שריפות ענק באוסטרליה ובקליפורניה, גלי חום באירופה, שטפונות בהודו ובפיליפינים – אירועי האקלים הקיצוניים הללו, שהתרחשו בשנים האחרונות, הם תוצר מובהק של משבר האקלים העולמי. "משבר האקלים הוא עובדה מדעית מוכחת", מסביר ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, "הסיבה למשבר היא ההתחממות הגלובלית, שמקורה בשחרור עודף של גזי חממה לאטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים וביעור יערות. את התוצאות אנחנו רואים כבר היום בכל העולם באירועי האקלים הקיצוניים".
למרבה הצער, התחזיות לשנים הבאות אינן מעודדות. "אם לא נתעורר ונפעל היום למען הפחתת פליטות גזי החממה, הילדים והנכדים שלנו יסבלו", הוא מזהיר. אז מה עושים? ומה חלקה של ישראל בהתמודדות עם משבר האקלים? מתברר, שלא מעט.
"בישראל, הנחשבת לנקודה חמה מבחינה אקלימית, אנחנו רואים עלייה של שתי מעלות בהשוואה לשנות השבעים. ישראל איננה יכולה אמנם, להשפיע באופן משמעותי על הפחתת הפליטות העולמית, אך היא בהחלט יכולה להביא את הבשורה בהתמודדות עם משבר האקלים, בשל אופייה החדשני", טוען ד"ר מרקל. מאז כניסתו לתפקיד המדען הראשי של קק"ל לפני שנתיים וחצי, ההתמודדות עם משבר האקלים ניצבת בראש סדר העדיפויות של הארגון. מה אפשר, אם כן, לעשות ומה קק"ל כבר עושה? הנה כמה דוגמאות.
נשימה ירוקה
ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שבהן יותר עצים מאשר לפני מאה שנים. למעלה ממיליון דונם של יער נטוע אדם קיימים בישראל, הישג מדהים בהתחשב בכך שאנחנו חיים בסביבה חצי מדברית. ייעור הארץ הוא אחד המפעלים המזוהים ביותר עם קק"ל מאז היווסדה ב־1901. ומתברר שהאבות המייסדים עשו בחוכמה: ליערות בישראל יש תפקיד מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים. העצים והיערות תורמים רבות לאיכות האוויר, הם מהווים מחסום לרעש ומזהמים והם הכלי העיקרי בידי האנושות לקליטת פחמן דו־חמצני (היער בישראל קולט כ־3 מיליון טון בשנה).
יער יתיר שבדרום הר חברון, היער הנטוע הגדול ביותר בארץ, הוא אחת הדוגמאות המדהימות להשפעת הסביבה על האקלים. "יער יתיר הוא דגם לאחזקה אקולוגית של יערות", אומר ד"ר מרקל, "מחקרים מראים שיער יתיר מקבע פחמן אטמוספרי בקצב הדומה לזה שמקבעים יערות אירופיים ממוזגים. קק"ל ממשיכה לשמר את היערות בישראל, מגדילה את מגוון העצים ביערות הנטועים ואף משלבת היום ייעור בעיר ובשוליה כיער קהילתי".
לאגור אנרגיה
אחת הדרכים העיקריות להפחתת גזי חממה היא שימוש באנרגיות מתחדשות - השמש, הרוח ואנרגיית המים. "כיוון שבישראל אין מפלים משמעותיים שיכולים לייצר אנרגיה, וטורבינות הרוח מוגבלות וגורמות לפגיעה בציפורים, הפוקוס הוא באנרגיה סולארית", הוא מסביר. אולם למרות שהמדינה שטופת שמש, אנחנו רחוקים מאוד מניצול אופטימלי של המשאב: רק 7% מהאנרגיה בישראל מגיעה מהשמש. האתגר העיקרי הניצב בפני טכנולוגיות סולאריות, אומר ד"ר מרקל, הוא סוגיית האגירה. "אגירת האנרגיה הסולארית לא מתאפשרת בימים חורפיים ובלילות. יש היום מערכות אגירת אנרגיה, אך הן אינן כלכליות ומזהמות את הסביבה".
בימים אלו קק"ל מייסדת מרכז חדשני שיעסוק במשבר האקלים ויתמוך במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות חדשות לפתרונות בתחומי האקולוגיה והסביבה. בין היתר, גם פתרונות לבעיית האגירה. "בכל העולם מחפשים פריצת דרך בנושא, ואני מאמין שהיא תגיע מישראל ששופעת חדשנות. אנחנו משתפים פעולה עם יהדות העולם, יודעים לעבוד גם עם משרדי הממשלה ועם הרשויות המקומיות, ויש לכך יתרון גדול בהתמודדות עם משבר האקלים", הוא אומר.
