נגיף קורונה, שמכה בנו בעוצמה בימים אלה, חוזר ומעלה את הסוגיה של מעבר מחלות מדבקות מבעלי חיים לבני האדם. הקורונה היא לא המחלה הראשונה שעברה אלינו מבעלי החיים, היו לפניה איידס ואבולה וגם סארס ומארס ועוד, ולדאבוננו היא גם לא תהיה כנראה האחרונה. אולם ההשפעה הגלובלית שלה על התמותה והתחלואה לצד הפגיעה האנושה בכלכלה, חידדו את הצורך לקטוע את שרשרת ההדבקה עוד לפני שהיא מגיעה לבני האדם.
המושג בריאות הוא מושג מורכב מאוד, ובשנים האחרונות, לצד אבחון וטיפול במחלות, כלומר רפואה, גברה יותר ויותר המודעות והפעילות בתחום של מניעת מחלות, קידום אורח חיים בריא, הארכת תוחלת החיים ועלייה באיכות החיים. כל אלה תחת המטריה של רפואה מונעת או הכותרת של בריאות. יתרה מכך, על פי ארגון הבריאות העולמי, בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא גם מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית, והיא קשורה במגוון מדדים סוציו-אקונומיים, כגון רמת ההשכלה ורמת ההכנסה, כמו גם בהיבטים סביבתיים, וביניהם זיהום אוויר ומקורות מים, תנאי אקלים ופגיעה בסביבה הטבעית. אולם לאחרונה קיימת תפיסה מתקדמת יותר, שמתייחסת לבריאות בצורה הרבה יותר רחבה, ומבוססת על שילוב בין בריאות האדם, בריאות בעלי החיים ובריאות הסביבה, כל אלה תחת המודל של "בריאות אחת" (One Health).
הקשר בין הבריאות של הסביבה, של בעלי החיים ובני האדם הוא קשר סבוך והדדי. ראשית, בני האדם ובעלי חיים, מבויתים או כאלה שחיים בטבע, חולקים לא מעט מחלות, ומושפעים משינויים בסביבה הטבעית ומשינויי האקלים. שינויי האקלים והפעילות של בני האדם, ובעיקר עיור, חקלאות ותיעוש, גורמים לפגיעה משמעותית בסביבה הטבעית, במערכות אקולוגיות ובבתי גידול, ובכך משפיעים על הבריאות של בעלי חיים. זאת ועוד, מחלות מדבקות שונות משגשגות בתנאי אקלים קיצוניים, טמפרטורה גבוהה ולחות, והווירוסים פוגעים בבעלי החיים, כאשר סחר ואכילה של בעלי חיים ודחיקה שלהם אל הסביבה האנושית מעלים את הפוטנציאל להתפרצות מגפות בבני אדם.
ישנם כמה גורמים אנושיים להתפתחות של מחלות זואונוטיות- מחלות המועברות בין בעלי חיים לבין האדם. הגורם הראשון והמרכזי הוא העלייה המתמדת בצריכה של חלבון מהחי, ואיתה מעבר של מחלות מבעלי החיים ומהבשר. גורם נוסף הוא הגידול של בעלי חיים בחוות בתנאים של צפיפות ולא פעם של לכלוך, שמוביל להתפרצות נגיפים. גם השונות הגנטית הנמוכה יחסית של בעלי החיים המבויתים היא כר פורה להתבססות והתפרצות נגיפים מחוללי מחלות מדבקות. בנוסף, סחר בבעלי חיים שניצודים בטבע הוא גורם מרכזי למעבר מחלות מבתי גידול המרוחקים מהסביבה האנושית אל בני האדם.
זאת ועוד, עיבוד של בשר וכלל שרשת המזון של חלבון מהחי, מהחווה אל הצלחת, יכולים להוביל לשגשוג והתפרצות של מחלות רבות. כמו כן, העובדה שהעולם גלובלי ויש תנועה מתמדת בין אזורים ובין ארצות מובילה למעבר מהיר של מחלות ממקום למקום. לבסוף, ההתחממות הגלובלית, משפיעה באופן דרמטי הן על הנגיפים והן על בעלי החיים "המארחים" אותם, כאשר באופן כללי אזורים חמים ולחים יותר נמצאו כמתאימים לנגיפים רבים. ההתחממות הגלובלית מחלישה גם את המערכת החיסונית של בני האדם, והופכת אותם לפגיעים יותר.
לצד המניעה של הדבקה מבעלי החיים לבני האדם מראש, חשוב גם להיערך ברמה הגלובלית, האזורית, הלאומית והמקומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בקרב בני האדם כאשר הנגיף כבר הגיע לסביבה האנושית. המטרה היא לבנות חסינות קהילתית, שתאפשר לנהל את המחלה, ולא רק חסינות עדר. בצורה כזו ההתפשטות תהיה כמה שיותר מצומצמת ואפשר יהיה להכיל את המגפה.
הימים האחרונים הם ימים של חשבון נפש, והסגר שנכפה עלינו הוא זמן טוב לחשוב מחדש על העולם בו אנו חיים, ועל יחסי הגומלין בין הסביבה הטבעית לסביבה האנושית. העלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים לצד משבר האקלים מחייבים את כולנו לשנות הרגלים ולחשוב אחרת, ובעיקר למצוא מקורות אחרים לחלבון ולמזון. רק כך נוכל להבטיח בריאות אחת לכולם.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
