ראש הממשלה אמר כי ייעשה מאמץ לאפשר הפרדות וקפסולות לכיתות א' ו-ב', אבל הסגר המתמשך וחוסר הוודאות לגבי החזרה ללימודים פרונטליים נמאסו על הורים שחוששים מפגיעה בהקניית יסודות הקריאה והכתיבה. "כל יום זו מלחמה מחדש, מערכת החינוך אינה ערוכה ללמידה מרחוק מבחינת תשתיות, התחושה היא של כאוס וחוסר ודאות", אמרה אמש (יום ג') יו"ר הנהגת ההורים בגבעתיים סיגל שפיץ-טולדנו.
הלימודים מרחוק יימשכו עד יום שישי הקרוב, אז תצא מערכת החינוך לחופשת סוכות שתימשך עד 12 באוקטובר. נכון לעכשיו, הסיכוי לחזרת ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר ללימודים פיזיים במוסדות החינוך בתאריך זה אינו גבוה.
יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף אמר כי הממשלה מעוניינת כנראה לבלבל את ציבור ההורים, אחרת אין לטעמו שום הסבר מדוע כל יום היא יוצאת בקריאות שונות. "מועד החזרה למוסדות החינוך חייב להיות מושפע מרמת התחלואה במדינה", אמר שיף. "כפי שדרשנו לא לסגור את מערכת החינוך כשאחוזי התחלואה היו אפסיים, כך אנו דורשים שההחלטה על מועד החזרה למוסדות החינוך תתקבל על בסיס נתוני תחלואה מבוססים ולא מהוססים".
הנהגת ההורים הארצית גיבשה עקרונות ותובעת ממשרד החינוך והממשלה לפעול לפיהם. "כך גם לגבי ניהול הנתונים", אמר שיף. "התחושה היא שאין מבוגר אחראי שמנהל אותם. לכן יוצאים מסרים שונים ומשונים בכל יום, ולא ברור כרגע אם יש כוונה בכלל לפתוח מחדש את מוסדות החינוך עוד השנה. סגירת מוסדות החינוך עד גיל 10 משמעה סגירת המשק".
לדברי שיף, להורים המרוסקים נמאס לקבל את הגזירה כמו שהיא והכאוס חוגג. לפי מסמך הנהגת ההורים, "בתקופת ההמתנה והסגר יש להגדיר עקרונות שלפיהם תוחזר מערכת החינוך לפעילות סדירה. עם סיום הסגר הכללי ופתיחת האפשרות לחזור למקומות העבודה, יש להחזיר את הלמידה בגנים ובבתי הספר היסודיים תוך ביטול חובת הנוכחות".
במקביל, "מערכת החינוך העל-יסודית צריכה לחזור באופן מדורג ללימודים, תוך בחינה מדוקדקת של רמת התחלואה". עוד צוין במתווה של ההורים כי "יש לבצע שינויים במתווים הקיימים כדי לצמצם משמעותית את החשיפות של הילדים לקבוצות ולמבוגרים שבהם פוטנציאל ההידבקות גבוה. כך לדוגמה, יש להגביל את מספר המבוגרים שפוגשים כיתה ולבטל את חדר המורים עד להודעה חדשה".
"אין אור בקצה המנהרה"
יו"ר הנהגת ההורים בגבעתיים, שפיץ-טולדנו, צריכה להסתדר בסגר הביתי עם ארבעה ילדים במערכת החינוך: דניאלה (מעון), אביגיל (גן חובה), מיכאלה (כיתה ג') וגבריאל (כיתה ד'). "כרגע התחושה היא שאין אופק ואין אור בקצה המנהרה, אנחנו לא יודעים מה יהיה ומתי הם יחזרו", אמרה שפיץ-טולדנו.
היא הוסיפה: "הילדים מאוד מתוסכלים. בהתחלה זה נחמד חופש, אבל עכשיו הילדים רוצים לחזור לבית הספר, לחברים, ורוצים אפילו את המורים. כשהילדים מתוסכלים אז ההורים מתוסכלים כפליים וקשה לנו לתפקד בשוטף.
"מבחינה לימודית כל עניין ה'זום' הופך את הבית בחלק הראשון של היום לחדר מלחמה. צריך להעיר את כולם בבוקר ל'זום', להתמודד עם תקלות בתקשורת ולקבוע לוחות זמנים לשימוש במחשבים. בגילים הצעירים הם לא מסוגלים לתפעל באופן עצמאי ואני חייבת להיות איתם ולסייע".
יו"ר הנהגת ההורים בגבעתיים מקבלת פניות רבות מהורים שחוששים מהתרחבות פערים בין תלמידים לחבריהם ובין בתי ספר לאחרים, במיוחד מהורים לילדי כיתות א'-ב' שאמורים ללמוד את יסודות הקריאה והכתיבה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס מוקדם יותר היום לנושא וציין בנוגע לסוגיית חזרת מערכת החינוך לפעילות כי "אנו רוצים להיערך כמיטב יכולתנו לאפשר הפרדה לגיל הרך, עד א' וב'. זה מאמץ גדול, זה הרבה כסף, אבל זה חיוני. הגישה שלי היא לנסות לאפשר הפרדות וקפסולות גם בכיתות א' וב' - כי אנו רואים שהנגיף מתפשט ומדביק גם בגילים הללו. זה מדביק את המורים ויוצר הרבה בעיות".
