במאי 2019 הציע בנימין נתניהו לאבי גבאי להצטרף לממשלתו. למפלגת העבודה, שמנתה שישה חברי כנסת, הוצעו ארבעה תיקים, שניים מהם בכירים, וראש הממשלה התחייב לא לקדם את חוק החסינות ואת פסקת ההתגברות. נדיב ביותר. גבאי, ששמע כמה דברים על בעיות הזיכרון של נתניהו לגבי הבטחותיו, טמן לו מלכודת. הוא דרש ממנו לומר את הצעתו בפני המצלמה בסמארטפון שלו. נתניהו לא מצמץ והסכים. גבאי, כאיש עסקים זהיר ומנוסה, ראה בכך הוכחה שההסכם יכובד. שאר חברי סיעתו התנגדו לכניסה לממשלה מסיבות אידיאולוגיות וישראל הלכה שוב לבחירות.
בני גנץ וגבי אשכנזי לא הסתפקו בהכרזה מצולמת של נתניהו ("בלי טריקים ובלי שטיקים") שלפיה יעמוד בסיכום ביניהם, אלא דרשו חוזה חתום והתעקשו שהתנאים יעוגנו בחקיקה. מה עוד תבקשי מכורה מבנייך שלא ייחשבו כפראיירים? הטענה נגדם הייתה כי היו חייבים קודם לתמוך בחוק האוסר על אדם עם כתב אישום להיבחר לכנסת. גנץ רמז אז שלא יהיה לכך רוב בגלל התנגדותם של יועז הנדל וצבי האוזר. ואכן, כאשר הנושא עלה בכנסת, השניים הודיעו שלא יתמכו בחקיקה הזו.
הברירה האמיתית של כחול לבן הייתה בין הצטרפות לקואליציה לבין בחירות בימי קורונה, ולפי הסקרים רוב בוחריה הביעו תמיכה באפשרות הראשונה. גם הסופר דוד גרוסמן, מפוסקי ההלכה של השמאל, הגיע לביתו של גנץ כדי לשכנעו להסכים. האליבי של כחול לבן שלפיו נשארו נאמנים לסיסמתם שישראל לפני הכול, בניגוד לנתניהו שאצלו ישראל אחרי הכול, נשמע הגיוני.
מה קרה מאז? התברר שאי-העמידה של נתניהו בהסכמים אינה טקטיקה אלא פתולוגיה. ספק אם יש לכך תקדימים בעולם העסקי או הפוליטי. לולא חגורת האבטחה סביבו הייתה אדווה דדון מחדשות 12 רודפת אחריו במסדרונות משרד ראש הממשלה וצועקת: "אדוני, אדוני, מדוע רימית שני רמטכ"לים? למה אתה בורח? הנה, תראה את ההסכם שחתמת עליו!".
גנץ על ההסכם עם איחוד האמירויות וסוגיית ה-F-35
(לע"מ )
הירידה בסקרים של כחול לבן מאז נובעת גם מהתנהלותו של גנץ. הרושם היה שהוא סבר שהגיע לבית לורדים שבו יחסי הכבוד נקבעים על פי התואר ולא הקרב עליו. עבור נתניהו, כל מי שמאיים על מעמדו ותפקידו נכנס לשטח הריגה. ההגדרה של ראש ממשלה חליפי לא הפכה את נושאה לשותף לראש הממשלה, אלא לאויבו. גנץ, אדם מנומס ואיש כבוד, ניסה להבליג והפך לבוב-ספוג.
למרות זאת, ההודעות על מותו הפוליטי של גנץ קצת מוקדמות. הכניסה של כחול לבן לממשלה אולי לא תורמת למלחמה בקורונה הרפואית-כלכלית, אבל בולמת את הקורונה המשפטית. היא מנעה מנתניהו עד כה את החסינות מפני העמדה לדין, בחירת מפכ"ל משיקולים פוליטיים ופגיעה ביועץ המשפטי לממשלה. בתחום המדיני כחול לבן סייעה בעצירת הסיפוח בגדה המערבית שהיה יכול להצית את האזור (ולמנוע מתיירים ישראלים לבקר באיחוד האמירויות).
גנץ אינו המועמד האידיאלי לראשות הממשלה, אבל הנוכחות שלו בזירה הפוליטית עדיין הכרחית. אין מישהו אחר מלבדו שיכול לתפוס את המשבצת של המרכז הפוליטי. יאיר לפיד אמנם עולה בסקרים אבל מעליו מונחת תקרת זכוכית צפון תל אביבית שלא מאפשרת לו לפרוץ לקבוצות אוכלוסייה אחרות.
אם גנץ וכחול לבן ייעלמו, ייכנסו לתפר הזה מפלגות ימין המתחזות למרכז. למשל נפתלי בנט, שהפך למומחה למאבק בקורונה שהגיע היישר מהמרכז הרפואי שיבא. אין בעברו שום עדות לכך שיש לו ידע בתחום הזה או יכולת ארגונית מיוחדת, שאותה הצליח להוכיח במשרדים שהיה מופקד עליהם. אזרחי ישראל יצביעו בעד לוחם בקורונה ויקבלו לוחם למען ארץ ישראל השלמה.
לפי הפרסום ב"ידיעות אחרונות", נתניהו מתכוון להריץ בבחירות את יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, בתור גרסה מחודשת של "כולנו". ביבס יופיע בתור מפלגה חברתית שתגזול קולות מן המרכז הפוליטי ואחר כך תצטרף לקואליציה המשפטית של נתניהו.
גנץ, עם כל האכזבה שעורר עד כה, הצליח לבלום במשך שלוש מערכות בחירות את נתניהו מלהקים את ממשלת החסינות שלו. בעיקר, הוא ערער את שלוות רוחו של מנהיג הליכוד. מכונת המסרים המשוכללת שלו נשמעת בימים אלה מקרטעת וחורקת. השיא היה בסוף השבוע בניסיון להפוך תקלה מנהלית בפרקליטות, באישור סגירת חקירה ישנה כנגד אבי ניסנקורן, ל"עסקה סודית" עם היועץ המשפטי לממשלה. זה מעיד בעיקר על נתניהו המזיע והמבוהל לקראת משפטו. גם במסיבת העיתונאים אמש הוא נשמע כמו סוחר חלקלק שמנסה לשווק את כניעתו להצעת האוזר כ"דוקטרינת נתניהו" להצלת המשק.
גנץ, אם יהיו בחירות עכשיו או בחודשים הקרובים, לא נתפש כראש ממשלה מיועד, אבל הוא יכול למנוע את בחירתו של ראש ממשלה מועד. לפי הסימנים שהוא מגלה באחרונה, יכול להיות שקיבל חשק ללכת לבית הספר.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
