1. המרוץ אחר החיסון. מתי יגיע חיסון לישראל, והאם לא נערכו מראש? לשכת ראש הממשלה טענה הבוקר כי הושגה פריצת דרך נוספת בדרך להשגת חיסונים של פייזר לישראל לאחר שנתניהו שוחח שוב עם מנכ"ל החברה אלברט בורלה. בערב מסר נתניהו כי סיכם עם המנכ"ל שישראל תקבל את חיסוני הקורונה כבר בינואר. הפרויקטור היוצא פרופ' רוני גמזו נשמע מעט פחות אופטימי ודיבר על אפריל-מאי. לישראל, נכון לעכשיו, אין הסכם עם פייזר - וכעת היא תידרש לחתום עליו בלחץ זמן.
קבלת החיסון זה לא הקושי היחיד במקרה של פייזר. ישנה חשיבות גבוהה לשמור על החיסונים – מתהליך הייצור עד מתן החיסון - בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. "אני לא חושב שאנחנו נערכנו למצב של קירור של 20 מיליון מנות, וגם ביתר מדינות העולם זהו המצב. חייבים לדאוג שלא נשבור את שרשרת הקירור", הסביר חבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים במשרד הבריאות, פרופסור סיריל כהן.
אך לא רק פייזר. חברת מודרנה, שדווקא כן חתמה על הסכם עם ישראל, הודיעה כי תדווח החודש על תוצאות ניסוי החיסון. בדו"ח אמ"ן נכתב: "אם התוצאות דומות, סביר שעד סוף השנה יהיו לפחות שני חיסונים מאושרים לשימוש". אבל אפשר לחכות עם השמפניות. מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, אמר: "אני מקווה שהדיווחים ימשיכו להיות אופטימיים, אבל לצד זה חשוב להבין שאת החורף הקרוב נעביר ללא החיסון".
ובינתיים, ראש הממשלה הודיע שיקים ועדת שרים בראשותו שתפקח על ייבוא החיסונים נגד קורונה ואופן חלוקתם.
2. החלטנו לא להחליט. קבינט הקורונה התכנס היום כדי לדון באפשרויות ההתקדמות בשלבי היציאה מהסגר - זאת על רקע נתונים לא מעודדים במיוחד, של מספר המאובחנים הגבוה ביותר זה שבוע. זמן קצר לפני כינוס הקבינט סיכם שר הביטחון בני גנץ עם שרי כחול לבן כי יתנגדו להטלת עוצר לילי. שר האוצר ישראל כץ דרש לפתוח את הקניונים מיום שלישי, ושר החינוך יואב גלנט אמר: "חייבים לפתוח את כיתות ה'-ו' וכן י"א-י"ב".
אנשי המועצה לביטחון לאומי אמרו כי ישנן ארבע אפשרויות: לעבור לשלב השלישי של ההקלות, להטיל עוצר לילי, דחיית השלב השלישי, או הטלת עוצר לילי במטרה להביא מחדש לירידה בתחלואה - מבלי להתחיל לדבר.
היום באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
בסופו של דבר כאמור לא התקבלו החלטות נוכח התנגדות כחול לבן לסגר לילי. בעקבות זאת גם לא הוחלט על החזרת תלמידי כיתות ה' ומעלה לבתי הספר. מה צפוי? לא ברור מתי תתקבל החלטה. ייתכן שיוחלט בממשלה על סגר לילי אבל הדבר בכלל לא בטוח. מלבד זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע תמיכה בקיצור הבידוד לשבעה ימים - לאחר שכבר פורסם כי הלילה יקוצר משך הבידוד ל-12 יום.
3. לפחות לשפעת יש חיסון. קופות החולים הודיעו כי מהשבוע הבא יוכלו כל מבוטחיהן להתחסן נגד שפעת - ולא רק אלו שנמנו עם קבוצות התעדוף שנקבעו על ידי משרד הבריאות, כפי שהיה עד כה.
החיסון השנה חשוב כיוון שישנו צפי לצפיפות בבתי החולים על רקע התפשטות מגפת הקורונה. נכון לשבוע שעבר, בבתי החולים חסרות 1,433 מיטות - 822 מהן במחלקות הפנימיות שאמורות לטפל בחולי הקורונה והשפעת. מנהלי בתי החולים פנו במכתב דחוף לשר הבריאות אדלשטיין: "זו מצוקה ידועה מראש, חייבים לגשר על הפערים האדירים".
עד כה ברשימת מקבלי החיסונים היו רק בני 65 ומעלה, ואחריהם, על פי סדר חשיבות יורד: חולים כרוניים, מתמודדים עם מחלות נפש חמורות, חברי הצוותים הרפואיים, ילדים וחברי כוחות הביטחון.
