בעוד פחות מחודש יחזרו תלמידי ישראל לבתי הספר. נכון לעכשיו לא הוצע פתרון שיאפשר לילדים בקבוצות סיכון ללמוד ולסגור את פערי השנה הקודמת, שנקטעה בגלל הקורונה.
לפני כשמונה חודשים אובחנה אוריאן אלמקייס (17) עם סרטן לימפומה. בחודשים הראשונים, למרות הטיפולים, היא השתדלה להגיע ללימודים ולהמשיך בשגרת החיים. "אבל אז הקורונה די הרסה אותה", היא סיפרה. מאז פרוץ המגפה היא נמצאת בבידוד כמעט מוחלט. תחילה אושפזה לחודשיים בבית החולים כדי למנוע ממנה להיחשף לנגיף, ומאז שהשתחררה לביתה היא נמנעת ממפגשים כדי לא לסכן את עצמה.
אחרי שפספסה את רוב שנת הלימודים החולפת, קיוותה אוריאן, שעדיין נלחמת בסרטן, לחזור לשגרה חלקית בכיתה. אבל כמו תלמידים רבים שנמצאים בקבוצת סיכון, היא תצטרך להישאר בבית. מערכת החינוך טרם העמידה פתרונות לילדים בקבוצת סיכון, ואחרי חודשים ארוכים של פתיחת פערים נראה שהמציאות הזו עתידה להימשך גם בשנת הלימודים הבאה.
"אני מאוד מאוכזבת", אמרה אוריאן, "בזמן שחבריי לכיתה חזרו ללימודים אחרי הסגר אני נשארתי בבית. עשו לי שיחות בזום מהכיתה, אבל זה לא כמו כשכולם היו בזום. כולם בכיתה ורק אני במחשב. לא ממש הצלחתי ללמוד ככה".
לבגרויות היא ניגשה בביתה, עם בוחנת חיצונית ומסכה על הפנים. "אני מודאגת", היא אמרה, "אני מתחילה י"ב, זו שנה אחרונה. אני רואה שהחברים שלי מעלים לסטורי שהם לומדים יחד וזה מבאס, מאוד קשה לא לראות אף אחד וגם ללמוד בבית לבד".
אצל בת אל דינה, אמא לארבעה ילדים, המצב מורכב עוד יותר. נהוראי חיים, בנה בן העשר, נמצא בקבוצת סיכון גבוהה. כדי לא לסכן אותו, שלושה מתוך ארבעת ילדיה הפסיקו לצאת למסגרות הלימוד עם פרוץ המגפה, ולא יחזרו בחודש הבא. "אף אחד לא יוצא מהבית חוץ מבעלי שצריך לעבוד", היא סיפרה. "לנהוראי יש בקע בסרעפת, חורים בלב. בלילה הוא נעזר במנשם. הקורונה פוגעת בנשימה ולא יכולנו לקחת סיכון איתו".
בתה הגדולה של בת אל, תיכוניסטית בת 16, עברה לגור אצל סבה וסבתה כדי שתוכל להמשיך בלימודיה. "אני מאוד מודאגת מהפערים שנוצרים", אמרה בת אל. "אני לא יכולה להביא להם מורה פרטי כי אי אפשר להכניס אף אחד הביתה. בת ה-14 דואגת להשלים חומר דרך חברות והמורות שלה, ולקטנה בת העשר ניסיתי להשיג עזרה יותר אינטנסיבית. מאכזב שלא מצאו פתרון לילדים שנמצאים בקבוצת סיכון ונאלצים להפסיד לימודים".
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.
