנס לתפקיד השר צחי הנגבי, אבל המשרד נשאר מעוקר, ללא תקציב או יכולת לפעול ולהפוך לבעל משמעות. המשרד צריך ללוות את סוגיית מצפה כרמים, לעבוד מול משרדי המשפטים והאוצר, וכמובן מול משרד ראש הממשלה, ובמקביל להתמודד עם ראשי ההתיישבות ולתת מענה ראוי לתושבים שבנו שם את בתיהם.
תחושה לא פשוטה שורה בימים אלה על ההתיישבות. העתיד, שהיה ורוד ומבטיח בינואר, הפך לוט בערפל באוגוסט. השאלה מה יעשו המתנחלים: האם יבחרו לצאת למאבק גם בתקופת קורונה ומשבר כלכלי חריף, או שמא ימתינו - שוב - להבטחות נתניהו.
- אלישע בן קימון הוא כתב השטחים של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