הכירו את גיל כהן (שם בדוי), בן 49, גרוש, בעל חנות בגדים בדרום תל-אביב. במהלך השנים גיל השקיע מאמץ בפעילות ספורטיבית ומאוד הקפיד לשמור על כושר גופני. נושא הבריאות תמיד היה חשוב לו. בתחילת ינואר השנה התחילו להתפרסם נתונים על המגפה החדשה וכבר בתחילת פברואר מספר ישראלים נדבקו ב"ספינת הקורונה". בסוף פברואר אובחן מאומת ראשון בארץ. ב-12/3 היו בישראל 100 מאומתים והגבלות התקהלות, אך כבר ב-22/3 היו 1,000.
ב-14.3 החליטה הממשלה על סגירת כלל המשק. בהמשך, החנות שלו נסגרה. היא עבדה בקיץ ונסגרה בשנית לקראת החגים ב-18.9. גיל רואה איך "מזדקנים" בגדי החורף בחנות-מפעל חייו ומה שגרוע מכך, גיל מרגיש לחץ נפשי מתמיד. רוב הזמן נמצא בבית ואוכל, אוכל ואוכל. משקלו עלה ב-9 קילו. הוא התחיל להרגיש כאבי ראש, הלך למרפאה והרופא גילה אצלו לחץ דם גבוה. הוא קרא שמהלך המחלה, אם הוא יידבק בקורונה, יהיה קשה יותר בגלל ההשמנה ויתר לחץ הדם. הוא חושש מכך שיפתח סוכרת, שגם היא גורם סיכון למהלך קשה של מחלת קורונה.
המצב הנפשי של גיל, הימנעות מפעילות גופנית, השמנה ויתר לחץ דם – מעצימים זה את זה ומחמירים פגיעה בריאותית. איך אפשר לעזור לו? הלב נכמר למראהו. גיל חייב למצוא דרך החוצה מהמשבר, לפנות לעזרה, אבל קודם כל, לחזור לפעילות ספורטיבית, להוריד משקל ולאזן את לחץ הדם.
2,706 חולי קורונה נפטרו בישראל מאז חודש מרץ ועד היום אחר הצהריים. מניתוח הנתונים עולה כי שיעור התמותה בישראל עומד על 0.84% - כלומר אחד מכל 119 חולי קורונה בישראל נפטר. מדובר בנתון הנמוך מהממוצע העולמי העומד על 2.46%.
מדד נוסף להשוואת שיעור התמותה הוא כמות הנפטרים למיליון תושבים. במדד זה ישראל נמצאת הרבה מעל הממוצע העולמי, וזאת בשל התחלואה הגבוהה יחסית לגודל האוכלוסייה. בישראל נפטרו מקורונה בשמונת החודשים האחרונים 294 בני אדם על כל מיליון תושבים. הממוצע העולמי עומד על כ-166 מתים לכל מיליון תושבים.
לשם השוואה, בבלגיה מתו 1,185 בני אדם מקורונה על כל מיליון תושבים, בספרד 858, בברזיל 767, בארצות הברית 746, באיטליה 711, בפולין 240, ברוסיה 219, באוסטריה 178, בגרמניה 144, בדנמרק 130, ביוון 87 ובסין – שם התפרץ הנגיף בסוף השנה שעברה – מתו 60 בני אדם על כל מיליון תושבים.
התגלה קוף לא מוכר. רק 250 כמותו נותרו בכל העולם, הוא חי מיליון שנה, ורק כעת התברר - טי פופה הוא מין נפרד. "נמצא בסכנת הכחדה חמורה".
כל מי שגר בישראל בשנות השבעים הכיר את "הפנתרים השחורים" ואת פעילותם. עם הזמן, התנועה נדחקה לשולי התודעה בשנים האחרונות. כרזות, מכתבים ועיתונים שיוצגו בפסטיבל "דוקו.טקסט" חושפים כיצד הם חברו לגורמי שמאל רדיקלי, מה קרה באותה שיחה מפורסמת עם גולדה - ובמה מדייקת הסדרה "שעת נעילה".
מגזין "הניו יורקר" פיטר את ג'פרי טובין, מהוותיקים שבין עובדי מערכת העיתון, לאחר שבמהלך חודש אוקטובר נתפס כשהוא מאונן במהלך ישיבת זום, במחשבה שהמצלמה כבויה.
מיאו, לא ממריאים. מטוס דרימליינר 787 של אל על שהמריא שלשום להונג קונג עם מטען, תקוע על הקרקע לאחר שבמהלך סריקה שגרתית של המטוס נתגלו עקבות של חתול.
