מחאת העובדים הסוציאליים
(צילום: איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים)
כבר כמה שנים שירון בן נעים נעזר בשירותי הרווחה. ביום שני החלו העובדים הסוציאליים בשביתה ללא הגבלת זמן, והוא מאוד חושש מהבאות. "כשהבנתי שהם יפסיקו לעבוד זה פשוט מוטט אותי", סיפר. "העובדת הסוציאלית שלי היא הכל בשבילי". שביתת העובדים הסוציאליים נכנסה הבוקר (יום ד') ליומה השלישי.
מחאת העובדים הסוציאליים, השבוע
(עידו ארז)
בן נעים הוא אב לשני ילדים עם צרכים מיוחדים, ולדבריו, הקשר עם העובדת הסוציאלית שלו משפיע על ההתנהגות היומיומית שלו, ומסייעת לו בהשגת דירה. "אני נתמך על ידי עובדת סוציאלית שקוראים לה קארין ובשיחות שלי איתה אני בן אדם אחר. בזכותה אני רואה את הילדים שלי, בזכותה יש להם חונכת. אין מי שיעזור לי עכשיו, אין מי שידבר איתי ויתמוך בי".
"היא עולם ומלואו עבורי, בזכותה עשיתי שינוי", הוסיף. "הייתי אדם מאוד אלים ועכשיו אני אדם אחר. אני חושב שהעובדים הסוציאליים נותנים את הנשמה שלהם, עובדים כמו חמורים, סופגים קללות, צעקות ולפעמים גם אלימות, והם אמורים לקבל יותר מזה".
לימור, אם לארבעה ילדים שמטופלת כבר חמש שנים בשירותי הרווחה עברה לטענתה התעללות נפשית, פיזית וכלכלית על ידי בעלה, שיום אחד קם ועזב אותם. "הוא לקח לנו את כל הרכוש, נשארתי בלי כלום, בלי פת לחם".
"העובדת הסוציאלית ממש הצילה את החיים שלי", סיפרה. "דאגו לי לאוכל, לביגוד, לתמיכה נפשית, לתנור, למכונת כביסה, נעליים לילדים ולהנחיות בבתי הספר ובעירייה. היא נתנה לי אוויר לנשימה. בתקופה כזאת כשאת נמצאת בחופש, כל דבר כזה נותן לך אדמה מתחת לרגליים.
השביתה של העובדים הסוציאליים השאירה את לימור לבד, לתחושתה, אך היא מבינה את המצב. "ברגע ששמעתי שיש שביתה הרגשתי ששוב לוקחים לי את האדמה מתחת לרגליים. לא יהיה לי עם מי לדבר, תחושה של חוסר אונים. הייתי בשוק. החיוניות של אנשי הרווחה, מבחינתי זה בדיוק כמו כשאדם פצוע מגיע לחדר מיון ואחד מרופאי החירום מקבל אותו. זה בדיוק אותו דבר".
גם עבור אורטל אוחנה מנשר, אמא לשני ילדים עם צרכים מיוחדים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי, העובדים הסוציאליים היו גורם משמעותי בהתמודדות. "בשנת 2011, כשאריאל שלי אובחן על הרצף האוטיסטי הייתי בת 21", כתבה בפייסבוק. "מבולבלת, לא יודעת מי נגד מי, איך ומאיפה מתחילים לטפל? עם יד על הלב, נורא חששתי לפנות לרווחה, אבל הפגישה הראשונה עם העובדת הסוציאלית המדהימה הפיגה בי כל חשש".
"איך זה יכול להיות שמכל הגופים במדינה, דווקא אלה שנותנים מענה ראשוני לקשישים, אימהות חד-הוריות, נוער בסיכון, לכל שכבות האוכלוסייה ללא יוצא דופן, מקבלים שכר מינימום?", שאלה בתסכול.
בגלל המורכבות בגידול הילדים היא מקיימת מפגשים רבים ברווחה, ובימים האלה העובדים הסוציאליים שמלווים אותן חסרים לה מאוד. "יש במחלקה לשירותים חברתיים בנשר אנשים מדהימים", סיפרה. "כשהעובד הסוציאלי שלנו יצא לחופשת מחלה, מי שהחליף אותו ועזר לנו זה מנהל המחלקה. הלך איתנו יד ביד".
"השביתה הזו עוצרת הכל", סיפרה לירז, בת 17 שאיבדה את אמא שלה לפני פחות משנה. "אמא שלי נפטרה מסרטן ואבא שלי לא יכול לטפל בי. אני רוצה לעבור לדודים שלי, אבל זה תהליך".
אחיה יצחק הסביר: "הרווחה אמורה לתת מעטפת של טיפול רגשי ותמיכה כלכלית לאחותי ולמשפחה שהיא נמצאת אצלם. היו הרבה עיכובים בגלל הקורונה, ועכשיו זה שוב ייעצר".
שביתת העובדים הסוציאליים נכנסה כאמור הבוקר ליומה השלישי. מאות מהם מפגינים הבוקר בכמה צמתים ברחבי הארץ במחאה על קריסת שירותי הרווחה וסירוב משרד האוצר לקיים משא ומתן על מנת לסיים את השביתה.
המחאה נערכת בגשר המיתרים בירושלים, צומת רגר בבאר שבע, בכניסה לאשקלון, צומת מחניים וצומת מת"ם בחיפה. "התעלמות האוצר היא התעלמות שוביניסטית. אנחנו נשים מוחלשות כלכלית, אז פקידי האוצר מתעלמים. עם סקטור גברי חזק - כבר מזמן היו מנהלים מו״מ רציני. אנחנו פונות לישראל כץ לעשות סוף לחרפה הזאת".
