נתניהו: "מערכת הבריאות הניפה דגל אדום"
(צילום: לע"מ )
אחרי יותר משמונה שעות של ישיבת ממשלה מתוחה, השרים אישרו הערב (א') סגר שיימשך שלושה שבועות לפחות, החל מיום שישי הקרוב, ערב ראש השנה, בשעה 14:00. זאת במטרה לבלום את הזינוק בתחלואת הקורונה בישראל. לקראת תום תקופת הסגר המקורית, תיערך הערכת מצב שבה יוחלט אם להאריך את הסגר. הסגר אושר ברוב קולות בישיבה, ורק השרים זאב אלקין ואסף זמיר הצביעו נגד. השרים איציק שמולי ואופיר אקוניס נמנעו, השאר תמכו. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הסגר בהצהרה מיוחדת, שהועברה ב-ynet בשידור חי.
ההחלטות שהתקבלו:
• סגר מיום שישי לשלושה שבועות, עם אפשרות להארכה
• הסגר יתחיל בערב החג ב-14:00, כדי לאפשר לציבור להתארגן
• הלימודים יימשכו עד שישי, ולא יושבתו ברביעי כפי שתוכנן תחילה
• למעט תיירות ומסחר, המגזר הפרטי יעבוד בלי הגבלות
• מגבלת 500 מטר מהבית, ספורט יחידני יתאפשר
• התקהלות במבנה סגור - עד 10 אנשים, בחוץ - עד 20
עוד לפני תום הישיבה, שהחלה קצת לאחר 12:00, נראה היה שהמתווה שאישר קבינט הקורונה בשבוע שעבר – סגר מלא לשבועיים ואז "ריסון מהודק" לשבועיים נוספים לפחות – לא יאושר במלואו. שרים רבים התנגדו לסגר מלא, למרות איומיו של שר הבריאות יולי אדלשטיין שלא להביא שום הצעה אחרת במקומו, אם יהפכו את התוכנית שגיבשו משרדו ופרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו ל"גבינה שווייצרית".
ראשי רשויות ימרדו? ראיון עם ראש העיר בית שמש
(צילום: שחר גולדשטיין)
זו ההודעה על הסגר והמתווה המלא:
השלב הראשון - מתווה מהודק
החל מיום שישי, 18 בספטמבר 2020, מהשעה 14:00, ועד ל-11 באוקטובר 2020, ובכפוף להערכת מצב התחלואה ואישור הממשלה בתום שבועיים מיום תחילת הסגר. צעדים שינקטו:
1. עסקים ללא קבלת קהל ועסקים המספקים שירותים חיוניים יוכלו להמשיך לפעול על פי המתווה שיציג שר האוצר.
2. סגירה מלאה של כלל העסקים לקבלת קהל בתחום המסחר, התרבות, בילוי ופנאי ותיירות פנים, כולל בריכות שחייה, חדרי כושר ומסעדות (למעט - שירותים חיוניים, מקום למכירת מזון, בית מרקחת, מכון אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה, חנות למוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, מוצרי תקשורת, שירותי תקשורת ואביזרים רפואיים). עסקים, לרבות מסעדות, יורשו להפעיל שירות משלוחים בלבד.
3. הגבלות תנועה של 500 מטר ממקום המגורים. תותר יציאה מהבית רק לצרכים מותרים שיפורטו בתקנות.
4. סגירת מערכת החינוך, למעט חינוך מיוחד, פנימיות וחריגים נוספים כמפורט בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. תתאפשר למידה מרחוק ככל האפשר.
5. התקהלויות - הגבלת ההתקהלויות על פי הצבע האדום במודל "הרמזור" - עד 10 איש בחלל סגור, עד 20 בשטח פתוח.
השלב השני - תכנית הרמזור
מעבר לפעילות בהתאם לתוכנית "הרמזור" בסיום השלב הראשון, בהתאם לבחינה עדכנית של תמונת מצב התחלואה ולפי החלטת קבינט הקורונה.
* פעילות התחבורה הציבורית תצומצם ותותאם להיקף הפעילות במשק לפי אותו שלב. המפקח על התעבורה ייתן הוראה לעניין מתכונת הפעילות להפעלת התחבורה הציבורית.
* בכל הנוגע לתעופה, צוות בראשות שר הבריאות או נציגו ובהשתתפות נציגי שרת התחבורה, שר הפנים ושר החוץ וראש המטה לביטחון לאומי או נציגו יגישו את המלצתם בנושא עד מחר בערב.
