(צילום: מרכז השלטון המקומי בישראל)
"אין רשות מקומית אחת שמוגנת וחושבת שהכול מסודר וכולם ממושמעים. התפרצות מתרחשת בשניות". כך אמר היום (שני) פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, בוועידה מקוונת על המנהיגות המקומית במשבר הקורונה, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, ראש המל"ל מאיר בן שבת ואחרים. "המפתח להמשך הצלחתנו, להקטנת תמותה – זה שנמשיך לשמור", המשיך גמזו שביקש "להימנע ממצב שצעירים מדבקים קשישים".
"כמו שאני לא ראיתי את אמא שלי לצערי תקופה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות כולנו", ביקש הפרויקטור בכנס של השלטון המקומי. "זאת משימה של כולנו". לדבריו, "יש לפגוש את ההורים תוך מיגון, לבקר תוך שמירה עליהם. להמשיך את החיים תוך דאגה להם ולא ליפול בפח השאננות".
ראש המועצה לביטחון לאומי בן שבת אמר בדיון כי "רמת התחלואה ממשיכה להיות גבוהה. מצבנו אמנם יציב, אך במיקום לא טוב. רמת תחלואה כזו גוררת עלייה במקרי המוות. רמה כזאת שוחקת את מערכת הבריאות ומטילה עומס על מערכת האשפוז, גורמת לתפקוד חלקי של המשק – וצובעת את ישראל כמדינה אדומה. הזמן לא פועל לטובתנו".
"החלופה המועדפת היא להוריד תחלואה מבלי להזדקק למגבלות נוספות", הוסיף בן שבת. "זה אפשרי. המסכות הן מיני סגר שמירת מרחק וצמצום התקהלויות יביאו להורדת רמת התחלואה. זה בידינו. אם לא נצליח – לא יהיה מנוס מנקיטת צעדים מקומיים וארציים כדי להביא לחזרה לשגרה".
על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו הבוקר, אתמול אובחנו 884 איש כחיוביים לקורונה - מספר נמוך הנובע ממספר תוצאות הבדיקות הנמוך: 12,151 בלבד. מפרוץ המגפה אובחנו 83,540 נדבקים בקורונה. מצבם של 397 חולים מוגדר כעת קשה, מתוכם 118 מונשמים. מפרוץ המגפה נפטרו 606 איש מסיבוכי הנגיף.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר כי "היעדים הם הורדת מספר החולים הפעילים בארץ, תוך התחשבות בצורך בריאותי וכלכלי של הציבור". כמו כן הוא ציין את חשיבות הקטיעה המהירה של שרשראות ההדבקה, "כי גם אם נגיע להורדה טובה – נצטרך לדעת לשמור על זה. צריך לעבוד על זה חזק כדי למנוע התפרצות נוספת". גרוטו אף ציין כי הם עובדים על מודל חדש שבאמצעותו ניתן יהיה להשוות בין רשויות.
פרופ' חזי לוי באולפן ynet
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
גרוטו הציג את פרטי מודל הרמזור ואמר כי "אם עיר או רשות תהיה שבועיים ויותר במצב אדום ולא נראה שיפור, נשקול מעבר לשלב הבא - אזור מוגבל. ברשויות אדומות כנראה לא יהיו לימודים למעט בתנאים חריגים".
הדברים נאמרו ברקע הצגת מתווה לשנת הלימודים הבאה בוועדת החינוך של הכנסת, בו הציג מנכ"ל משרד החינוך עמית אדרי תרחיש שבו ילדים מכיתות ד' יידרשו לעטות מסכות בשיעורים. בריאיון לאולפן ynet אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, כי "ייתכן שכיתות ד' ומעלה לא יחזרו לבתי הספר ב- בספטמבר". במהלך הוועדה תקף שר החינוך יואב גלנט את מנכ"ל משרד הבריאות ואמר כי "יורים חצאי אמיתות ואומרים דברים לא אחראיים".
"היום הכנסת תצביע על תיקון שיאפשר את הזרמת הכסף, אי אפשר לקנות מחשבים למי שאין בלי הכסף", הוסיף שר החינוך. "נדאג לתת יותר למי שיש פחות. אנחנו עורכים סיורים ברשויות – מתדרכים, מסבירים, מפיצים את המתווה ונעדכן בהתקדמות. נסכם השבוע מתי סוגרים את המוסד כאשר מתגלה אירוע חשיפה בבית הספר ומה המתווה הפדגוגי, לא לכולם יהיו אמצעי קצה. תהליכים כאלה לוקחים זמן, היעד הראשון שלנו הוא ב-1 בינואר".
ראש הממשלה בנימן נתניהו התייחס לנושא בישיבת סיעת הליכוד: "הממשלה הקודמת הייתה יותר רזה ויעילה. קיבלנו החלטות נכונות וקיבלנו אותם בזמן וזה עזר לנו להתגבר על הגל הראשון של הקורונה. גם בממשלה הזאת, שהיא יותר מורכבת, קיבלנו החלטות חשובות".
נתניהו אמר עוד, כי "במדינות שבהן כ-80 אחוז ומעלה מהאזרחים ממלאים אחר ההנחיות של עטיית מסכות ושמירת מרחק - התחלואה יורדת באופן דרמטי". הוא פנה לציבור - ואמר: "אנו חייבים את עזרתכם כדי להגיע לרמה הזאת. נעשה זאת באמצעות שיטה חדשנית שאנו עובדים עליה – שיטת הרמזורף שמדרגת את הרשויות המקומיות לפי רמת התחלואה בהן. רמת התחלואה תקבע את רמת ההקלות או המגבלות. היעד העיקרי - לעבור מאדום לירוק".
נתניהו הביא כדוגמה את ראש העיר דימונה, בני ביטון, ש"הוביל לשינוי מאדום לירוק תוך זמן קצר מאוד. זה דבר אפשרי בכל הארץ. פתרון בעיית הקורונה יגיע כשיימצא חיסון. אנו עובדים על זה. הפתרון השני - עד שיימצא חיסון - הוא לבנות יכולת של קטיעת שרשרת ההדבקה. זה מה שנעשה באמצעות פיקוד העורף, בהנחייה של פרופ' רוני גמזו. אנו מנסים לפתח יכולת של קיטוע שרשרת ההדבקה, אבל המשמעות היא הורדת רמת התחלואה מ-1,500 ל-500 נדבקים ביום, כי אחרי 500 אנחנו יכולים להתחקות. ייקח עוד כמה שבועות להשלים את המפעל הזה".
בוועידה המקוונת דיבר גם יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבס, שאמר כי "הגיע הזמן שכולנו נדבר בקול אחד - קול מאוחד. אין דין רשות אחת כדין רשות אחרת. אנחנו יודעים מה התושבים שלנו צריכים, איפה הם מסתובבים. המודל יגביר את המוטיבציה של ראשי רשויות וגם של התושבים".
לדברי ביבס, "התושבים משוועים ליציבות ולקול ברור שינחה אותנו, איך נצא מן המשבר בחזרה אל הצמיחה הכלכלית. בחצי השנה האחרונה מאז פרוץ המגיפה למדנו שיעור חשוב וכואב. למדנו שמצב המשק לא פשוט, הפניות למחלקות הרווחה זינקו ואנשים איבדו את האופק להמשך. הבנו שהטיפול במגיפה הוא לא זבנג וגמרנו. היום אנחנו יודעים להיזהר יותר, לשמור יותר, על קבוצות הסיכון שלנו ויודעים איפה מוקדי ההדבקה ומתנהלים בהתאם".
