מסתמן כי הערים שמוגדרות "אדומות-בוהקות" - ושיישארו בסגר גם עם תחילת היציאה ההדרגתית ממנו בשאר הארץ - הן בני ברק, ביתר עילית, אלעד, מודיעין עילית, רכסים וכמה שכונות בירושלים. ועדת השרים להכרזת אזור מוגבל התכנסה בצהריים (יום ו') לדיון שבו תידרש להכריע בנוגע למגבלות על יישובים אדומים.
ההחלטות המרכזיות נוגעות לשאלה אילו ערים ושכונות ייכללו ברשימה הסופית, האם תושבי אותם יישובים יוכלו לצאת לעבודה מחוץ לתחומי היישוב והאם יתקיימו ביישובים אלו לימודים במוסדות הגיל הרך בדומה לכל יתר המקומות. השכונות בירושלים שמסתמן שיישארו בסגר בירושלים הן: רמת שלמה, רמת אשכול, מעלות דפנה וקריית מטרסדורף.
בבני ברק אמורים לצאת מהסגר התושבים שגרים מצפון לציר ז'בוטינסקי, וכל היתר יישארו בסגר. עם זאת, עדיין ישנה אפשרות שבסופו של דבר הסגר על הערים האדומות יימשך רק ארבעה ימים ויהיה חלקי: מערכות החינוך לבני 6-0 יוחרגו ומגבלת ההתרחקות מהבית תישאר על 1,000 מטרים.
ראש העיר בני ברק אברהם רובינשטיין הציג לשרים כי נתוני העיר במגמת ירידה ולכן הוא מתנגד לסגר, ואף דרש לפתוח את מערכת החינוך. גם ראש מועצת רכסים הציג ירידה משמעותית בתחלואה, אך אמר כי אם יוחלט להטיל מגבלות - יש להגביר את מאמצי האכיפה ביישוב.
ראש העיר אלעד, ישראל פרוש, אמר כי סגר חלקי בעירו לא יהיה יעיל, וטען כי מאז הסגר המלא התחילה הירידה בתחלואה בעירו. הוא ציין את הקושי בגיוס התושבים לתקופת סגר נוספת, וביקש סיוע נוסף למניעת התחלואה לצד פתיחה מבוקרת של מוסדות החינוך.
ראש העיר ירושלים משה ליאון הוסיף כי העיר כולה מצויה במגמת שיפור בימים האחרונים אך אמר כי יש להמתין לנתונים שיתבססו על יום ראשון, שצפויים להיות טובים יותר. ליאון ביקש להחריג שכונות עם תחלואה נמוכה יותר, ויצוין כי בעקבות שיחות שערך הוחרגו שכונות רבות מתחילת ההגבלות הכלליות. בהצעת המחליטים שהועברה לשרים נכתב כי הנתונים ברשויות האדומות אכן בירידה, אך עדיין מדאיגים וגבוהים משמעותית מבשאר הארץ. כמו כן הוצע כי מוסדות החינוך ברשויות האדומות לא יוגבלו מעבר למה שמוסדות החינוך בשאר המדינה.
בביתר עילית ובמודיעין עילית התבקשו השרים לאשר סגר עד 24 באוקטובר, וראשי הערים מתנגדים לכך. ראש העיר ביתר עילית, מאיר רובינשטיין, טען כי אין כל הצדקה לסגר - וכי אין לשתף פעולה עם סגירת החינוך בעיר שפוגעת קשות בתושביו. ראש העיר מודיעין עילית, יעקב גוטרמן, הוסיף כי סגירת מוסדות החינוך עלולה לייצר עלייה בתחלואה, שכן הילדים לא נמצאים בהשגחה.
אדלשטיין על היציאה ההדרגתית מהסגר, אמש
(צילום: לע"מ)
בין היתר תיבחן האפשרות לא להטיל סגר מלא, כזה שמשמעותו שאדם לא יכול לצאת לעבודה. ייתכן שוועדת השרים תסתפק בהטלת מגבלות על התקהלויות בתוך הערים. בנוגע לסוגיית פעילות מסגרות הגיל הרך, השרים החרדים הציעו מתווה של לימודים בתמורה לסגר.
פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, סבור שיש להסיר את בית שמש, קריית מלאכי וכמה שכונות בירושלים מרשימת הערים האדומות-בוהקות. כמו כן ימליץ פרופ' גמזו להגביל את משך הסגר עד יום רביעי בחצות מתוך הערכה שאם תימשך המגמה לא יהיו בישראל כנראה ערים אדומות.
"מה שקרה בשבועיים האחרונים זו מהפכה של ממש בהורדת שיעורי התחלואה וזה על אף החשש וכל האתגרים", אמר פרופ' גמזו ל-ynet. "אנחנו רואים ירידה בשיעור התחלואה ויחס ההכפלה - והקצב בירידה הפתיע גם אותנו. הירידה היא אמיתית ולא נובעת מאי רצון ללכת להיבדק. אנחנו יורדים כל הזמן בכמות החיוביים, גם בירושלים".
גמזו הוסיף: "אף אחד לא לחץ עליי ואין פה שום לחץ. רואים יחס הכפלה נמוך יותר ביישובים החרדיים. מהרגע שהם נכנסו לעניין ואפקט ההתקהלויות מראים ירידה בתחלואה. סגר על ערים כתומות ייראה לא טוב וזה לא סביר. ביום רביעי נבין את ההשלכות של שמחת תורה ונוכל בוודאות לדעת האם המגמה מתמשכת או לא. אני מעריך שהיא תימשך וחוץ מאלעד - המגמה ממשיכה ביתר היישובים. תהיה עד יום רביעי הגבלה יותר על כניסה ויציאה באותם יישובים".