* צוות בראשותו של שר האוצר יציג תוכנית סיוע כלכלית בהתאם להחלטות שהתקבלו, עד ליום חמישי, 17 בספטמבר 2020.
* עוד הוחלט להאריך את תוקפן של התקנות (מודל הרמזור ותקנות הסגר הלילי באזורים האדומים) שהיו קיימות עד כה, עד ליום ה-18 בספטמבר 2020, בשעה 14:00 בצהריים. ממועד זה יחולו ההגבלות כפי שמובאות בהודעה זו.
מתווה תפילות מיוחד לחגים
* בשטח פתוח - בקפסולות של עד 20 איש.
*במבנה סגור:
אזורים אדומים - במבנה סגור תותר תפילה בקבוצות של עד 10 אנשים. מספר הקבוצות המותר בשטח סגור יהיה כנגזרת של מספר הכניסות למבנה. שתי הכניסות הראשונות כפול 3, וכל כניסה נוספת כפול 2, ובתנאי שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר משטח המקום.
(לדוגמה: בבית התפילה באזור אדום שגודלו 250 מ"ר ויש לו שתי כניסות – מותר יהיה להתפלל ב- 6 קפסולות של עשרה אנשים. 10 אנשים בכל קפסולה, 2 כניסות כפול 3 - 60 אנשים סה״כ במבנה, תוך שמירה על מרחק של 4 מטר לפחות בין אדם לאדם. במבנה שגודלו 500 מ"ר ולו 5 כניסות תותר התפילה ב-12 קפסולות של עשרה אנשים. במבנה שגודלו 70 מ"ר ולו כניסה אחת, תותר התפילה בקפסולה אחת של עשרה אנשים בלבד בשל מגבלת המקום).
באזורים שאינם אדומים – במבנה סגור תותר התפילה בקבוצות של עד 25 אנשים. מספר הקבוצות המותר בשטח סגור אחד יהיה כמכפלה ב-2 של מספר הכניסות למבנה, ובתנאי שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר משטח המקום.
(לדוגמה: בבית תפילה באזור צהוב שגודלו 400 מ"ר ויש לו שתי דלתות כניסה – מותר יהיה להתכנס בעד 4 קפסולות של 25 איש (25 בכל קפסולה, 2 כניסות כפול 2, 100 אנשים סה״כ במבנה תוך שמירה על מרווח של 4 מטר בין אדם לאדם).
ישיבה סוערת, השרים על אדשלטיין: "הגיע כמו ג'ון הבריון"
השינוי הראשון במתווה היה ההחלטה של השרים להשאיר את מערכת החינוך פתוחה עד יום שישי, ולא לאפשר את סגירתה כבר ביום רביעי, יומיים לפני הסגר המתוכנן. הלימודים בתקופת החגים יימשכו במתכונת של למידה מרחוק מהגנים ועד כיתות י"ב - ומדובר בסך הכול בשמונה ימים. החינוך המיוחד הוחרג מההגבלות בתקופת הסגר.
במהלך הישיבה הוחלט גם לדחות את תחילת הסגר ביום שישי מ-06:00 ל-14:00, כדי לאפשר לציבור להתכונן לחג. למרות ההתנגדות בממשלה למגבלת התנועה מהבית, במהלך הסגר לא יוכלו האזרחים לצאת החוצה למרחק של יותר מ-500 מטרים. פעילות ספורט יחידנית תותר. במבנה סגור יותרו התקהלויות של עד 10 אנשים, ובמקומות פתוחים עד 20 איש.
עוד הוחלט שהמגזר הפרטי, למעט התיירות והמסחר, ימשיך לעבוד בתקופת הסגר לפי התו הסגול, ויוכל להעסיק עובדים כראות עיניו, בלי מגבלות כמו היקף פעולה של עד 30% או 50%. מדובר בהישג עבור שר האוצר ישראל כץ, שהתנגד למגבלות במגזר הפרטי. עסקים חיוניים שהוחרגו בסגר הראשון, בחודשים מרץ ואפריל, יוחרגו גם כעת. ייתכן שיוספו עוד עסקים לרשימת המוחרגים. המגזר הציבורי יפעל במתכונת מצומצמת, והוחלט ששר האוצר יכין מתווה לאופן פעילותו בתקופת הסגר. ביום חמישי תוצג לציבור תוכנית כלכלית נוספת לפיצוי המגזרים שנפגעו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם זעם לעתים בדיון על השרים שהתנגדו למתווה המקורי, אך בעצמו הציע הקלות מסוימות, כגון מתן האפשרות לעבודה במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי, כמו בסגר ראשון.
