הם חיו בחופי ישראל, אך לפני כשלושה עשורים הם כמעט הפסיקו להופיע בטבלאות הגידוד. כעת, בבדיקה שעורכים ברשות הטבע והגנים, עולה כי הצינוריר הבונה, שתורם רבות למערכת האקולוגית, חזר לחופי ישראל.
לאורך החופים הסלעיים של ישראל בים התיכון, במיוחד באתרים כמו שמורת דור-הבונים המפורצת, משתרעים משטחי הסלע הכורכריים המכונים טבלאות גידוד. המשטחים המרשימים הללו נמשכים מקו החוף לכיוון הים, מתכסים ונחשפים ממי ים בהתאם למצב הגאות והשפל, ומכוסים במגוון גדול של אצות, שושנות ים, צדפות, חלזונות, בלוטי ים וסרטנים המאכלסים את הטבלה ואת הבורות והמפרצים שעל פניה.
משטחי הסלע האלה הם מבנים ביוגניים (בנויים משלדי בעלי חיים) מהחשובים ביותר בסביבת הים התיכון ובעולם כולו. ואחד מבעלי החיים המיוחדים החיים על פני הטבלה ובונים אותה הוא חלזון קטנטן, שבעבר נקרא צינורן בונה, ושמו שונה בשנים האחרנות לצינוריר בונה בשל צורת התזונה המיוחדת שלו. הצינוריר מפריש ריר הלוכד חלקיקים אכילים מהמים ומעכל עם הריר את החלקיקים. הצינוריר יוצר צברים בשפת הסלע לכיוון הים, ויוצר מבנה של שונית זעירה הקרוי כרכוב. מבנה זה מאכלס בתוכו מגוון גדול של מיני בעלי חיים נוספים ואצות.
לחלזונות תרומה גם להגנה על קו החוף – מכיוון שהכרכובים והטבלאות הם אלה שסופגים את מפץ הגלים, ובכך מגינים על החוף ועל המצוק שמעליו. אלא שבשנים האחרונות נעלמו הצינורנים מהחופים, מה שמדרדר את מצב הטבלה והחוף.
משנות ה-90 של המאה הקודמת נצפתה התדרדרות מתמשכת בכיסוי החי של החלזונות. משנת 2009 ועד 2014 חלה ירידה דרסטית בהופעת המין. מדענים מצאו כי החילזון צינוריר בונה כמעט ונעלם כליל.
בחמש השנים האחרונות התגלו בסקרים שונים של רשות הטבע והגנים עדויות נקודתיות לקיומו של החלזון צינוריר בונה במספר אתרים לאורך החוף הישראלי. בנוסף, לאחרונה אותרו פרטים חיים של חלזונות צינוריר בשבי ציון, ובמהלך השנתיים האחרונות דווח גם על הימצאות מקבצים דומים של החלזונות מאזורים אחרים בארץ: גבעת עלייה ביפו, תל נאמי ושמורת הבונים.
בסקר של רשות הטבע והגנים לאיתור חלזונות צינוריר בשנה האחרונה, התגלו חלזונות נוספים. הסקר, שנמצא בעיצומו בימים אלה, מניב גילויים מפתיעים באזור חוף הכרמל. בכל משטחי הסלע הכורכריים שנסקרו באזור, נמצאו עשרות רבות של צברי חלזונות השייכים ככל הנראה למין צינוריר בונה (רק בדיקה מולקולרית תאשר סופית את זהות המין).
"מראות כאלה לא נצפו כבר כשלושה עשורים בטבלאות הגידוד בישראל, והנוכחות המחודשת של הצינורירים על פני הכרכובים של טבלאות הגידוד מעודדת מאוד ומרמזת על השבת האיזון העדין בין תהליכי בלייה ובנייה של פני טבלאות הגידוד. הסיבות להתאוששות האוכלוסייה, לאחר שהחלזונות נעלמו כמעט לגמרי לפני כרבע מאה מחופי ישראל והדינמיקה של חברת החי על טבלאות הגידוד נמצאת בשלב זה בתהליך של מחקר", אמרה ד"ר רותי יהל אקולוגית ים בחטיבת מדע ברט"ג.
