המשבר הבריאותי והכלכלי שהביא עימו נגיף הקורונה יצר גם משבר שלישי - משבר נפשי שרק הולך ומחמיר. דו"ח חדש על אודות מצב בריאות הנפש של החברה הישראלית חושף תמונת מצב מדאיגה מאוד לגבי האופן שבו מדינת ישראל יוצאת מהסגר הנוכחי ומוכיח שכבר לא מדובר בתחושה בלבד: מסגר לסגר חלה החמרה במצוקה הנפשית בישראל.
את הסקר יזם פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, בשיתוף פעולה עם עמותת ער"ן והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), והוא נערך על ידי יאיר אסף-שפירא ממכון ירושלים למחקרי מדיניות.
הסקר נערך בקרב כ-750 פסיכולוגים בשירות הציבורי והפרטי. תלכיד הנתונים של שלושת הגופים - שנערך לראשונה בישראל - מאפשר להתחקות אחר ההשלכות הנפשיות של התמודדות החברה הישראלית עם נגיף הקורונה ומדגים במפורש החמרה משמעותית במצב הנפשי בישראל.
על פי הדו"ח, 165,000 איש בממוצע צורכים טיפולים נפשיים בישראל בימים שבשגרה. מתחילת משבר הקורונה נרשמה עלייה מצטברת של 59% במספר המטופלים בשירותי בריאות הנפש במגזר הציבורי, ושל 47% במגזר הפרטי.
אולפן ynet: השפעת הקורונה על בריאות הנפש
(צילום: נדב אבס)
עלייה בצורך בטיפול - וירידה ביכולת לממן אותו
ההחרפה הגיעה במהלך הסגר השני: יותר מ-80% מהפסיכולוגים במגזר הציבורי ויותר מ-72% מהפסיכולוגים במגזר הפרטי ציינו שבתקופת הסגר השני חלה החמרה במצב הנפשי של מטופליהם. הם פירטו את הנושאים שחלה עלייה בעיסוק בהם: חרדה, מתח, דיכאון, קשיים כלכליים, בעיות משפחה וזוגיות, וקשיים שנלווים למצב רפואי.
על פי הדו"ח כ-60% מהפסיכולוגים בישראל מדווחים שחלה עלייה בצורך בטיפול נפשי במהלך הסגר השני. בעקבות כך נרשמה עלייה חדה של 61% בפונים לטיפול בשירות הציבורי. במגזר הפרטי, לעומת זאת, נרשמו מגמות מעורבות. 51% מהפסיכולוגים דיווחו שחלה עלייה במספר הפונים לטיפול נפשי, לעומת 21% שדיווחו על ירידה. 41% מהפסיכולוגים ציינו אף עלייה בבקשות מטופלים להפסקת טיפול. המגמות הללו משקפות את ההשפעות הכלכליות של ימי הקורונה - עלייה בצורך בטיפול נפשי, לצד ירידה ביכולת לממן אותו במגזר הפרטי.
"החברה הישראלית נמצאת במצוקה נפשית שמעמיקה מסגר לסגר", הסבירה ירדן מנדלסון, מראשי מטה המאבק של פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית. "טיפול נפשי נגיש ובחינם הוא תנאי הכרחי להתמודדות המשק הישראלי עם המשבר. חבל שבקבינט הקורונה עד לרגע זה לא הבינו את החשיבות של צירוף פסיכולוג העוסק בבריאות הנפש לשורותיהם".
לדבריה, "כבר לפני 25 שנה הובטח לנו בחוק בריאות ממלכתי טיפול פסיכולוגי חינם. הקורונה היא "גיים צ'יינג'ר" שמשנה את התודעה שלנו: כשיש קשיים כלכליים טיפול פסיכולוגי הוא בין הדברים הראשונים שנופלים מהתקציב המשפחתי והציבור פונה לקופות החולים. שם הפונים נתקלים במערך מדולדל, עם תורי המתנה ממושכים".
"הקורונה הנפשית תישאר זמן רב אחרי שהקורונה הביולוגית תיעלם", הוסיפה ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן. "לצד הצורך במציאת חיסון פיזי המשימה הלאומית שלנו צריכה להיות בניית חוסן נפשי. חוסר הוודאות והשליטה, המצוקה הכלכלית החריפה, הבדידות והיעדר התמיכה מביאים לעלייה מדאיגה במפלס המצוקה ובמצבי סיכון, ועבור אוכלוסיות בסיכון - בדידות קטלנית יותר מכל נגיף.
"הסגר מרחיק אנשים מגורמים שמהם הם שואבים בשגרה תמיכה ונחמה ושמהווים עבורם עוגן של ביטחון. מסגר לסגר משאבי ההתמודדות של חלקנו הלכו והידלדלו, כך שהסגר השני פגש אותנו עם פחות משאבים פנימיים וחיצוניים זמינים ועם פגיעה בתחושת המסוגלות".