שני ורקוני מרעננה, אם לשלושה ילדים במערכת החינוך - יהונתן (כיתה ח'), שירה (כיתה ה') ועומר (כיתה ב') - מודאגת מהפגיעה בהיבט החברתי והלימודי. לדבריה, "בהיבט החברתי הילדים סגורים בבית והריחוק החברתי קשה להם מאוד, הם לא יכולים להיפגש עם חברים.
"בהיבט הלימודי קשה במיוחד לעומר הלומד בכיתה ב' משום שכבר הפסיד חצי שנה בעת שהיה בכיתה א' בשנה שעברה. התחילו כיתה ב' בלי שסיימו כיתה א'. ההשלכות מורגשות בקריאה לא קריאה ובחשבון זה צולע. קשה לילדים להתרכז ב'זום' ולמידה עצמאית אינה עצמאית משום שהם חייבים סיוע של ההורים, זמינות של מבוגר".
ורקוני ציינה עוד בדבריה כי "המורים עושים ככל יכולתם, אבל המצב הקיים בלתי אפשרי ונראה שזה אבוד מראש. הפסד החומר הלימודי והפערים המצטברים מטרידים מאוד. הגדולים אמנם יותר עצמאיים ולומדים, אבל גם להם קשה והפערים מתחילים להצטבר, הרי בלתי אפשרי ללמוד אותו חומר לימודי במחצית מהזמן המיועד לכך".
פרופ' אסתר עדי יפה, מומחית לגילה הרך מאוניברסיטת בר אילן, אומרת כי הלמידה של קריאה וכתיבה באמצעות "זום" היא מאתגרת ולכן היא מתנגדת להוראת עקרונות הקריאה והכתיבה בדרך זו: "לא לכל הילדים יש את האמצעים, חסרה הנחיה וההשגחה האישית של המורה בעת רכישת המיומנות. האחריות למעשה תעבור להורים, וזה עלול להרחיב עוד יותר את הפערים שגם כך קיימים בין הילדים.
"לא ייגרם נזק אם רכישת הקריאה והכתיבה תידחה עד לתקופה שבה יחזרו הלימודים לשגרה, ובינתיים ניתן להתמקד במפגשי תוכן חווייתיים, בהיכרות בין הילדים ובבניית שיח, למשל בקבוצות קטנות, שחשוב כהכנה לרכישה של קריאה וכתיבה. בינתיים על משרד החינוך להבטיח להורים שהילדים אכן ירכשו קריאה וכתיבה, ושאין צורך שההורים ילמדו אותם".
נתניהו על המשך הסגר
(מתוך פייסבוק)
סגנית ראש העיר תל אביב-יפו ציפי ברנד הציעה בשבוע שעבר מתווה חזרה לוועדת החינוך של הכנסת שעיקריו הפעלת כיתות בטוחות לילדים עד גיל 9 במתכונת של קפסולות בהיקף של 18 ילדים ויצירת מרחבים נפרדים, מניעת תחלופה של אנשי צוות ושימוש במרחבים ומבנים ציבוריים.
"חייבים להתכונן כבר עכשיו ליום שאחרי ולהכשיר את הכיתות הנמוכות וגני ילדים לפתיחה בקפסולות והערכות לפעילות בשגרת קורונה, ולייצר אופק לטובת ציבור ההורים והכלכלה בארץ", אמרה ברנד. "על פי מתווה 'פתוח בטוח' שגיבשתי בהיוועצות עם רופאים בכירים בהם פרופ׳ ברבש, סגנית מנהלת בית החולים וולפסון ד"ר שירי טננבאום ומומחים נוספים, ניתן יהיה להחזיר את מערכת החינוך מהגיל הרך ועד לכיתות ד' לפעילות, לצד שמירה על הנחיות".
ברנד סיכמה: "אנו נמצאים בעת חירום, ישנן פשרות וויתורים שניאלץ לעשות, אך יש לשאוף לפתרון בראייה קדימה שישמור על כולנו נפשית, כלכלית ובריאותית. חשוב שנקדם את המתווה שדורש התארגנות יסודית של המערכת בהקדם האפשרי ולכל המאוחר מיד לאחר חג הסוכות, זה קריטי לכלכלה ולחברה הישראלית".
ברקע הדברים הזהיר הבוקר פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן שמייעץ למל"ל כי הצעדים שאותם תבצע הממשלה במסגרת אסטרטגיית היציאה עלולים לארוך זמן רב. "זה תהליך שייקח חודשים ואולי יותר. אין מה לדבר על פתיחת מערכת החינוך לפני חנוכה", אמר פרופ' וקסמן בריאיון לאולפן ynet.
פורסם לראשונה: 22:50, 29.09.20