לפי בדיקת ynet, בערים המדוברות חלה ירידה משמעותית בשיעור בדיקות הקורונה החיוביות - אך הוא עדיין גבוה למדי. באלעד נרשמה בשבעת הימים האחרונים ירידה מכ-25% בין 2 ל-8 לאוקטובר לכ-17% בשבעת הימים האחרונים. אחד מכל שישה תושבים בעיר מקבל כעת תשובה שהוא חיובי לנגיף. בביתר עילית חל שיפור ניכר יותר - מ-24% בין 2 ל-8 באוקטובר לכ-15% השבוע.
בבני ברק, בהשוואה לאותה תקופה, ירד שיעור החיוביים מ-25% לכ-13.6%. כלומר, אם בתחילת החודש אחד מכל ארבעה נבדקים בעיר קיבל תשובה חיובית בבדיקת הקורונה, כעת הנתון הוא אחד ל-7.3. גם במודיעין עילית חל שיפור ניכר מאוד – מכ-22% חיוביים בתחילת החודש לכ-11% בשבעת הימים האחרונים.
בהמשך לישיבת קבינט הקורונה אתמול, אישרו היום הממשלה והקבינט את תקנות משרד הבריאות לכניסת שלב ראשון בהקלות על הסגר מיום ראשון הקרוב, אלא אם יחול שינוי במגמת התחלואה ואז ייבחנו הדברים מחדש. על פי ההחלטה, להלן השלב הראשון בתוכנית היציאה:
- אפשרות לפתיחת מקומות עבודה ללא קהל
- איסוף עצמי ממסעדות (טייק אוויי)
- פתיחת מעונות יום וגני ילדים בגילאי 6-0
- הסרת מגבלות יציאה מהבית
- הסרת האיסור לבקר בבתים אחרים, ובלבד שיעמדו במגבלת ההתקהלות
- התקהלויות: במרחב פתוח - עד 20 איש, בחלל סגור - עד 10
- פתיחת שמורות טבע, גנים לאומיים וחופים
- פתיחת הר הבית, רחבת הכותל המערבי, וכנסיית הקבר לתפילה במתווה שייקבע ע-ידי משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים והמל"ל לפי קפסולות
- יתאפשר קיום אימונים לספורטאים במשחקי כדור בליגות הגבוהות
מתווה הגנים והאזהרה מפני הקלות בערים האדומות
לפני כינוס ועדת השרים אישרה הממשלה במשאל טלפוני את התקנות שייאפשרו את פתיחת מסגרות החינוך לילדים בגילאי 6-0. על-פי התקנות, תוגבל האפשרות למעבר של אנשי צוות בין קבוצות ילדים כך שיתאפשר מעבר בין שלוש קבוצות ילדים לכל היותר. עוד מוצע לתקן את ההוראות הנוגעות לפעילות פנימיות כך שתתאפשר פעילותם רק אם התלמידים בהם שוהים במוסד לתקופה של 30 ימים לפחות. תלמידים המשתתפים בצהרון ישהו באותה כיתה אורגנית שעמה שהו בשעות הלימודים. ניתן לצרף יחד לקבוצת צהרון קבועה תלמידים משתי כיתות אורגניות ככל האפשר ולכל היותר משלוש כיתות אורגניות ובלבד שמספר התלמידים בקבוצה זו לא יעלה על 28 תלמידים.
שר העבודה והרווחה איציק שמולי הזהיר לפני הישיבה מפני כניעה ללחץ להקל בסגר על ערים אדומות, ואמר כי "האפשרות היחידה לנהל שגרת קורונה מבלי להידרדר לסגר שלישי תלויה בקבלת החלטות על בסיס אפידמיולוגי ודבקות בשלבי היציאה שהציגו המומחים. הנחות סלב והחלת סטנדרטים כפולים בערים האדומות לא רק שימוטטו את ההגבלות החיוניות שנותרו בתוקף, אלא שיזניקו דרמטית את התחלואה והתמותה. אסור לחזור על השגיאה".
שר התקשורת יועז הנדל מסר לקראת הדיון כי יתנגד למתן הקלות על ערים אדומות-בוהקות: "חייבים לפתוח באופן מדוד ודיפרנציאלי את הערים על פי הצבע שלהן. עיר אדומה צריכה לקבל סיוע אדיר מהמדינה אבל להישאר סגורה. אין שום הגיון לחזור על אותה טעות. אם יינתנו הקלות בערים אדומות אצביע נגד".
שר הכלכלה עמיר פרץ, אמר בטרם הישיבה: "כדי שנוכל לממש את תוכנית הרמזור ולקבל את שיתוף הפעולה מהתושבים באזורים האדומים שיישארו מוגבלים בתנועה ובפעילות, אנו חייבים לבנות מתווה פיצוי ידוע מראש נדיב יותר וגמיש יותר שיענה על הקשיים של בעלי העסקים ויתמודד עם מצוקות התושבים ברמת התושב הבודד. הקטנת התחלואה זאת מטרה לאומית, אך מחיריה הכלכליים, שאותם שילמו וממשיכים לשלם ישראלים רבים, כואבים וקשים לא פחות. לכן, אנו חייבים להכריז לפני ההגבלה, מה יהיה הפיצוי".