בעקבות דרישת שרת התחבורה מירי רגב, מסתמן שלא התקבלה היום החלטה אם לסגור את נמל התעופה בן גוריון. ככל הנראה יוקם צוות שרים שיגבש המלצה בנושא. יצוין כי גם בסגר הקודם נתב"ג נותר פתוח. חברות תעופה רבות אמנם הפסיקו אז להגיע ארצה, אך חברות מסוימות המשיכו לפעול לאורך הסגר כולו.
עוד לפני תחילת הדיון היה ברור שהוא הולך להיות מתוח למדי, ביום שנפתח עם התפטרותו של שר השיכון יעקב ליצמן, במחאה על הכוונה להגביל את התפילה בבתי הכנסת. ליצמן האשים את פרופ' גמזו ב"סימון מראש" של הסגר בתקופת החגים. הדיון עצמו נפתח באיום של השר אדלשטיין, שהבהיר כי המתווה שאושר ביום חמישי האחרון בקבינט הקורונה אינו נתון לשום משא ומתן. הוא הגיע לדיון חדור קרב, וכמה שרים כינו אותו "ג'ון הבריון", ואמרו שלא זכרו את אדלשטיין אי-פעם תקיף כל כך.
7 צפייה בגלריה
הגיע חדור קרב לדיון, אך האיום שלו לא הועיל. אדלשטיין, ששרים כינו "ג'ון הבריון"
(צילום: אבי מועלם)
"אני מבקש שיהיה ברור - מלבד שינויים קוסמטיים כאלה ואחרים, לא אאפשר משא ומתן על התוכנית", אמר אדלשטיין. "אני אומר כבר בתחילת הדיון בצורה ברורה - אם התוכנית לא תתקבל אמשוך אותה ולא אביא תוכניות חלופיות. הקורונה היא לא עניין פוליטי ולא עניין לפופוליזם. היא עניין של חיים ומוות". הוא ציין כי אם לא יוטל סגר, "זו תהיה אמירה של הממשלה שהיא בוחרת בדוקטרינת 'הידבקות העדר'. המחיר יהיה כמה אלפי מתים. לא אתן יד לכניעה ללחצים רק כדי למצוא חן בעיני אנשים כאלה ואחרים".
בפתח הדיון נתנו סקירה כמה ממנהלי בתי החולים בארץ, ומדברי המומחים התברר שיש מחלוקת גם בקרבם בשאלת הסגר. אדלשטיין טען שהם פשוט היו "עדינים" בסקירה שלהם. מנהל בית החולים בילינסון בפתח תקווה, ד"ר איתן וירטהיים, אמר כי "המגמה אכן השתנתה מאמצע אוגוסט אך לא מדובר בקריסה של בתי החולים. יש חרדה מיותרת, לא נדרש סגר מלא".
המשנה למנכ"ל שיבא פרופ' ארנון אפק ציין כי "אנחנו לא קרובים לקריסה של מערכת הבריאות", ומנכ"ל בית החולים רמב"ם בחיפה ד"ר מיכאל הלברטל אמר: "המספרים עולים, אבל לא מדברים במונחים של קריסה". לדברי מנהלי בתי החולים במרכז, הבעיה היא בעיקר בבתי החולים בצפון ובירושלים. עם זאת הם הזהירו שאם תימשך מגמת התחלואה, הדבר עלול להשפיע בהמשך גם על בתי החולים במרכז.
השרים התנגדו לסגר מלא: "זה ריסוק מהודק"
במהלך ישיבת הממשלה, שנמשכה כאמור שעות ארוכות, היו רגעים שרוב השרים נעדרו מהדיון שנערך בשיחת ועידה מקוונת. בשלב מסוים העיר שר החוץ גבי אשכנזי: "אנחנו במעמד מביש. אני לא רואה כאן יותר משלושה שרים". אשכנזי ביקש להוציא את כולם להפסקה עד לחזרת יתר המשתתפים.
