פרופ' גמזו: "פיגוע של מאות חולים"
(צילום: ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
ברקע סערת פרויקטור הקורונה רוני גמזו, שאמר אתמול (יום א') בריאיון לאולפן ynet ש"החברה הערבית עשתה בשבועיים האחרונים אחרי חג הקורבן כמעט פיגוע של מאות חולים", מקבלים בחברה את הביקורת על המסיבות וההתקהלויות – והחליטו על צעדים שונים. בין היתר מדובר בהסברה, סגירת יישובים באופן עצמאי וקריאה להימנע מהגעה לחתונות כדי למגר את ההדבקה ביישובים.
מפיקים לקחים. מחסום משטרתי בכניסה לכפר קאסם
נכון לאתמול בערב, בשורת יישובים בחברה הערבית עומד מספר החולים הפעילים על יותר ממאה. במזרח ירושלים יש כיום 1,726 חולים פעילים וביישוב ירכא 313. בנצרת 307, בטייבה 281, בקלנסווה 186, באום אל-פחם 169, ברהט 159, בכפר קאסם 146, בטירה 142, בבאקה אל-גרבייה 126 ובסכנין 103.
תושבים ביישובים הערביים קוראים להימנע מהשתתפות בהתקהלויות, בין היתר בחתונות. הם גם קוראים למשטרה להסביר לתושבים שמקיימים חתונות את הסכנות בהשתתפות מספר רב של אנשים, ולציין בפניהם את הנחיות הריחוק החברתי כדי להימנע מהדבקה.
בכפר קאסם, לדוגמה, הוחלט לסגור את הכניסות לעיר בשעות הערב עד לפנות בוקר, כדי להיאבק בהתפשטות הנגיף. שוטרים מתחנת המשטרה המקומית מקימים מחסומים בכניסה לעיר, ובודקים את הנהגים והנוסעים במכוניות. מבקרים ללא מטרה דחופה מתבקשים להימנע מכניסה לעיר.
"לא יכול להיות שמספר החולים אצלנו יעלה ונשב בשקט", קבע ראש העיר כפר קאסם עאדל בדיר. "אם המצב יישאר כך – העיר תיסגר. זה יפגע בתושבים מבחינה כלכלית. אני מופתע שבנים של חולים מאומתים יוצאים ומשתתפים בחתונות, ואפילו ללא מסכות. הם צריכים להיות בבידוד. החתונות הן מקור ההדבקה – בכל חתונה שמתקיימת יש לנו עוד 27 נדבקים. אני קורא לאלו שאומרים שהם לא מפחדים ולא דופקים חשבון – לפחות תדאגו לבני משפחותיכם ואל תזלזלו".
במזרח ירושלים, מספר עבד אל-רחים, בעל עסק, כי נפגע קשות מהתפרצות הנגיף. "אין אנשים שבאים לקנות כמו לפני הקורונה", הוא אמר. "אני שוקל לסגור את החנות ולצאת לעבוד עד שהמצב יחזור לשגרה. אחרת אנחנו נמות מרעב ולא יהיה לי כסף לקנות אוכל לילדים".
תושבת שכונת סילוואן במזרח העיר, שנדבקה בנגיף, סיפרה: "נדבקתי מחברה שנדבקה במקום עבודתה, שם לא שמרו על ההוראות. אני עובדת ועוזרת בפרנסת המשפחה – ואין לי דרך לעבוד. אני רואה גם היום זלזול בהוראות. הרבה אנשים עושים מה שהם רוצים מבלי להתחשב".
יסמין קעדאן, תושבת באקה אל-גרבייה שנדבקה בנגיף ושהתה בבידוד, סיפרה גם היא על החוויה. "זה מאוד קשה להיות בבידוד. אני מופתעת מהאנשים שמזלזלים בקורונה וחושבים שזה לא קיים", היא אמרה. "אם לא נשמור על ההוראות המצב ימשיך להחמיר ואולי נגיע בשלב מסוים לסגר מוחלט. אני לא חושבת שנוכל להתמודד עם סגר שעלול לחנוק אותנו. הכול בידיים שלנו".
בירכא, לשם קרא משרד הבריאות לא להגיע עקב התחלואה הגבוהה, מתחילים לעכל את המצב. וג'ד חטאר, תושב היישוב, מספר על קומץ שנמנע מקיום ההוראות – ופוגע בשאר התושבים. "צריך לעשות לזה סדר", הוא אמר. "הבריאות חשובה מאוד, אבל גם הכלכלה. צריך לחלק את ירכא לחלקים ולהוציא את אזור התעשייה מהמשוואה. צריך לטפל נקודתית באזורים הבעייתיים כי המגזר העסקי ביישוב נפגע אנושות. ייקח לנו זמן רב כדי לשקם אותו".
לדבריו, "כתושב הכפר, אני קורא למקבלי ההחלטות לשקול בכובד ראש כל החלטה הנוגעת ליישוב ולשים בראש מעייניהם את העובדה שירכא הינו יישוב מרכזי, אסטרטגי וכלכלי שמתפרנסים ממנו אלפי עובדים".
גם אמג'ד חמדאן מטירה ציין את החתונות כמקור ההדבקה המרכזי. "אנחנו בתקופה מאוד קשה. כתושב טירה, שבה יש עלייה במספר הנדבקים, אני קורא בקול רם להתרחק מכול החתונות. לא מבין למה יש אנשים שלא נענים להוראות", אמר. "הזלזול הזה גורם להתפשטות הנגיף. אם רוצים לשמור על הבריאות של כולם אז חובה לשמור על ההוראות, ולא להתעלם, כפי שרבים עושים בחברה הערבית. הם מנסים לשדר שהקורונה היא שקר".
בבית החולים תל השומר מאושפז במצב קשה מוחמד (יוסף) ואויה מקלנסווה. נכדיו, אמאני, אדהם, מוחמד, ארקם ומוניר, סיפרו על החג שעברו. "זו הפעם הראשונה שעברנו חג בלי סבא שלנו, שאנחנו מתגעגעים אליו. אנחנו מחכים שיחלים במהירות כי אנחנו רוצים לחבק אותו. אנחנו קוראים לכל האזרחים לשמור על ההוראות כדי שלא יחוו את הימים הקשים שאנחנו עוברים", הם אמרו.
אלה, בתו של מוחמד, ביקשה להודות לבית החולים שבו מאושפז אביה. "מאז שאבא שלי במחלקת הקורונה בבית החולים, אנחנו מרגישים יותר מנחת, למרות כל הכאב שלנו", היא כתבה לבית החולים. "אנחנו מאמינים בטיפול של הצוות הרפואי. למרות שאחי עובד כבר שנים בבית החולים, זו הפעם הראשונה שהוא באמת מבין את הזכות שקיבל לעבוד בבית החולים".
פרויקטור הקורונה גמזו התנצל בעקבות דבריו ועל השימוש במושג "פיגוע המוני". הוא אמר כי הוא מבקש להבהיר שכוונת השימוש בביטוי הייתה בהתייחס לכך שהנגיף גורם לתחלואה גבוהה ביותר בחברה הערבית, ולא לחברה עצמה. "עם זאת, חלקים בחברה לא מודעים לגודל הסכנה, ולא נשמעים להנחיות", הוא אמר. בריאיון הוא קרא למנהיגי החברה הערבית להשתמש בכוח שיש להם – ולקבל סיוע מפיקוד העורף לטובת הקטנת התחלואה.
פורסם לראשונה: 23:40, 16.08.20
