מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (ב') את הדו"ח השנתי. המבקר בחן את סוגיית ביטוחי הבריאות, העיר על חוסר הטיפול בניצולי השואה, היעדר המוכנות של צה"ל למערכה עם נשק כימי והצביע על ליקויים בעבודה על פרויקט חשמול מסילות הרכבת, ובפרט בקו המהיר לירושלים.
המבקר שם דגש על כמה סוגיות של סביבה וכלכלה בדו"ח. בין היתר הצביע על הנזק מפליטת גזי חממה בישראל, פעילות תאגידי המים בישראל, ואי העמידה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. אלה עיקרי הדו"ח.
צה"ל לא נערך למתקפה כימית
מבקר המדינה מצא פערים במוכנות כוחות היבשה, בסדיר ובמילואים, להתמודדות עם איום כימי. לפי הדו"ח, היחידות הלוחמות בצה"ל לא אומנו כנדרש לתרחישי אב"כ. בנוסף, המבקר מצא כי גדודי האב"כ לא הותאם לאתגרים החדשים ובקושי ערך אימונים בנושא. כמו כן, נושא הרכש והציוד בצה"ל בנודע להתמודדות מול איום כימי לא אוחד בידי סמכות אחת בצבא, למרות ההנחיה לעשות כן.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
מחדל הרכבת לירושלים
מבקר המדינה מצא שורה של מחדלים בהקמת קו הרכבת המהיר מהרצליה לירושלים. בין היתר, למרות שהקו נפתח באיחור לציבור הנוסעים, הרכבת לא הייתה ערוכה עם ציוד נייד להפעלתו והדבר פגע בפעילות הקווים האחרים. כמו כן, לטענת המבקר אין תיעוד של התקלות שהיו בקו והפעולות שבוצעו לתיקונן.
לפי הדו"ח, יכולת התגובה של כוחות החירום בעת אירוע בקו המהיר לירושלים בעייתית. הגשרים והמנהרות נבנו באופן שאינו מאפשר דרכי גישה לרכבי חירום על המסילות, והפתרונות שהועלו לא מספקים לטענת המבקר.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
כפל ביטוחי בריאות וסוכנים עם ניגוד עניינים
מבקר המדינה טען כי רשות שוק ההון לא עשתה מספיק כדי לטפל בכשלים בשוק ביטוחי הבריאות. הכשל העיקרי שאליו התייחס המבקר הוא כפל הביטוחים, שבעקבותיו מבוטחים רבים משלמים לשווא על ביטוחים חופפים. מהדו"ח עולה כי 90% מהמבוטחים מחזיקים בביטוח נוסף בקופות החולים ללא צורך וכי 90% מהעמלות שקיבלו יותר ממחצית מסוכני הביטוח בתחום הגיעו משתי חברות ביטוח לבד.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
יותר ניצולי שואה זקוקים להשלמת הכנסה
מבקר המדינה ערך ביקורת על דו"ח שערך בנושא הטיפול בניצולי השואה ב-2017, ובמקום למצוא שיפור הוא גילה שהמצב רק החמיר. יותר מ-51,000 ניצולי שואה שמקבלים גמלה שנתית זקוקים להשלמת הכנסה כדי לחיות בכבוד. תוכניות שמסייעות לניצולים רבים עומדות בפני סגירה בשל קשיים כלכליים, והצוות הבין-משרדי שנועד לטפל בבעיות הניצולים לא מתפקד.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
תאגידי המים לא מפרסמים נתונים על נזילות
מבקר המדינה מצא כי רשות המים ותאגידי המים אינם מפרסמים באתרי האינטרנט שלהם נתונים בדבר צריכה מוגברת של מים על ידי צרכנים. צריכה כזו נובעת לעתים מנזילות. גם בדו"חות השנתיים של התאגידים אין פירוט ברור של מספר הפניות בגין צריכה מוגברת ומספר הנזילות שהוכרו.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
אין ביקורת על הקצבאות לגמלאי שירות המדינה
מבקר המדינה מצא כי למרות שמנהלת הגמלאות משלמת 11 מיליארד שקלים בשנה לגמלאים ושארים של שירות המדינה, היא אינה פועלת כדי לקבל מידע על הגמלאים וההכנסות שלהם. מדובר במידע שיכול להשפיע על גובה הקצבה שהם מקבלים.
בבדיקה עלה כי במהלך השנים בדקה המנהלת תלושי משכורת של חלק ממקבלי הקצבה, אך לא עשתה דבר לאלו שלא העבירו את פרטי הכנסותיהם. עוד עלה כי המנהלת לא מצליבה נתונים עם נציבות שירות המדינה ובודקת את זכאות מקבלי הקצבה.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
כישלון התוכנית להתייעלות אנרגטית
מבקר המדינה מצא כי הנזק השנתי המשוער מפליטת גזי חממה בישראל בשנה שעברה עמד על 10.9 מיליארד שקלים. למרות זאת, התוכנית להתייעלות אנרגטית אינה כוללת יעדי ביניים, תקציבים ומדדים לבקרה ולמעקב. בנוסף, משרדי ממשלה ויחידות סמך רבות לא דיווחו למשרד האנרגיה על הצריכה שלהם ב-2018, גם רשויות מקומיות רבות לא מסרו את הנתונים.
בחלק שעסק בקידום אנרגיות מתחדשות והפחתת תלות בדלקים גילה המבקר כי אין תוכנית אב למשק האנרגיה בישראל, למרות שמשרד האנרגיה ניסה לקדמה בשני העשורים שחלפו. המבקר ציין כי אמנם יש גידול בהיקף ייצור החשמל מאנרכיות מתחדשות, אך הוא עדיין לא עומד ביעדים שנקבעו.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
העבודות הואצו, הליקויים לא טופלו
מבקר המדינה בחן את פרויקט חשמול המסילות של רכבת ישראל ומצא כי הפרויקט צפוי להסתיים באיחור של שש שנים מהמועד שנקבע. במהלך השנים אומדן העלויות תפח ל-12.4 מיליארד שקלים, ולפי המבקר אלו לא העלויות היחידות. "עיכובים בפרויקטים עלולים לגרום לפרויקט לאבד את כדאיותו", כתב. המבקר העריך כי דחייה של הפרויקט ל-2029 תוסיף עלויות של 825 מיליון אירו.
לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן
בהכנת הכתבה השתתפו ירון דרוקמן, אסף זגריזק, מירב קריסטל, הדר גיל-עד, נעמי צורף ועומרי מילמן, כלכליסט