בימים שלפני רעידת האדמה ההרסנית במזרח סין ב-1975, נצפו מספרים גדולים של בעלי חיים (נחשים ועכברים, בין השאר) הנוטשים את המאורות שלהם באמצע החורף. מקרים כאלו גרמו לכך שרבים מאמינים שלבעלי חיים יש חוש שישי שמתריע להם מפני אסונות טבע מבעוד מועד. אך עד כה לא היו קיימים נתונים רציניים בנושא.
בעלי חיים ורעידות אדמה
(צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)
כעת, חוקרים מאוניברסיטת מקס פלאנק בגרמניה מאמינים שיש להם פתרון לשאלה האם בעלי חיים יכולים לשמש כאינדיקטורים לרעידות אדמה. לדעתם, המחקר שלהם עשוי לסייע בהתגברות על הקושי הגדול של האדם בחיזוי מוקדם של רעידות אדמה.
מדובר בנושא רציני מאוד. ב-2004, למשל, מתו ברחבי העולם כ-300 אלף בני אדם בעקבות רעידות אדמה וב-2010 כ-230 אלף בני אדם. בארצות הברית לבדה נזקי רעידות האדמה מוערכים בחסר בסכום שנתי של 4.4 מיליארד דולר.
עם זאת, ולמרות יותר ממאה שנות מחקר בתחום, כיום טווח ההתרעה המקסימלי מפני רעידת אדמה עומד על שניות עד דקות בודדות בלבד. מרבית החוקרים משתמשים באמצעים המודדים את תנודת הגלים הסיסמיים המוחזרים מבטן האדמה. אמצעים אלו, מתקדמים ככל שיהיו, נכשלו עד כה במתן חיזוי יעיל.
"בשלבים הראשונים של היווצרות רעידת אדמה נבלעת הקרינה הסיסמית בסלעי כדור הארץ, לא ניתן לקבל סימנים שמעידים על תזוזה מתחת לפני השטח עד לשלב מאוחר מאוד ולכן זמן ההתרעה הוא קצר", אומר פרופ' דב בהט, מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן גוריון. "כדי למנוע נזק לאדם ולרכוש, השאיפה היא להאריך את זמן ההתרעה לפחות לכמה שעות".
חשים ברעידה הבאה
במחקר הגרמני, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Ethology, בדקו החוקרים האם התנהגות בעלי חיים משתנה בטרם התרחשותה של רעידת אדמה. צוות חוקרים הגיע לחווה מבודדת במרכז איטליה, באזור מוכה רעידות אדמה, והתקין חיישני תנועה על כבשים, פרות וכלבים. החיישנים הקליטו את התנועות היומיומיות של חיות החווה לאורך כמה חודשים, שבמהלכם אירעו אלפי רעידות אדמה בעוצמות שונות.
לאורך תקופה זו תועדו שינויים חדים ומהירים בתבניות התנועה של בעלי החיים, שחשפו שינויים קיצוניים בדפוסי ההתנהגות שלהם בטווח של כמה שעות לפני רעידות אדמה. מניתוח התוצאות והשוואתן עם נתונים סיסמיים, התגלה כי גם על רעידות בעוצמה בינונית וחלשה התקבלו התרעות. כמו כן, ככל שבעלי החיים היו קרובים יותר למוקד הרעידה, כך הם זיהו והתריעו מוקדם יותר על התזוזה התת קרקעית.
שיא זמן ההתרעה המוקדמת לרעידה עמד על 20 שעות, והוא הושג כאשר בעלי החיים שהו במבנה סגור ולא בשטח פתוח. לפי החוקרים, השהייה בתוך מבנה סגור עלולה להבליט את החרדה שחווים בעלי החיים בחווה. יתר על כן, שינוי ההתנהגות המקדים של בעלי החיים היה מובהק רק כאשר התבוננו החוקרים בהתנהגות הקולקטיבית של הכבשים, הפרות והכלבים גם יחד.
"התנהגות של עקה (סטרס) אצל מין מסוים מעוררת התנהגות של לחץ אצל מינים אחרים. כאשר מדובר בסכנת חיים, התקשורת הבין-מינית חזקה מאוד וקריאת הסימנים בין המינים השונים משתלמת". מסביר ד"ר רון חן, אקולוג התנהגותי וכמותי. "גם כאשר מינים שונים לא יודעים לזהות את מקור הלחץ, עדיין כדאי להם להיכנס למצב חירום כדי לשמור על ערנות ולשדר הלאה את המידע לגבי גורם מסכן".
נכון להיום, מערכת לחיזוי רעידת אדמה המבוססת על התנהגות בעלי חיים עוד רחוקה מלהיות אמינה ומדויקת ויש צורך לחקור ולאסוף עוד נתונים רבים מאזורים שונים ומבעלי חיים נוספים. עם זאת, אין ספק שהתוצאות מצביעות על יכולות החיזוי המסקרנות של בעלי החיים ומעלות שאלות בנוגע למנגנון העומד מאחורי "החוש שישי" שלהם.
על פי מחקרים קודמים, התיאוריה הרווחת היא שבשלב הראשוני של היווצרות רעידת אדמה קיים לחץ גבוה בין סלעים בתת הקרקע שגורם לשחרור ופיזור של מטענים חשמליים לסביבתם ולאוויר מעליהם, סביר להניח שבעלי החיים חשים בשינוי המטען החשמלי של האוויר ומגיבים בהתאם.
חיזוי רעידות אדמה בישראל
בשל מיקומה על הבקע הסורי-אפריקני, מהווה ישראל מוקד לרעידות אדמה עתידיות. "בישראל רעידות אדמה חזקות מופיעות במחזוריות של מאה שנים. רעידות קטסטרופליות התרחשו בצפת ובסיני במאות השנים האחרונות, ובעשורים הקרובים צפויה להתרחש רעידת אדמה בסדר גודל דומה", אומר בהט.
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ובראשם בהט, פרופ' אבינעם רבינוביץ' וד"ר ולדימיר פריד, עובדים כיום על מחקר שיבחן מערכת לחיזוי רעידות אדמה על ידי מדידת קרינה אלקטרומגנטית בסמוך לבקע ים המלח. בשלב הראשוני של התפתחות רעידת אדמה, הקרינה האלקטרומגנטית מוחזרת לפני השטח בדפוס מסוים של אותות. החוקרים גילו שדי בתזוזה קטנה מתחת לפני השטח כדי לזהות דפוס חוזר של אותות שמאפיין רעידת אדמה. בדומה להסתמכות על בעלי חיים למטרות התרעה מוקדמת, גם מחקר זה עשוי לספק חיזוי של שעות ואפילו ימים לפני שרעידת האדמה הופכת לקטלנית.
בהתחשב בתוצאות המעניינות של המחקר שנערך באיטליה ייתכן שלא רחוק היום שבו מערכת דומה תיבדק גם בישראל. "הקושי העיקרי בביצוע המחקר הוא בניתוח כמות גדולה של נתונים, אך עלויות המכשור הטכנולוגי אינן גבוהות", אומר חן. "בהחלט יש טעם לקיים מחקר מהסוג הזה גם בארץ, שכן בעלי חיים נותנים לנו מידע שהמכשירים הטובים ביותר שלנו לא יכולים לספק".