כמה מהשרים תקפו בחריפות את פרויקטור הקורונה רוני גמזו, ואמרו שלא נראה שהוא באמת תומך באופציה של סגר מלא. אחד השרים טען שגמזו התגלה כ"אנמי וזגזגן". בין השרים שמתחו עליו ביקורת היה זאב אלקין, שתקף את מה שתיאר כשינויים תכופים במדיניות המומלצת: "זה לא רציני שלפני שבועיים הביאו לנו לאישור את תוכנית הרמזור והסבירו שמספיק להחמיר רק בערים אדומות. התוכנית עובדת רק עשרה ימים ועכשיו רוצים לסגור את הכל. אז בשביל מה שיגעתם לנו את הראש אם כבר אז התחלואה הייתה גבוהה? זה לא רציני". גמזו לא הגיב בדיון לדבריו של אלקין.
בין אלו שהתנגדו לסגר היה שר האוצר ישראל כץ, שאמר שסגר כללי על המשק יגרום נזק כבד לעסקים ולמאות אלפי מובטלים נוספים: "אין סיבה שלא לאפשר לעסקים שמקפידים על התו הסגול להמשיך בפעילותם. משרד הבריאות לא נערך כראוי למרות שקיבל את כל המשאבים הדרושים להתמודדות עם תחלואה בהיקפים גדולים בהרבה מזו הקיימת כעת. יש צורך לייעל את מערכת האכיפה כדי למנוע הפרות ולאפשר למשק להמשיך ולפעול".
השר אופיר אקוניס התנגד גם הוא ואמר ש"סגר כללי מלא הוא אסון לכלכלת ישראל. זה לא ריסון מהודק, זה ריסוק מהודק. צריך למצוא איזון לבין צורכי הכלכלה לצורכי הבריאות, ולכן מיד לאחר החג צריך לאפשר למשק לחזור, במגבלות". השר יובל שטייניץ תמך בסגר, במתכונת שהייתה בחג הפסח, אך תקף את מערכת הבריאות. "יפה שאתם מרימים דגל אדום עכשיו, כשבתי החולים מתחילים להיסתם. את הדגל האדום הזה הייתם צריכים להניף לפני חודש או חודשיים", אמר.
במהלך הדיון התפרץ ראש הממשלה נתניהו לעבר השר איציק שמולי, לאחר שזה הביע התנגדות לסגר. שמולי אמר ביו היתר שאין כל תועלת בסגר ושהוא כלל לא יעמוד ב"מבחן הציבור". לדבריו, ניסיונות לבצע הגבלות באופן דיפרנציאלי, כלומר תוכנית הרמזור של הפרויקטור גמזו, נכשלו מסיבות פוליטיות. "מעולם לא ניתן לזה כאן סיכוי אמיתי".
נתניהו הגיב לכך ושאל אותו: "מה אתה מציע?! תגיד מה אתה מציע! יש כאן החלטות קשות שצריך לקבל והן לא פופולריות? תהיו מנהיגים. אתה לא רוצה שנעשה כלום?!". שמולי השיב: "ראש הממשלה, בין הווירוס לבין עם ישראל אני בצד של עם ישראל להזכירך... רק שהאופציה של סגר מלא לא נכונה ואני לא תומך בה. היא לא אופציה יחידה".
רה"מ שוב תהה מה השרים מציעים במקום המתווה המוצע של סגר קשיח ולאחר מכן "ריסון מהודק". שמולי הציע ללכת ישירות למתווה בדמות של ריסון מהודק. "אני מציע לאזן בצורה טובה יותר בין הבריאות והכלכלה ולהכות חזק יותר במוקדי התחלואה ולא בכולם. ללכת על משהו שדומה יותר ל'ריסון מהודק'. חייבים גם להחריג את הגיל הרך, שאין בו כמעט תחלואה, לתת ודאות לבעלי העסקים על מנגנון הפיצוי ובמקום מודל החלת לעבור לסבסוד שכר".
7 צפייה בגלריה
ליצמן התפטר בגלל ההגבלות המתוכננות בבתי הכנסת. מתפללים בשכונת רמות בירושלים
(צילום: EPA)
בין השרים שהתנגדו למגבלת ה-500 מטר בישיבה הייתה גם גילה גמליאל. "מגבלת ה-500 מטרים מהבית היא לא סבירה", אמרה. "גם המשטרה אומרת בעצמה שהיא לא תצליח לאכוף את ההנחיות האלה, ולכן צריך לבטל אותה". גמליאל קראה גם לצמצם את ימי הבידוד כפי שנעשה בצרפת, לתקופה של בין 7 ל-10 ימים. "יש הרבה מאוד צוותים רפואיים בבידוד - זה מהלך מוצדק שיקל על מערכת הבריאות ועל הכלכלה".