התרחבות סולארית
מדינת ישראל הקטנה והצפופה מציבה אתגר נוסף לשימוש נרחב באנרגיות מתחדשות: אין מספיק מקום. "לא היינו רוצים שהמדינה תהפוך את השטחים הפתוחים המעטים שלה לשדות סולריים", מצהיר ד"ר מרקל. ולכאן נכנסת קק"ל: בישראל היום 230 מאגרי מים שהם שטח אידיאלי למטרה זו. "מאגר מים שיכוסה בפאנלים סולאריים יעשה עבודה טובה גם באנרגיה מתחדשת וגם בשיפור המים המזוהמים בנחלים", הוא מסביר. "משאב נוסף הם השטחים החקלאיים : כבר היום אפשר לראות ברפתות גגות סולאריים, המשמשים מקור אנרגיה. הבעיה היא בחקלאות של עצים וגידולי שדה – שם גם הצמח וגם הפאנל מתחרים על אנרגיית השמש".
הפתרון המסתמן הוא שילוב פאנלים סולאריים בחקלאות (אגרו־וולטאי), אשר יאפשרו את לחלק את אנרגיית השמש בין הצמח לבין ייצור חשמל. "בצרפת ובמקומות אחרים יש התחלות של הטכנולוגיה הזו בכרמי יין. בישראל עדיין לא פרצנו את הדרך. חסר לנו מחקר, ולכן אנחנו, בקק"ל, מניעים פיתוח ומחקר אגרו־וולטאי", הוא מסביר.
ליהנות מכל טיפה
לשינויי האקלים יש גם השפעה על משאבי המים הטבעיים בישראל. "הכנרת מתייבשת" ו"חבל על כל טיפה" הם ביטויים שהפנמנו היטב עוד בילדותנו. למרות שבשנים האחרונות הקריאה לחיסכון במים נעלמה מהשיח הציבורי, ישראל עדיין סובלת ממחסור במים טבעיים, שצפוי להעמיק בעתיד. פתרון שהוצע על ידי רשות המים וקק"ל עוד בשנות ה־80 היה טיפול במי שפכים והפיכתם לקולחין לצורך שימוש חוזר. פתרון זה הגדיל את היצע המים לחקלאות, מנע זיהום מים וקרקע וצמצם את השקיית השדות במי שתייה. נכון להיום, אומר ד"ר מרקל, כשני שלישים ממי ההשקיה לחקלאות מגיעים מקולחין מטוהרים, וזאת תודות למאגרי מים רבים הממוקמים ברחבי ישראל - ש־230 מהם נבנו על ידי קק"ל.
על שפת הנחל
במשך שנים רבות סבלו כל נחלי הארץ הזורמים לים התיכון מזיהום חמור בשל מיעוט המים והזרמת ביוב לתוכם. בעשור האחרון מקדמת קק"ל פעילות נרחבת לשיקום הנחלים. "כשנחל מזוהם, כל המערכת האקולוגית סביבו נפגעת - הצמחייה, הדגים, היונקים, הציפורים ועוד. המים בנחל מזוהם הם כהים ועולה מהם ריח לא טוב. נחל מזוהם גם פוגע בציבור, שלא יכול ליהנות ממנו. החזון לנחלי החוף הוא שיזרמו בהם רק מים טבעיים או מים שמטופלים ברמה גבוהה", אומר מרקל.
שיקום הנחלים, הוא מסביר, הוא תהליך מורכב שכולל מספר פעולות: הסדרת מערכת הניקוז של הנחל, שימור הקרקע, ייצוב גדות מפני שטפונות, הרחבת רצועת הנחל ויצירת אזורי חיץ בינו לבין שטחים חקלאיים, סילוק מזהמים, שיקום או פיתוח מקורות מים לאורך אפיקי הנחל, שיקום המערכת האקולוגית של הנחל ועוד.
"משבר האקלים עומד בפתח", אומר ד"ר מרקל לסיכום, "אבל הפעילות המגוונת שנעשית בישראל בנושאי אנרגיות מתחדשות ומים, שבה קק"ל לוקחת חלק מרכזי, יוצרת תחושת אופטימיות באוויר".
