טקס הסיום של קורס המתגייסים למגזר הערבי
(צילום: דובר צה"ל)
הקורונה הזניקה את הביקוש במגזר הערבי לשרת בצה"ל: פרויקט "שגרירים במדים", שנועד לקרב את ערביי ישראל לצבא, רשם לאחרונה את הקורס הגדול ביותר שנערך עד כה במסגרת התוכנית, והסתיים עם 88 משתתפים מוסלמים ונוצרים מ-20 ערים וכפרים - פי ארבעה ממחזורים קודמים בפרויקט שהחל לפי שנתיים.
התוכנית שהתחילה לפני כשנתיים כיוזמה ראשנית שנערכה בהיחבא, קיבלה עידוד בין השאר בגלל המעורבות של פיקוד העורף בניהול משבר הקורונה בחצי השנה האחרונה. מרבית החניכים, בני 50-29, הם מובילים חברתיים ביישובם כמורים, מנהלי בתי ספר, ראשי מועצה ואנשי עסקים מקומיים.
55 מהחניכים, שעלו על מדים וספגו את החוויה הצה"לית בהתנדבות, הגיעו מהכפרים והערים בצפון הארץ והשאר, עשרות במספר, מאזור המשולש ומיישובים בדואים בנגב.
הקורס, שנערך לאחרונה בבסיס מחווה אלון שבגליל, נערך במשך מספר שבועות, וכלל שרשרת חיול, שיעורים להכרת המערכת הצבאית, פעילויות שונות ושיחות עם קצינים בכירים בצה"ל, בהם גם ראש אגף כח אדם אלוף מוטי אלמוז ומזכירו הצבאי של נשיא המדינה, תת אלוף עלא אבו רוקון.
"השורה התחתונה שעלתה מהקורס הזה, גם מצד המשתתפים בו, היא שבצה"ל יש מקום לכל אחד", מסביר ראש מינהלת אוכלוסיות באגף כוח האדם בצה"ל, אלוף משנה עאטילה פארס. "אנחנו רואים זאת גם בהכשרות מקצועיות שהצבא מעביר למתגייסים וגם בעוד ועוד כיתות עתודה שנפתחות למוסלמים". נכון להיום, הקצין הערבי הבכיר ביותר בצה"ל הוא ערבי-נוצרי בדרגת סגן אלוף שמפקד על גדוד קשר ששירת בעברו גם בתפקידים מסווגים.
אחד מבוגרי הקורס, ראמי חג' יחיא מטייבה, שלח כבר את בניו לשירות בצה"ל. "חשוב לעשות את המהפכה הזו במגזר כלפי הצבא", אמר חג' יחיא. "היה אצלנו חוסר מודעות ואנשים לא ידעו שהצבא זה כמו משפחה. הצבא עזר לאזרחים ובמו עיניי ראיתי חיילות בעיר שלי מחלקות סיוע למשפחות בסגר.
"אעשה הכל כדי לגייס עוד צעירים לצבא, כי כל מה שקורה אצלנו מבחינת אלימות מראה שאם לא נשקיע בעתיד של הדור הבא אצלנו - לא יהיה לו לאן ללכת. אם הוא יתגייס לצבא אז בגיל 21 ייפתחו לו הרבה יותר דלתות, אחרי שיספוג בצבא חינוך ומשמעת".
פארס הוסיף כי "ההבנה היא שהחיבור הזה עם המגזר נותן חוסן כי חלקם ממשיכים איתנו בשרות ממשי במילואים ביחידות הקישור לפיקוד העורף בתוך הישובים הערביים, שפועלות בחירום. בשגרה, על אזרחי, הם חוזרים ליישוביהם ומעודדים גיוס בהתנדבות לצה"ל, במקומות שבהם אי אפשר לקיים אירועי עידוד גיוס רשמיים וגלויים".
צה"ל, מצידו, כבר מקיים גדנ"ע לבני נוער מוסלמים. פארס אמר כי "הקמנו ועדת איתור שתמיין את המגיעים לקורס, ופתאום ראינו שעוד ועוד משתתפים ממקומות כמו טייבה, קלנסווה, כמו גם מחורה, רהט ונצרת, מגיעים בנוכחות חסרת תקדים".
פארס התייחס גם להכפשות שספג המגזר הבדואי בנגב בעקבות הגניבות הרבות של גורמים עברייניים מבסיסי האזור, בשעה שעשרות חיילים מהפזורה משרתים בצבא: "פשיעה יש בכל מקום ובכל מגזר", אמר. "לא צריך לתייג מגזר שלם כזה או אחר. אנחנו בהזדמנות טובה לקירוב עם המגזר, הם ראו והגיבו בחיוב על הפעילות של פיקוד העורף בכפרים כמו דיר אל-אסד בגליל שהצבא פעל בו במשך חודש שלם עד להורדת התחלואה".
לפי נתוני צה"ל, חלה עלייה איטית אך קבועה בכמות הערבים המוסלמים והנוצרים שמתנדבים לשירות בצה"ל, גם ליחידות קרביות. בשנה החולפת הסתכם הנתון בקרוב ל-500 מתגייסים חדשים מהמגזר הבדואי לצד 260 אנשי קבע, רובם בדואים ששליש מהם מיישובי הפזורה בדרום.
לאלה ניתן להוסיף כ-200 ערבים ישראלים, מתוכם מוסלמים (שאינם בדואים) ונוצרים, שמשרתים בצבא. "יש יותר ויותר רצון מצידם להשתלב במערכת הצבאית. השערים של הצבא פתוחים לכולם. שב"כ מאשר או פוסל בסיווג הביטחוני שנערך לפי אותם קריטריונים גם יהודים ודרוזים שחייבים להתגייס".