גם סוגיית הגבלת התפילה בבתי הכנסת, שהביאה כאמור להתפטרותו של ליצמן מהממשלה הבוקר, עלתה לדיון בישיבת הממשלה. השרה מירב כהן מכחול לבן אמרה בדיון שזו אמנם "החלטה קשה מאוד", אך הדגישה שאם בתי הכנסת יוחרגו מההגבלות - הממשלה תאבד את אמון הציבור. מנגד, השרה עומר ינקלביץ', גם היא מכחול לבן, השמיעה עמדה שונה מהסיעה שלה, ודרשה שוויון בין ההפגנות לתפילות. בניגוד לעמדת שרים בכחול לבן שדרשו הקלות בסגר, ינקלביץ' טענה עוד שהקלות יגרמו לבזבוז סגר נוסף, כמו שאירע לדבריה בסגר הראשון.
"תו סגול" להפגנות?
הישיבה עסקה גם בנושא ההפגנות, וחלק זה של הדיון עלה לטונים גבוהים. שר הבריאות אדלשטיין הודיע שינחה את הצוות המקצועי במשרדו לבחון מתווה תו סגול למחאות רבות משתתפים. הוא הסתמך בין השאר על דבריו של גמזו, שאמר בדיון: "גם הפגנות זו התקהלות וגם לזה צריך מתווה". השר גנץ ציין כי "צריך האיזון בין שמירה על זכות ההפגנה לבין שמירה על הבריאות. תנו לגורמי המקצוע למצוא את האיזון הנכון".
לפני כן השר דודי אמסלם הרים את קולו לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ודרש ממנו לאסור על הפגנות באוויר הפתוח. זאת לאחר שמנדלבליט הסביר שחוק הקורונה החריג ארבעה תחומים: כנסת, תקשורת, בתי משפט וחופש ההפגנה. "להגביל את ההפגנות יחייב חקיקה", הסביר. "בלי זה אי אפשר לעשות זאת".
בתגובה צעק עליו השר אמסלם: "קח אחריות. מותר התקהלות של 10,000 איש? זה נראה לך רציני? איך אתה עומד מנגד? זה לא עניין של כמות אלא איכות. קח אחריות על המחלה, אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות. איך אפשר אחר כך להגיד לאנשים שהם לא יכולים להתפלל?".
הרופאים מזהירים מ"הבום של החורף"
במקביל לישיבת המשלה קיימו הערב מנהלי המחלקות הפנימיות בבתי החולים מסיבת עיתונאים מקוונת, שבה התריעו על המצב הקשה בעקבות תחלואת הקורונה הגבוהה. ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקת הקורונה בבית חולים בילינסון, אמר: "כאשר מדברים על קריסת מערכת הבריאות, דעו לכם שזה מונח מכובס לקריסת המחלקות הפנימיות ומחלקות הקורונה". הוא הוסיף: "לצערי הרב, היכולת שלנו נמתחת בימים אלו עד לקצה במספר המיטות במחלקות הקורונה וביכולת הצוות לשאת משא זה לאורך זמן".
ד"ר יונה קיטאי, מנהלת מחלקה פנימית בבית החולים מאיר, הזהירה מהמצב שיהיה בחורף: "מה שמחכה לנו בחורף הקרוב יהיה הרבה יותר גרוע מהשנה שעברה. השנה הקריסה עלולה לבוא. קשה לסחוב לאורך זמן אינטנסיביות כזאת. תשומות של כוחות וצריך המון כוחות לעמוד בדבר הזה לאורך זמן ואם נוסיף לזה את הבום של החורף - זו תהיה קטסטרופה".
פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים בילינסון: "בהחלט התפוסות במחלקות בצפון גדולות יותר. יש פתיחה של עוד ועוד מחלקות קורונה, בעיקר בנהריה. מהדיווחים שאנחנו מקבלים מירושלים הם על עומסים קיצוניים".
מורן אזולאי ותמר טרבלסי חדד השתתפה בהכנת הידיעה
פורסם לראשונה: 19:03, 13.09.20
